שלום,
אי אז בימים, עת פנה רבנו הגרשוני אל עבר מחוזות האקרופוליס למען הרבץ תורה בז'לימיר-הגביר, אסף הרב אליו צעיר מיוחד שהזכיר לרבים את אנתוני פארקר, הלא הוא אלכס אקר.
רבות דובר בו באותה עונה ואף בימים שקדמו לה, עד כי הסיפרה - באחד מכינוסיה האחרונים מאז עברה למדיום זה - הכריזה כי אקר יסיים את העונה כ-MVP של היורוליג (וזה המקום להציץ בארכיון הסיפרה, תחת הכותרת "נשיא הסיפרה בוחר את שחקן העונה ביורוליג").
הזמנים עברו ואקר הציג פתיחת עונה מרהיבה, אך נחלש משמעותית בשלבי הסיום. בנוסף לזאת, בסדרת הגמר מול פאו חטף גג מופלא מדיאמנטידיס במהלך המכריע של המשחק, בסדרה מדהימה בה הניצחונות בורחים לאוילמפיאקוס בדקות הסיום. הנה זה כאן.
(יודעי דבר טוענים כי מבחינה היסטורית משול גג זה לשלשה של שארפ בהיכל, כיון שאם אולימפיאקוס היתה מנצחת במשחק זה ובעקבותיו בשאר הסדרה, היתה נשברת ההגמוניה של הגביר בכדורסל היווני, והבעלים לא היו עוזבים בקיץ זה אלא ממשיכים באולימפיאקוס שנים ארוכות. כמו כן לא היינו חוזים בסגנון המשחק של ינאקיס המאמן, וזה כבר בכלל משמעותי).
ולשאלתנו, להיכן נעלם בחור מוכשר זה? האם בעקבות מפח הנפש פרש מכדורסל, או שמא נקעה נפשו מלהתמודד מול הגביר ופרח למחוזות סין הרחוקה? נתמה ממושכות ולא נדע זאת.
בני
אכן כי כן, גג גדול היה זה, נתקשה להכחיש. צפו בלינק, בני העם ובנותיו. איפה הוא? קל למצוא, אינטרנט, יו נואו. מזיכרון אני אומר לך שהוא שיחק במילאנו ולה מאן אחרי תקופת אולימפיאקוס, ובין לבין, או לפני ואחרי – לא כל כך חשוב כרגע – חזר לדטרויט – הקבוצה ממנה בה.
עכשיו, אחרי שאתגרתי את הזיכרון, נרביץ בדיקה קלה.
הופה, עבר גם בקליפרס. את זה לא זכרתי.
עוד בדיקה: בעונה האחרונה הוא שיחק בלה מאן והרביץ 14.3 נקודות ב-46% מהשדה, 3.7 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים, וכל זה ב-30 דקות במשחק
אגב, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהבעלים באותה תקופה היה סוקרטס קוקאליס ולא האחים אנגלופולוס. לגבי הגרשוני – הוא אמנם פוטר משם בעונה שלאחר מכן, אבל יכול מאוד להיות שאם בעונה שקדמה לה היה זוכה באליפות היה קשה ליוונים לנער אותו ולהביא במקומות את ינאקיס.
הי,
קצת מצחיק שבלינק אוצר הנשיא, בפוסטר של קארל מאלון, יש תמונה של שחקן פורטלנד. יש מי שהיה אומר על זה "לא יאה".
אבנ"ס
ההסבר הוא טכני לגמרי: השחקן של פורטלנד (ברנדון רוי) מופיע כאיזשהו סימן אחיד לכל הפוסטרים. ככל שיצטרפו פוסטרים למאגר האוצר הנשיאותי יהיה קל להבחין בזה ולהבין.
הסיבה פשוטה: ענייני העיצוב הגרפי נמצאים מחוץ לידיי ובמקום לשגע את הממונים בסריקות של פוסטרים שונים שוב ושוב בכל פעם מחדש הוחלט להציג חזית אחידה לכל הפוסטרים, ומה שיבדיל ביניהם יהיה הכיתוב.
בעקבות המייל שלך אני שם לב ששני הפוסטרים היחידים שהוצעו למכירה עד עכשיו, מאלון ורוי, נמכרו. הייתכן כי העם חפץ בפוסטרים? ארצה לבדוק זאת בהזדמנות קרובה על ידי הצבת פוסטר נוס בקרוב ב"אוצר הנשיא".
שלום,
בולשייט? הגם בשייט עוסק הנשיא? ראה להלן.
צורי
אהה, עזוב אותך, בדיחה שחוקה. האמת? לבושתי עד רגע זה ממש לא ידעתי מי מהשניים הוא סלע, בירור קצר למעני ולמען העם שאינו מתמצא בכגון דא העלה, שמדובר בחבוב עם הכובע.
שלומות,
מבט מהיר על הסגלים המתגבשים בבית של מכבי ת"א מבטיחים עונה חמה במיוחד כבר בסיבוב הראשון.
קיץ, חם, מלפפונים או שמא פלפלונים חריפים במיוחד זורמים להם לכיוון היריבות בבית של מכבי וכיף גדול לעסוק בספקולציות שהסיכוי שיתרסקו כולן עם מחזור המשחקים הראשון גבוה מהסיכוי שיהיה חם עד לוהט בתחזית של מחר.
קו הגבוהים של אפס איסטנבול נראה מפחיד מאוד: באראץ שכבר היום שחקן מצוין עומד להעביר עונה שלמה עם ניקולה וויציץ' באימונים, בשביל ההתקפה והמסירות ועם אנדונג בשביל הדחיפות וההגנה. יאאא אולוהייים אם הוא יידע לספוג את הכל. וגונלום ועוד כמה עבי בשר וניסיון. לא קל הסיפור לא קל.
באיטליה מתקבצים להם יוונים גבוהים עם ניסיון ותארים (פוטסיס, בורוסיס) יחד עם גארדים אמריקאים מנוסים ורעבים לתארים. כולם בגיל הנכון (32-27) ועוד היד נטויה. לעומת זאת בספרד סימן שאלה גדול: מי יצטרף לאנט(נ)ה טומיץ' וייקח את ההובלה? משהו שם לא נראה מאוזן. והמאמן? חדש. אם יורשה לי להמר - למרות שכמעט כולם שם יוצאים לעונה שנייה, לא מריח טוב העייסק וכנראה שלא יצליח (עד למחזור הראשון כן?).
מכבי? סגל עמוס עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. 15 שחקנים בכירים, הרבה מאוד אתלטיות, קוצר בסנטימטרים (יחסית, כן?) ומרוץ אינסופי לעבר מטרה לא ידועה (או שאולי רק רוצים להצליח לשחק 7548 משחקים בעונה ולהישאר בחיים).
ולסיום - כולנו יודעים שהמוקש הגדול ביותר הוא הלא נודע; מישהו יודע מה צומח בבלגרד? קיץ חם ושמח לכולם.
איתי
ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, להערכתי וויצ'יץ' מחוץ לאפס, אבל לך תדע אם אמת היא זו או אגדה. שיינית, למיטב הבנתי ואולי אני לא מבין, אנדונג נשאר בברצלונה.
אני חושב שהשאלה העיקרית שם היא המאמן, אופוק סאריג'ה, והיכולת שלו להיות דומיננטי וטוב מהרגע הראשון. הפיינל פור באיסטנבול השנה והסבלנות, מן הסתם, קצרה, אפילו שיש לו חוזה לשלוש שנים.
מילאנו? מעניין, מעניין, לא נכחיש זאת, אם כי הייתי שמח לראות שם מאמן אחר במקום סקאריולו. בינתיים החיבור בין עומאר קוק, בורוסיס ופוטסיס שבאים מחוץ לליגה, יחד עם היירסטון וג'אקטי שעשויים לחתום ומגיעים מתוך הליגה, נשמע מסקרן. בסופו של דבר, לכמה מאלו שנשארו בעונה שעברה כמו מנצ'ינלי למשל יהיה תפקיד לא פחות חשוב מאשר החדשים: לאחד, לחבר ולהמשיך להצטיין בו בזמן.
בעניין ריאל, לא יודע, לא יודע. אתה מריח משהו לא טוב, והאמת היא שאני עדיין לא מריח כלום. לא לכאן ולא לשם. בוא נראה ונשמע מהם בעוד חודש, נניח. אולי הריחות יתגברו. ההחתמה של ג'ייסי קארול אמורה לעזור, הוא סקורר טוב ויעיל גם ברמה הזו.
צודק לגבי בלגרד, עד שלא נדע מי השניים-שלושה-שלושה וחצי זרים שלהם לעונה הקרובה, קשה יהיה לדעת מה היכולת האמיתית שלהם. נראה שיהיה להם קשה בכל מקרה בבית כזה.
שלום נשיאנו,
אתמול התבשרו נתין צנוע ורעייתו על מחלה קשה שאחד מילדיהם חלה בה. מה אומר, נשיאנו? לא קל בכלל. הבחור מתרוצץ בבית ובגינה מאושר מהחיים, בלי לדעת מה קורה בגוף הקטן בפנים, וההורים מנסים לא לתת למחנק בגרון לקפוץ החוצה מול הילדים.
בקשה קטנה בפי ממך ומעמיתיי לנתינות - להוסיף איזה מעשה טוב קטנטן פעם ביום (זכות קדימה לנהג מעצבן לוקח גם), עוד שקל פעם ביום לבחור בצומת, פרק תהילים כשמזדמן, ולחשוב על נתין לעתיד שנמצא עכשיו במשחק הכי חשוב שלו.
בשורות טובות,
יאיר
בשורות טובות הן המלים הנכונות במקרה הזה. רק טוב והחלמה מהירה ומלאה לילד.
ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות קצרה בת קילו טקסט אחד בלבד.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.