שלום,

רוב טובות ואיחולים לכבוד הנשיא, שממתיק כהרגלו את טעמם המר של המלפפונים הקיץ הזה.

רציתי לדבר בנושא שמעסיק את אזובי הניוז כל קיץ מחדש, חוץ ממכבי ת"א ומשחקי האימון המותחים עד אימה שלה מול ברינדיסי (שזה גם שם של מנהג חלבי עתיק): הפועל חולון ובניית הקבוצה בצורה הכי פחות מסודרת שניתן.

מאז שהמאמן היה גם בעלים לא ניכר שהיה בעל בית אמיתי בקבוצה הזאת. כל עונה מרכיבים משהו מחדש; לפעמים בתקציב גבוה, לפעמים בתקציב נמוך, אבל תמיד נגמר הכסף באמצע העונה.

די ברור שאין שם הנהלה רצינית ועכשיו בחולון הגיעו לשיא חדש של הנפצות, שהביאו את פיני גרשון בתפקיד שנורר/ מנהל מקצועי/ ראש קבוצת ניהול/זה שמפרק הכל באמצע העונה כי נמאס לו מהבלבול.

עכשיו מצפים שדורסמן יבוא להוסיף קצת גולאש לסיר האגו בקבוצת "נאמני חולון"(?)וכל זה, אני מזכיר, בזמן שהקבוצה שייכת לאוהדים.

בקיצור, שום דבר טוב לא יכול לצאת מהסיפור הזה בטווח הארוך, והלוואי שאתבדה, אבל מישהו עם קצת אחריות, אם זה בתקשורת או במנהלת, צריך להרים קול צעקה ולהפסיק עם הפארסה הזאת, כי אין בליגת קזינו עוד מועדון כמו הפועל חולון, ואני בכלל אוהד גליל מתוסכל שהקבוצה שלו חתכה לגלבוע.

שלומות מתוככי החומות.

טרוצקי

באמת נדמה, על אף שאיש מאיתנו איננו אביב לביא, שבהפועל חולון של עוד ארבע עונות לא נראה את גרשון, גם לא את שמיר ואפילו לא את רוט – הישראל אלימלך החדש.

ובכל זאת, בעוד אתה מסתמך על אירועי העבר ותחושות בהווה, האם יכול להיות שאנחנו טועים? אולי המייל שלך, המנוסח היטב, הוא בעצם לא יותר מאשר בליל משפטים שמביעים תסכלו מסוים מכל מה שהיה עד עכשיו, אבל מעכשיו יהיה יותר טוב?

אני לא יודע עד כמה גרשון רוצה ויכול למשוך שם לאורך שנים, אבל דבר אחד ברור לי: אם הוא היה רוצה להמשיך לאמן, הוא היה עושה את זה כבר העונה בקבוצה אירופית כלשהי. העובדה שהוא הגיע לחולון בתפקיד הנוכחי מצביעה, כנראה, על כך שנגמר לו הדרייב לאמן ואלה בשורות טובות לקבוצה ברמה העקרונית. אלא אם כן יפתיע בעוד חצי שנה או שנה כשיתברר לו שאין תחליף לאימון, מבחינתו, יקום וילך.

איך הוא ייקח את זה ולכמה זמן, ואיך יתמודד עם הפסדים או קללות או משבר או גירעונות? אני מודה שקל לראות אותו, על פניו, הופך שולחן ונעלם אל השקיעה קצת כמו שעשה מיקי דורסמן קודם לכן. ובעצם, כמה חודשים ישב מאמננו שחור השיער לשעבר, מולי קצורין, בתפקידו באיגוד הכדורסל? כמה חודשים ישב מאמננו הלאומי-נצחי-לשעבר בתפקידו כמנכ"ל מכבי ת"א? גרשון הוא המפתח לכל הסיפור הזה ומידת הסבלנות שלו היא הקוד להצלחה.

אבל שוב – לך תדע, אולי יש פה סיפור חדש שהולך לכיוונים טובים. לא נרצה לסגור מראש את העניין עוד לפני שהחל, כן? נברך גם את רו"ח ד. שמיר, אגב, המאמן המיועד, שכנראה מיצה בבני השרון והולך הלאה, אל מקום בו הפסיד לא מעט עם קבוצותיו בעונות האחרונות.

שלומות,

קצת באיחור ובכל זאת: איך קרה שאולימפיאקוס וברצלונה, שתי קבוצות שבעונה שעברה הודחו ברבע גמר היורוליג אחרי שאיבדו את יתרון הביתיות, מדורגות בדרג הראשון לפני מכבי וסיינה, שהגיעו לפיינל-פור אחרי ניצחון ברבע הגמר בלי יתרון ביתיות?

בעונה שעברה אולימפיאקוס וברצלונה הוכיחו היטב למה שתיהן לא קבוצות מהדרג הראשון באירופה, למרות משכורות העתק והכוכבים בסגל הקבוצה. ואם מדובר בתחזית לעונה הקרובה, ליוונים אין בעלים כרגע, שחקנים עוזבים/מועזבים ואין מנוס מלהשתמש בביטוי 'לוט בערפל' לגבי עתידה של הקבוצה. בחו"כ לברטומיאו-ים למיניהם. העיקר של"נצנץ" יש ממי ללמוד.

דביר

יש שיטה חדשה, חבוב, לשקלול המעמד והדרגים ועוד כהנה וכשמה. השיטה הזו לוקחת בחשבון את הישגי הקבוצות בשלוש העונות האחרונות ולא רק בעונה האחרונה. עניין של ניקוד לכל ניצחון, ניקוד שונה לכל הפסד, וניקוד גם לעלייה לטופ 16, עלייה לפיינל פור, עלייה לגמר היורוליג. בקיצור, כל מיני כאלה. ומכאן נהיה מה שנהיה, כן?.

שלום רב,

אני אתחיל מהסוף. הכדורסל האירופי מאורגן בצורה לקויה מהיסוד, וזו סיבה מרכזית לכישלון שלו בגריפת קהל. במיוחד נוכח העובדה שגם ליגת מנש וגם ליגת האלופות של הביפ מאורגנות יופי טופי.

לא ייתכנו חוזים שמשריינים קבוצות ביורוליג. חלוקת הקבוצות לפי מדינות הזויה (צרפת יותר מדי, רוסיה פחות מדי וכו'), אף אחד לא מתחשב מי יודע מה בהישגי עבר או הווה של קבוצות ובכלל קורים דברים מאוד מוזרים (למשל, באיירן מינכן שרק עלתה ליגה בגרמניה קיבלה כרטיס ליורוקאפ).
עד כאן בקצרה ממש לגבי הארגון עצמו (אני יכול לכתוב על זה עוד שלושה עמודים מפורטים).

גילוי נאות: אני חושב שג"ג הפקות צריכה היתה לקבל אישור לארח בגן-נר במסגרת היורוקאפ, וכן שהפועל ירושלים היתה צריכה להופיע לשלב המוקדמות.

גילוי נאות 2: אחרי שהייתי בו כמה וכמה (וכמה) פעמים, אני חושב שהאולם בגן-נר הוא אולם איום ונורא.

לעניין עצמו: במסגרת העוולה שנעשתה לג"ג הפקות על ידי ארגון היול"ב (שכנראה לא מת על חיים אוחיון אישית), החליט חיים אוחיון לצאת במלחמת חורמה נגד הפועל ירושלים.

שלומות,

ננו גינזבורג מאמן את נבחרת הנוער. כידוע, רוב ימיו הוא אי שם באירופה. טוב או רע? מצד אחד, לא יכול להיות שהוא מכיר כל שחקן נוער עד הסוף - כמה התקדם, מה עשה, כמה גבה - בל נשכח שמטרת נבחרת הנוער היא לייצר שחקנים בוגרים. מצד שני, אולי מישהו שבא נקי, יחסית אובייקטיבי, יכול לעשות את זה טוב יותר? פחות אכפת לו מי בא מאיזה מועדון כמה ולמה, ושאר השטויות במקומותינו.

והיידה לתום מעיין, כן? 7 חטיפות במשחק מול צ'כיה , נאה, נאה.

רן בורוכוב-סוקולוב

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, שאלה נאה כרפאל היא זו, לא פחות. אפצח בהנחה הלא לגמרי משוללת כל יסוד, לפיה אם מאמננו שחור השיער לשעבר לא היה מוביל למינוי הזה בשעה שישב על כס המנהל המקצועי באיגוד הכדורסל, גינזבורג היה נהנה כעת ודאי מקיץ חופשי ונינוח אחרי עונה עמוסה במיוחד עם נימבורק.

טוב או לא? אין לי תשובה חד משמעית. זה קצת מזכיר את השאלות הקבועות בנוסח: פרשן – האם הוא חייב להיות שחקן עבר כדי להיות טוב בתפקידו, או יכול להיות מצוין גם אם לא שיחק אפילו פעם אחת בחייו בבוגרים? מאמן – האם הוא חייב להיות שחקן עבר כדי להצליח, או שיכול לעשות חיל גם מבלי ששיחק?

בשנים האחרונות הוחלפו מאמני נבחרת הנוער לא מעט פעמים, וכולם עבדו כאן בארץ, היו קרובים לנעשה ויכלו לראות מי-מה-מו ומתי. היו כאלה שבאו מתוך הליגה לנוער, היו כאלה שבאו מגילאי הבוגרים. אין חוקים, אין כללים, למרות שתמיד קל להציב כאלה על פי הנחות משוללות יסוד או בעלות יסוד.

שלום לכולם,

הפעם, לשם שינוי, ברצוני לפנות לעם ולא לנשיאנו. תודה רבה לכל מי ששיתף פעולה וענה על השאלון שהופיע במהדורה הקודמת לגבי חוויית הקנייה בחנויות ספורט. עזרתם לי מאוד.

שירה

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.