אין לי סבלנות להתעסק עם גביע ווינר וכאלה, למען האמת, אז ברשותכם אני קופץ כמה ימים קדימה, אוקיי? בין שלישי לרביעי, ב-1.00 אחר חצות, יש שידור של קליבלנד נגד מכבי ת"א. ההבדל המרכזי בין המשחק הזה למשחקים של מכבי נגד סן אנטוניו ופניקס סאנס מעבר לכך שהוא מתקיים בארה"ב והקודמים נערכו באירופה, הוא, כמובן, שעת המשחק ובעקבות זאת העובדה ששני הילדים שלי יישנו ואפשר יהיה לראות את המשחק לגמרי בשקט.

ובינתיים, עד שזה יקרה, הנה משפט בשלוף על כל אחד משחקני קליבלנד שאמורים לקחת חלק במשחק. סוג של קידום שעוד לא היו לנו כאן. ואגב, אדי באסדן, שהשם שלו הוזכר כמועמד לרכז את מכבי ת"א, נופה מהסגל של קליבלנד ממש לפני כמה ימים. רק שתבינו כמה מאוחר קורים הדברים האלה מבחינת קבוצות אירופיות לפעמים, ועד כמה מאוד לא נוח לחכות לשחקנים כאלה מבחינת העיתוי. כמו נואל פליקס וסיאטל, למשל.

הנה הרשימה המלאה:

לארי יוז. תותח, אוהב אותו.

אנדרסון ורז'או. ברזילאי מניאק ומתולתל שהביא נוגרה לניקוס זיסל'ה מנבחרת יוון וגמר לו את אליפות העולם באמצע. לא הוגן, לא בן אדם. אהבתי אותו יותר בברצלונה, כשהוא היה עדיין צעיר, מוכשר ולא מזיק.

זידרונאס אילגאוסקאס. מעניין אם יש לו או אין לו זקן כרגע, זה משנה לו את כל התדמית. סוף-סוף אפשר יהיה לראות את הסנטר הליטאי הענק הזה משחק נגד קבוצה ישראלית (למרות שממש בתחילת דרכו הוא עשה משחק אחד במלחה עם קבוצה מליטא). באופן עקבי ויציב להפליא, הוא אינו מגיע לשחק עם נבחרת ליטא בשום מסגרת שהיא. סוג של מניאק או מה? אולי, אבל לפחות הוא בתפקיד החבר טוב הלב שמנסה להרגיע מישהו כועס.

דיימון ג'ונס. אוהב אותו עוד מהימים בהם שיחק ב-CBA, והיו פה כמה מאמנים שחשבו להביא אותו לארץ ובסוף לא עשו את זה.

אריק סנואו. לא מחזיק ממנו, לא מבין מה הוא עושה שם בכלל.

אירה ניוביל. אחלה שחקן, פייטר בינלאומי. פעם, בראיון ארוך שקיימתי עם נייט האפמן חסר התקדים, הוא אמר בתשובה לשאלה שהיה מביא למכבי את ניוביל (אותו הכיר מה-CBA). היי, והוא גם נראה טוב.

שאנון בראון. גארד, בחירת סיבוב ראשון של קליבלנד, בא ממישיגן סטייט. לא עוקב מספיק אחרי כדורסל מכללות כדי להגיד לכם אפילו אם אני אוהב או לא אוהב, אם הוא תותח או לא תותח. שירוץ קצת ונראה.

דוניאל מרשאל. פשששש, זקן אימים כבר, לא? שיחק עוד עם דורון שפר בקונטיקט וכאן, בארץ, הוא ייזכר קודם כל ומעל לכל בזכות זה. ולא משנה איפה עבר בדרך ומה עשה מאז. מתאים ל-15 דקות במשחק לדעתי, לא יותר.

דייויד ווסלי. שחקן של כמעט אלף משחקים בליגה וממוצע של 12 נקודות למשחק. כבוד יש, אבל מצטער, לא אוהב אותו. לא מחזיק. לא נראה לי. לא חייב לכם הסברים. הסתובב בכל מיני מקומות כמו יוסטון, שארלוט ובוסטון וראו זה פלא – לא אהבתי אותו באף אחת מהן. חדש בקליבלנד. בן 35 (1.85), אין סיכוי שאתחיל לאהוב אותו עכשיו.

סקוט פולארד. סנטר מוזר כזה, די אוהב אותו. כאילו, לא שחקן מי יודע כמה אבל מזכיר לי את שלומי דרורי, הסנטר שלנו בנוער, שהיה מרביץ ומפוצץ ושולח מרפקים בלי אבחנה. בחור מאוד מסוכן לבריות ובעיקר ליריבים. במשחקי אימון תמיד רציתי לשחק איתו, כדי שלא ידפוק לי מרפק למשקפיים בטעות. מה אני אגיד לכם, הם באמת דומים. אפילו ויזואלית. ואללה, אפילו לא ידעתי שהגיע לקליבלנד. וזה קורה אחרי שלוש שנים באינדיאנה. פששש, הזמן רץ. אני עוד זוכר אותו נותן מכות בסקרמנטו. הנה, גם פה הוא תיכף רב עם מישהו, זה בטוח.

אלכסנדר פבלוביץ'. רק בן 23 ופותח עונה רביעית ב-NBA. דוגמא קלאסית לצעיר שנחטף מאירופה עוד לפני שהספקנו לראות ממנו משהו. התחיל ביוטה, עבר מהר מאוד לקליבלנד. משחק כסמול פורוורד, עושה ככה וככה, אבל מה שחשוב מכל זה הוא שהבחור לא הגיע לשחק עם סרביה באליפות העולם ביפן. מניאק. לא מוצא חן בעיני.

דניאל גיבסון. נבחר בסיבוב השני בדראפט האחרון. בן 20, גארד, בוגר מכללת טקסס. עוד לא גיבשתי דעה, לא מכיר מספיק. יודע מל גיבסון, יודע מייק גיבסון, אפילו דבי גיבסון. אבל דניאל? יודע שון, יודע מוטי, יודע פסארלה, בריאלובסקי. אבל דניאל גיבסון? יכול רק להגיד לכם שיש לו פרצוף של ילד טוב.

דוויין ג'ונס. לא מכיר. בחור ששיחק במכללת סט. ג'וזף ועשה את כל העונה שעברה בפלורידה מליגת הפיתוח של ה-NBA, למעט 14 משחקים בסלטיקס. משחק בעמדות 5-4. נו, זה כמו ביינום כזה, הוקפץ לסתום חורים לתקופה קצרה וזהו. עכשיו הוא בסגל הרחב של הקבאלירס. אולי נראה ממנו משהו בשידור ונשפוט לזכות או לחסד.

סטיבן גרהאם. עוד גארד שאין לי מושג לגביו. שיחק מעט מאוד עד עכשיו. בעונה שעברה, היחידה שלו בליגה, העביר 22 משחקים בין שיקאגו, יוסטון וקליבלנד. נו, באמת, אני שואל אתכם. שיבוא לשחק כבר באיזו הפועל עפולה/גלבוע ונסגור עניין, בשביל מה כל הטרטור הזה?

דרו גודן. אוהב אותו. נתקלתי בו לראשונה בממפיס, ב-2002/03, תחילת דרכו. הוא סוג של גילי מוסינזון ברמות של NBA, רק עם מחויבות. וגם אם בא לכם להרביץ לי, תחשבו שוב ושוב. יש דימיון. אהה, זה רק דימיון חיצוני? אולי. בכל אופן, אחלה שחקן שבעולם.

לברון ג'יימס. חבל על הזמן, אבל הפסיד ליוון. הלו, זה מה יש. תגיד מה שאתה רוצה, תטביע כמה שאתה רוצה, תלך הכי רחוק. הפסדת ליוון או לא הפסדת? הפסדת, נכון? אז שתוק ותמשיך לעבוד קשה, כדי שבפעם הבאה תוכל לנצח אותם.

ברנדון האנטר. אהה, אותו אני מכיר. ביקר אצלנו באירופה, פאוור פורוורד שעבר אצל אוברדוביץ' בפנתינאייקוס ולא עשה מי יודע כמה. הספיק להיפצע בדרך. שיחק אחר כך גם בנאפולי. קודם לכן היה
באורלנדו ובבוסטון, יצא כאמור לאירופה ועכשיו הוא מנסה לחזור.
אוהב ספרים, רוצה לאמן כשיפרוש. נשמע כמו בחור נחמד. ריבאונדר מצוין. המון פציעות קטנות כמעט בכל מקום בו שיחק. אני לא יודע אם הוא חתום או לא, וגם אם כן – לא נראה לי שהוא יזכה לסיים פה את העונה. אולי שיפרוש כבר עכשיו ויתחיל לאמן וזהו.

אונדריי סטארוסטה. טוב, זו באמת הפתעה גדולה בשבילי. לא ידעתי שהסנטר הצ'כי הזה נמצא כאן. הוא באמת שחקן נחמד מאוד, סטארוסטה, ויצא לי לראות אותו לראשונה בקיץ 2002 במסגרת טורניר אימון של נבחרת ישראל בפראג. האיש הוא 2.16 עם כמה תנועות יפות, לא אכחיש זאת, שהצליחו להביא אותו לליגה הצרפתית השנייה ואחר כך גם לראשונה, אבל מכאן ועד ל-NBA? יאללה, שב. שב עימנו. אל תגזים, חמודי.