היי ערן,

הניצחון על רוסיה היה מרשים במיוחד והעניק לנו למעשה שני דברים עיקריים: האחד, היכולת לראות מהי היכולת שהנבחרת מסוגלת לה ביום טוב; והשני, הזכות להתאכזב ממנה כשהדברים לא מתפקדים כמו שצריך. מעניין עד כמה היתה השפעה להחלטה הסופית שכספי לא נוסע עם הנבחרת לאליפות - ייתכן שזה שיחרר חלק מהשחקנים (ואת הקבוצה ככלל) לשחק את המשחק שלהם ולא להמשיך לצפות לסופר-כספי ולכניסתו לתפקיד השחקן המרכזי.

אליהו אמנם היה המוציא לפועל העיקרי מול הרוסים, אבל נדמה שהנבחרת אמורה לעטות על עצמה דווקא את האופי והאיכויות של גיא פניני - צובטת, נושכת וממטירה ים של שלשות. עם פניני, בלו והלפרין בפינות ועם הידיים הארוכות של אליהו ויכולת המסירה שלו, אין סיבה שהנבחרת לא תסיים כל משחק עם 10-12 שלשות, ואם באחוזים טובים (40 אחוז ומעלה) אז בכלל המצב טוב. לא רואה סרט שבו ישראל מנצחת את אחת הגדולות עם 5 מ-22 לשלוש או משהו כזה.

אחרי המכות שחטפה הנבחרת במהלך השנה האחרונה מאז ההעפלה - תחילה הגדלת מספר הנבחרות המשתתפות באליפות (החלטת הכדורסל האדמיניסטרטיבית הכי הזויה אולי מאז הכדור הצהוב בליגת קזינו) ואחר כך הבית המזעזע שאליו הוגרלה וכמובן הפציעה של כספי - יש מקום לאופטימיות זהירה. עדיין קשה לומר שהנבחרת שווה יותר משני ניצחונות אבל אולי ההעפלה לשלב הבא הופכת אפשרית בהחלט.

נסיים בברכת אל-אל-ישראל. ארצה להוסיף ברכות על ההקמה של כדורסלע-הפייסבוק! מצפה בקוצר רוח לראות מה קורה עם זה.

שי

נאים הדברים שכתבת במייל שהגיע כמובן עוד לפני המשחק נגד גרמניה, ובו אל-אל-ישראל קלעה 9 מ-21 לשלוש (43%) ועדיין היתה רחוקה מאוד מניצחון. אפילו לא קרובה.

בסופו של דבר, אזכור שני דברים מהמשחק של אתמול: אחד, שני שחקנים גרמנים משתטחים כדי להציל כדור רגע לפני שהוא יוצא לחוץ. שניים, שמוקדם מדי במשחק כבר עברתי לראות אותו בשיטה הידועה: עין על כתיבת אייטמונים לכדורסלע, עין אחת בלבד (מתוך הארבע) לטלוויזיה.

הנבחרת לא צבטה ולא נשכה כמו שהמלצת לעשות, ואפילו הגרמנים לא האמינו שינצחו בהפרש גדול כל כך. זה היה יותר אל-אל-לעזאזל מאשר נבחרת שראוי להקדיש לה שעה ושלושת רבעי מול הטלוויזיה. התאכזבתי מרה, זו האמת. המשך ענייני ישראל – גרמניה אחרי המייל הבא, ובלי השתהות הנה הוא בא. אהה, רגע, תודה על איחולי הפייסבוק. עולים בראשון, כן? תבוא לבקר.

ערן,

אני מודה שלא ראיתי את המחצית הראשונה נגד הגרמנים אבל כמה דקות של גל מקל ברבע הרביעי הספיקו כדי לקבוע, שאם הנבחרת לא תצליח ביורובאסקט הנוכחי מקל הוא האיש בשביל להפנות אליו אצבע מאשימה.

מקל מחזיק את הכדור יותר מדי זמן, גרוע מכך השחקנים מסביב לא זזים כשהכדור אצלו ביד, ואי אפשר כמובן בלי הזריקות הזוועתיות של מיסטר "קצפת".

אני מאמין שלטורניר המוקדמות שיבק לא לקח את מקל בעיקר בגלל ההחזקה המוגזמת שלו בכדור, ולא בהכרח בגלל שמקל לא היה כביכול בכושר משחק.

חבל, באמת חבל ששיבק נכנע להייפ שעוררה ההחתמה של מקל בבנטון בקיץ, ולקח את השחקן שהכי לא מתאים לנבחרת באליפות הזאת. כשמקל על המגרש זה "המשחק של מקל", יותר מדי החזקת כדור, חדירות לסל בעיתוי נוראי וזריקות זוועתיות.

יש את אוחיון, יש את נעימי למשימות המיוחדות, יש כמובן את הלפרין ובורשטיין המנוסים, ויש אפילו את ניסים שיכול לתת כמה דקות פה ושם. מקל עושה בליגה סטטיסטיקה ראויה, יכול להיות שבבנטון ג'ורג'ביץ' ישדרג את הרמה של "המקל", אבל בסגל הסופי של הנבחרת נכון לעכשיו מקל לא צריך להיות משובץ.

אם שיבק רוצה להפתיע בהמשך האליפות מקל צריך לצאת מהרוטציה, עם כל האי נעימות. מיסטר "קצפת" שובר את החיבור הישראלי המיוחד שיש בנבחרת, כשהכדור אצלו ביד המשחק של הכחולים לא זורם ובכלל - קבלת ההחלטות שלו נוראית.

ואת כל זה אני אומר על אף שאינני.....

חגי

שמע, גם אם נניח שהכל נכון ומקל לא ראוי לפה ולא ראוי לשם - להידבק לשחקן שקיבל 4 דקות נגד גרמניה, פחות מכל שחקן אחר, נראה לי כמו מעשה לא ענייני.

"אם הנבחרת לא תצליח באליפות הזו מקל הוא האיש להפנות אליו אצבע מאשימה"? הגזמת, חבוב. הגזמת. האיש לא ברוטציה כבר עכשיו, או ככה זה נראה. לא זוכר בדיוק את השלב בו הוא נכנס – והיה חלש מאוד, זה נכון – אבל זה בטח היה באזור ה-20 הפרש לגרמניה.

עזוב רגע את מקל (שלא מן הנמנע שחווה זפטה מוראלית לפרצוף אחרי שהיה רכז ראשון ברוב משחקי ההכנה עד למשק האחרון נגד רוסיה, שבו כמעט שלא שותף).

אם מדברים על גארדים, העניין הוא ששיבק והעוזרים שלו הלכו על הלפרין ובורשטיין יותר ממה שהגיע להם במשחק הזה, ולאפיק נסים שפתח בחמישייה לא באמת נותנים צ'אנס ממשי. קשה למאמנים כאן לחיות עם שחקן כזה שזורק לסל ומחטיא פעמיים, אין להם את שאר הרוח והסבלנות לחכות ולראות מה יקרה בשתי הזריקות הבאות. דיברנו על זה כבר לא פעם. אותו סיפור, להערכתי, מתפתח עכשיו עם רביב לימונד והיה גם זה שהרחיק את אורי יצחקי מהנבחרות (מעבר לפציעות שדי חיסלו לו את הקריירה).

ואם לא נסים אז אוחיון. אבל הבחור הזה יכול לשגע אותך ולהוציא אותך מהכלים, כי ברגע הוא עומד לבד ולא קולע את הזריקה הפנויה - אתה לא מסוגל לשאת את זה, גם אם אתה משתדל לספור עד 10 ולמנות רק את התכונות הטובות שלו.

בורשטיין, אגב, ידע להוריד בעבר 5 ריבאונדים במשחק כזה שבו הקליעה שוב חומקת לו לאזורים שמתחת ל-30 אחוז מהשדה. מה שעושה היום פניני בצד ההגנתי ובריבאונד, בורשטיין עשה בעבר. זה לא קרה נגד הגרמנים. וכבר תקופה ארוכה שזה לא קורה באותם מינונים שאליהם התרגלנו ממנו.

בסופו של דבר, הנבחרת מוגבלת בהתקפה, אבל נכשלה גם בהגנה. כשסרביה ניצחה אתמול את איטליה היא עצרה את בלינלי על 9. כשיוון ניצחה את בוסניה היא עצרה את טלטוביץ' על 7. אבל כאן, נגד גרמניה, נוביצקי וקיימן קלעו 43 נקודות ב-48 דקות משותפות – כמעט קצב של נקודה לדקה. ברור שיש להם יתרונות מצ'-אפ בלתי רגילים, אבל את זה ידענו גם לפני המשחק.

אי אפשר לנצח ככה.

בסופו של דבר, נקודות התורפה הידועות התבררו ככאלה בדיוק: סנטר שלא באמת יכול לסחוב באותן רמות שאליהן הגיע בעבר, ורכזים שאף אחד מהם לא מקבל מספיק ביטחון מהמאמן שלו כדי להוביל את הקבוצה. אם גם הלפרין לא ממש מגיע, פניני וחצי-אליהו לא יביאו את הנבחרת לשלב הבא.

ובכל זאת, אל-אל-ישראל. אולי הערב.

שלומות ונצורות בשלב זה.