שבעה הפסדים ברציפות לעירוני אשקלון. מה נאמר, מה נגיד. לא נכחיש, בהחלט נאשר.
וחשבתי לעצמי על שירים שיש בהם 7. בשם השיר, או בטקסט, בפנים.
מפה לשם, כשהגעתי לשבעה שירים, נעצרתי. צריך הרי לעשות סוף לרצף ההפסדים של אשקלון. כעת חיה בעוד שבוע – מנצחים בראשון לציון ועוצרים את הרצף.
או שלא.
בינתיים, הנה השביעייה הסודית. קליקים על כולם יעשו טוב בנשמה.
Seven seconds של ננה שרי ויוסו נדור.
"שבע עלמות, שבע אמהות, שבע כלות בשער" – מתוך "בארץ אהבתי" של חטיבת הווי צנחנים, עם רוחמה רוז כסולנית. אין קולות כאלה יותר.
"אך שבעה ימים הוורדים פורחים ושבעה ימים הטללים זורחים, ושבעה ימים חלונות פתוחים" – חווה אלברשטיין ב"משירי ארץ אהבתי", שיר של פעם בחיים.
זה טופ 10 של כל הזמנים, זה. לא פחות.
Seven wonders – של פליטווד מק, עם הקול של סטיבי ניקס שאין לו מתחרים, ומתחרים אין לו.
Seven days – של ג'ו קוקר. ואם כתבתי מה שכתבתי על הקולות של רוחמה רז וסטיבי ניקס, מה נשאר לכתוב על הקול של ג'ו קוקר?
The seventh stranger – שיר נשכח של דוראן דוראן.
ולא מי-יודע-כמה בכלל.
5705 – של סיטי בוי מסוף השבעים.
ושלומות ונצורות בשלב זה.
