שלישיית שמעון בן עטר
1) היי,
הסתכלתי היום קצת על ההיסטוריה של ג'ייסון קיד וראיתי שהוא נבחר בדראפט של 1994. שים לב לחמשת השחקנים שנבחרו בדראפט הזה, מלבד העובדה שלארבעה מתוכם יש ברזומה משחק אולסטאר אחד לפחות - נתון אחר קופץ עוד יותר לשמיים. כמה שנות משחק כל שחקן שם נתן - לא יאומן! האם אתה מכיר חמישיית דראפט עם כל כך הרבה שנות ותק?
הנה 5 הבחירות באותה שנה: ותודה לויקיפדיה.
מקום ראשון - גלן "ביג דוג" רובינסון: 701 משחקים עם ממוצע קריירה של מעל 20 נקודות למשחק ומשכורת הרוקי הגבוהה בהיסטוריה.
מקום שני - ג'ייסון קיד האלילי: מעל 1400 משחקים בקריירה ואינסוף שיאים על שמו.
מקום שלישי ואליל נוסף (רק קצת פחות): גראנט היל מעל 950 משחקים.
מקום רביעי - דוניאל מרשל (שיחק עם שפר בקונטיקט, לא?): מעל 1000 משחקים.
מקום חמישי - ג'ואן הווארד עם יותר מ-1200 משחקים.
3 שחקנים פעילים כיום (17 שנה!) ועוד 2 שלא נס לחם. 2 שחקנים בסדרת הגמר האחרונה (אם כי הווארד אינו פקטור). מעל 5000 משחקים לחמישתם, שלדעתי גם יכלו להרכיב יחד אחלה קבוצה. מה הם שתו לעזאזל?
2) שלום לכבוד הנשיא,
נתקלתי עכשיו ב-ESPN בידיעה שהתורה מסיני קיבל הצעה לשמש יועץ למייק בראון בלייקרס (רשום במפורש יועץ ולא עוזר).
מה דעתך בנושא? הרי באירופה הוא השיג כבר כל מה שאפשר. האם למאמני אירופה הבכירים (מסינה/אוברדוביץ'/בלאט) אין מקום בכיר יותר בליגת מנש מ"יועץ"? אני מוכן להתחייב שכשקבוצה מובילה בשלוש נקודות הפרש שניות לסיום, מאמני אירופה לא יתנו לכוכב היריבה אפשרות להשוות מקו ה-3 ויבצעו עבירה לפני כן.
3) לכבוד הנשיא,
רפרפתי היום במוסף שבדרך-כלל אהוב עלי (בין היתר מפאת תמציתו) של העיתון 'ישראל היום' ונתקלתי בכתבה של דורון קרמר בנושא חוסר הסכמתה מסיבות דתיות של השחקנית
נעמה שפיר ללבוש חולצה מתחת לגופיית המשחק שלה באליפות אירופה (שאם אינני טועה גם חביבה על הנשיא באופן מיוחד).
קרמר, בכתבה שלו, מגלה זלזול מוחלט ברצונה של נעמה לשמור על המסגרת הדתית שאיתה חונכה וכך מסכם הוא את הטור שלו: "אתם רוצים לעבוד את אלוהיכם? אין בעיה, יש מסגד, בית כנסת ובעיקר לב. אתם חושבים שעל ידי לבוש מסוים אתם עושים כבוד? לכו על זה, אבל עד שאתם נכנסים לתחומי המגרש. כאן אין אלוהים והגרדרובה אינה ניתנת לפרשנות".
חשבתי לשלוח את זה כ "לא יאה" אבל זה הרבה מעבר לזה. המעבר של דורון משחקן בינוני בקבוצות בליגה הראשונה והשנייה לכותב טור ב'ישראל היום' היה מרענן. אהבתי את סגנון הכתיבה, שלו אבל טור כזה בעיתון שציבור רב חובש כיפה נמנה על קוראיו לא חשבתי שאזכה לראות. באמת התאכזבתי.
התייחסויות נשיאותיות:
הרבצת סקופון לגבי חמישיית הדראפט של 1994, מניח שלא הייתי שם לב לזה בעצמי. לא מכיר חמישייה מהסוג הזה עם יותר משחקים, אבל למען האמת גם לא בדקתי. זה מסוג הסקופונים היותר חביבים עלי בהשוואה לענייני ניוז שוטפים, אבל מכאן ועד ללכת שנים אחורה ולבדוק אחד-אחד – קצת גדול עלי נכון להיום. צריך בריזה, מוזה וקריזה בשביל דברים כאלה, וטוב שבני העם ובנותיו משלימים את הלכי הרוח כשאין משב חזק דיו.
בעניין התורה מסיני, אם אני לא טועה מסינה ובראון מיודדים שנים רבות. יותר מזה, בראון, כאיש NBA, נצפה ונראה לא פעם בהשתלמויות שקיים מסינה לאורך השנים. כנראה שקיימת הערכה הדדית מספיק גדולה ביניהם, כדי שהאירופי ישמש יועץ לאיש ה-NBA.
לא מכיר את הסיפור שמאחורי הקלעים שם לפרטי פרטים, וזו אמנם הלייקרס והסיפור כולו נשמע כמו סיפור גדול, אבל אני יכול להזכיר, למשל. את המעורבות של האיטלקי מאוריציו ג'רארדיני בתפקיד מאוד פעיל ומאוד חשוב בטורונטו ראפטורס. אז כנראה שכן, מסינה יכול לשמש סוג של יועץ למייק בראון, או תקרא לזה איך שתקרא. כבר הכרנו מנכ"לים שהפכו למאמנים, לא? אז אולי גם מסינה יהיה מאמן של הלייקרס יום אחד, באותה מידה שיכול להיות שבעוד עונה הוא כבר יחזור לאירופה.
ובעניין דורון קרמר – שמע, על פניו ובקריאה ראשונה הטור נראה כמו התרסה וכמו לעשות דווקא, יו נואו. אבל הופיעה שם דוגמה נוספת שנגעה למוסלמיות של נבחרת אירן בביפ, או משהו שכזה, שלא הורשו לשחק עם רעלות באיזשהו טורניר (וסליחה אם אני לא מדייק אחד לאחד).
רוצה לומר, קרמר לא ניסה בהכרח לפגוע בדת כלשהי, גם לא ביהדות. הוא מנסה לומר שעל מגרש הספורט צריכים להיות חוקים וכללים שווים לכולם ומי שלא מסוגל להתיישר עם הקו הזה, מקומו כנראה לא שם. מבחינתך, כקורא דתי, הדרך שלו היתה בוטה מדי. לגיטימי מבחינתך לחשוב כך. גם אני, כחילוני, הרגשתי שלא בנוח ברגע הראשון.
כדי להשלים את המייל שלך צריך לומר שלמחרת פרסום הקטע קיבל אלי סהר פיסת נייר כפולה ויותר משל קרמר, כדי להעביר את נקודת המבט שלו בעניין. בין השאר ניתנה שם דעתו והבנתו כאדם דתי, ולא רק. בקיצור, תיקו.
ועוד דבר לי אליך ככותב בעצמי: אני מקווה שקטע אחד כזה או אחר, גם אם הוא לא מוצא חן בעיניך או לא מתיישר לפי דעתך, לא יפסול כותב מסוים לצמיתות. אם קרמר מצא חן בעיניך ככותב קודם לכן, הוא לא אמור להיות פתאום מוקצה או להיחשב כבינוני בגלל שדעותיכם שונות בעניין מסוים גם אם הוא קרוב ללבך.
והנה צמד של משה בן שטרית
1) שלום לך, ערן
קיד או נאש?
בעבר כבר העליתי את הסוגיה ודנו בה, אבל אני חושב שהיא ראויה לדיון מחודש לאור קורות הילד בשבוע האחרון.
אין ספק שסטטיסטית, בעונה האחרונה (או בכמה האחרונות) סטיב נאש הוא השחקן עם המספרים הטובים יותר מבין השניים: קיד עם שורה סטטיסטית של 7.9 נקודות, 8.2 אסיסטים, 4.4 ריבאונדים, 1.7 חטיפות - מול 14.7, 11.4, 3.5 ו-0.6 בהתאמה לנאש.
אבל אני מתכוון יותר לנתוני הקריירה של השניים, ושם התמונה מעט שונה: 13.2, 9.1, 6.5, ו-2 לקיד מול 14.6, 8.5, 3 ו-0.8 לנאש.
אז אוקיי, נאש קולע 1.4 נקודות יותר למשחק מקיד אבל נופל ממנו בשאר הפרמטרים ובצורה אפילו די משמעותית, וזה אחרי שבשנתיים האחרונות המספרים של קיד עוד ירדו.
אם מסתכלים על הישגים, אזי ברור שלנאש יש 2 תארי MVP ולקיד אין אפילו אחד (סיים שני במרוץ ב-2001 לטים דאנקן), אבל הוא אפילו לא הגיע לגמר אפילו פעם אחת בעוד לקיד ישנן 3 הגעות וזכייה אחת.
הישגים סטטיסטיים בקריירה? ובכן, קיד שלישי בכל הזמנים בשלשות (כן, היה לי קשה להאמין כי הוא לא זכור לי כקלע אדיר) ונאש עשירי (קלע שלשות אדיר אבל עם 1500 שלשות פחות מקיד). במקום הרביעי, אגב, פג'ה סטויאקוביץ'.
בחטיפות קיד מקום שלישי בכל הזמנים ונאש לא ברשימה. באסיסטים קיד שני ונאש שישי, ובאסיסטים למשחק קיד שביעי ונאש תשיעי. בטריפל דאבל קיד מקום שלישי (לא יודע איפה נאש).
אי אפשר גם לומר כלום על איכות השחקנים עימם שיחקו השניים לאורך השנים, היות שחלקים גדולים בקריירה שלהם עברו בדאלאס עם נוביצקי, ושאר הקריירה במקומות אחרים. למשל, נאש שיחק עם סטודמאייר ומריון ולא הגיע איתם לכלום. קיד שיחק עם קניון מרטין, ריצ'רד ג'פרסון וקרי קיטלס והגיע איתם לגמר. אף אחד מהם לא ייזכר בתור שחקן על והוא לקח אותם לגמר - ועוד פעמיים.
ואי אפשר לשלא לדבר על מה שקרה השנה - בגיל 38, שנתיים אחרי הטרייד שנאמר עליו שלקח מהמאבס את העתיד (דווין האריס?) בשביל העבר (קיד), הוא עשה את הלא ייאמן וזכה באליפות. אי אפשר שלא להצדיע לשחקן שבגיל כזה (השני הכי מבוגר שפתח בחמישייה שזכתה באליפות אחרי קארים) עשה את מה שעשה.
לאחר הזכייה באליפות הוא ישב בראיון עם אנשי
NBA TV ונשאל כיצד הביא למאבריקס את האליפות המדהימה הזאת. "בעזרת המסירה", אמר קיד . "ידענו שאם נמסור את הכדור, נמצא את הבן אדם הפנוי, לא משנה מי זה יהיה".
זו המורשת (כן, אדון לברון, המורשת) שהוא משאיר אחריו, וזו חתיכת מורשת של שחקן גדול, הרכז הטוב ביותר בדורנו ואחד הגדולים בכלל.
2) שלום,
מתברר שישנה בארה"ב רשת ששמה 99CENTS ONLY. מסתבר שהם החלו במבצע בחנויות שלהם הממוקמות בטקסס, בהן המוצרים יימכרו ב-75 סנט בלבד. אז מה הקשר לכדורסלע, אתם אומרים?
הנימוק למבצע: "when you don't have a fourth quarter". לברון, מישהו?
הנה הקישור למודעת החברה.
שימו לב לפינה הימנית העליונה. ותודה לגוגל פייננס ולחוש ההומור שלהם, שגרם להם לשים את הכתבה הזו בכותרת הראשית, אפילו ביום סוער בו הבורסות צונחות שם בקרוב ל-2%.
לעניין המייל הראשון, לא יודע, פשוט לא יודע. כששניהם יסיימו את הקריירה ויהיו להם מספרים מוחלטים, סגורים ומוגמרים, נדע יותר. אולי נאש ייקח פתאום אליפות בעונה הבאה ואז כל מאות הגרמים האלה של טקסט ייראו פתאום אחרת? אולי נאש ימשיך לשחק עד גיל 41 ויעבור את קיד בכל קטגוריה? לך תדע. את הכסף סופרים במדרגות, לימדונו חז"לינו, וכנראה שגם השוואות בין גדולי תורה ושועי עולם יש לבצע רק בסיומו של תהליך.
ולעניין הקטע עם ה-75 סנט ולברון ג'יימס, אני חוזר בדיוק על דברים שכתבתי קודםף כמה טוב שנתיני כדורסלע-האתר זורקים פה ושם הערות, הארות ושלל רב מכל המינים, בין אם הוא צדדי וזניח כביכול ובין אם מרכזית וטרם נגלה לעין, כדי להעשיר אותנו בממתקים למיניהם מהסוג הזה.
תודה לשניכם.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות זוגית.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
