בראד אולסון הוא שחקן שמעניין אותי באופן אישי. למדתי להבין את זה, כשהתברר שהאיש נולד בתאריך הלידה הנשיאותי, אם כי 15 שנים מאוחר יותר.

אכן כי כן, זוהי דרך טובה להבין עד כמה מהר חולפות השנים. רגע אחד, כעיתונאי שמסקר את הקבוצה, הייתי צעיר מברד ליף המופלא ודאלאס קומג'יס השתקן. הזמן עובר והנה אתה מבוגר מבראד אולסון ב-15 שנה ומסטאנקו באראץ' ב-18, שלא נדע.

18 שנים הבדל, יאאא אולוהייים! כה קשיש, כה קשיש.

עכשיו ככה: יכול להיות שאני נדבק פה לשחקן שההשפעה שלו על תום הסדרה תמשיך להיות הכי שולית שאפשר, בדיוק כפי שקרה עד עכשיו.

יכול להיות, לא נכחיש זאת.

מצד שני, לא מסתדר לי שהאיש הזה לא יצליח להביא את עצמו לביטוי ראוי, מוצלח וטוב אפילו פעם אחת בסדרה, גם אם תכ'לס אין לו הרבה פרט לקליעה. אולי נטייה להשתתף במאבקים על הריבאונד לצד הגבוהים, אבל באמת לא הרבה יותר.

אולסון פתח פעמיים בחמישייה של ויטוריה נגד מכבי ת"א בסדרה הזו. פעמיים שהוא לא קלע אף נקודה. 33 דקות על המגרש בסך הכל, מאוד מתסכל עבור מישהו שההגדרה שלו היא שוטינג גארד.

נראה שאיוונוביץ' מנסה להרוויח פעמיים: גם ספסל טוב עם לוגאן האקטיבי במקום אולסון, וגם את האפשרות שאולסון בכל זאת יביא מעצמו משהו כשחקן חמישייה.

אבל הביטחון העצמי לא שם, זה די ברור. מצד שני, גם דייויד בלו סיים משחקים לאורך העונה עם נתונים חלשים מאוד. והוא ממשיך לזרוק. במשחק מספר 2 זה גם הלך סוף-סוף ומכבי ת"א ניצחה לא מעט בזכות ההתמדה.

ועולות השאלות:

האם גם אולסון מתמיד, או שבשלב הזה הוא כל כך לא בטוח בעצמו וכבר חושב שלוש פעמים על כל זריקה?

האם אולסון יכול להיות האיש שיפתיע הערב? האם הוא יכול לשמש כעוד קארל אינגליש שקלע 6 שלשות בנוקיה-ההיכל בעונה שעברה, ויחד עם טלטוביץ' (8 שלשות) לקחו את הספרדים לניצחון כאן?

האם כשאומרים שויטוריה משחקת עם שמונה שחקנים בלבד בסדרה, לוקחים בחשבון שאולסון הוא נוכח-נפקד ולמעשה יש שם סגל של שבעה, או אפילו ששה וחצי לנוכח הקשיים הפיזיים של באראץ' במשחק מספר 2?

בשורה התחתונה אולסון הוא סיפור הצלחה עד לרמה מסוימת. בא מלמטה והגיע למעלה. הוא הגיע מקולג' קטן מאוד באלסקה ומכיר אישית את דורון פרקינס, שגם הוא מאותה מדינה. התחיל בליגה השלישית בספרד, התקדם לליגה השנייה וזכה גם באליפות איתה לפני שנפרד מליגות המשנה.

הגיע בסוף הדרך שם לעונה אחת בפואנלבראדה ונבחר לתגלית העונה. ונדמה לי שריאל מדריד החתימה אותו לחמש עונות מראש, במהלך העונה שצלף בצרורות בפואנלבראדה, אבל כשהגיע התורה מסיני בקיץ 2009 הוא החליט אחרת. ויתר על אולסון, ויתר. היה שם איזשהו טרייד עם פאבלו פריג'יוני וסרחי וידאל, שלא רצו לשחק יותר תחת איוונוביץ'. הגארדים מויטוריה התגלגלו לריאל, ואולסון עשה את הדרך ההפוכה מריאל לקאחה לבוראל בסופו של עניין, מבלי שהספיק לשחק אפילו משחק רשמי אחד במדריד.

אהה, ויש לו אזרחות ספרדית. לא נכחיש זאת.

בעונה שעברה הוא קלע 5 נקודות בממוצע בליגה הספרדית, כשעל העמדה שלו עוד שיחק קארל אינגליש. אחר כך בפלייאוף, הוא כבר תפס את מקומו של הקנדי בחמישייה.

בעונה הזו יש לו תשע בממוצע בליגה הספרדית, ואינגליש כבר לא בסגל.

בשני המשחקים הראשונים בסדרה נגד מכבי הוא לא אפילו נקודה, כאמור וככתוב וכמוסבר.

במשחק הראשון העונה נגד מכבי בבית המוקדם היו לו 11 נקודות, ובמשחק השני בתל-אביב רק 3. את הממוצע הזה למשל, 7 נקודות, איוונוביץ' היה שמח לקבל מדי משחק בסדרה

ספק אם בראד אולסון יצליח להתרומם דווקא הערב, אבל הוא צריך להתרומם דווקא הערב. או ביום חמישי לכל המאוחר. איש לא מדבר עליו, איש לא מחשיב אותו במיוחד. נראה שסגרו עליו את הבור והשלימו עם תווית השחקן המאכזב או החלש ברמות הטופ 8 האירופי, פחות או יותר.

בעיניים של ויטוריה, זה בדיוק הזמן שלו להתעלות. מבחינת מכבי ת"א זה הזמן להשאיר אותו בצל גם להמשך,

ואם נחיה גם נראה לאן כל זה ילך הערב.