בהערכה לא מאוד מדויקת, שרפתי אתמול חמש שעות בכבישים.

חמש שעות.

ואינני סר ש. הרמלין החורש את הנתיבים ביומיום ומכיר כל שביל בארץ.

לא בחריצותו, לא באופי עבודתו.

אשרי יושב ביתך אני.

ומאחר שבסוג של מכור לכדורסלע-האתר מדובר, כל דבר מהסוג הזה נראה נשמע ומרגיש כמו פנצ'ר בלי רגיל מבחינתי.

החישוב הבלתי נמנע הוא כזה: כמה אייטמונים, ערכים, כיתובי צילומים, החלפת צילומים, רעיונות חדשים, פוסטים בכדורסלע-פייסבוק, תגובות לנתינים ומהדורות שאלותשובות הייתי יכול לחלץ מהאצבעות, אם היו לי, נניח, שלוש שעות מחשב מתוך החמש המבוזבזות האלה. די לחזות בעצב בתיבה הנשיאותית המתפוצצת ממיילים שטרם נענו, כדי להבין שאני על סף הנפת דגל לבן.

מלחיץ לחיות ככה. לא נוח לחיות ככה. לא נעים לחיות ככה. אבל כנראה שאין ברירה, דברים השתנו. דברים קורים.

אנחנו אצל הסבתא כידוע, לרגל שיפוץ נרחב ושלם בלשכה הנשיאותית. מתקרבים לשלושה שבועות כאן, ולפנינו על פי הערכה עוד כחודשיים. אולי פחות. וכל המטלות היומיות נמשכות גם כאן ואפילו ביתר שאת.

לא מקטר לא מתלונן, לא מתרגז ואפילו לא מתעצבן. רק אומר תודה שביומיום העבודה שלי לא מצריכה, או לא הצריכה עד לאחרונה, נסיעה בשעות שבהן התנועה כבדה.

זה בזבוז זמן היסטרי בעיניי. אפילו מוסיקה, בבת עיני ביומיום, מאז ומעולם ומאז ולעולם, לא תמיד עושה את העבודה ומצליחה למנוע ממני את המחשבות האלה.

ועניין נוסף: הנסיעות לצרכי שידור בטלוויזיה, עוד עניין חדש יחסית שלא נלקח בחשבון בעבר. בתוך חודש וחצי הייתי בחיפה, בכפר בלום, בכפר סבא, בנתניה, בגן נר ופעמיים ברמת השרון.

נסו לנחש: כמה פעמים במהלך חודש וחצי הייתי מגיע למקומות האלה, אם לא הייתי חלק מהשידורים החיים של המשחקים?

אל תעבדו קשה, התשובה היא 0.

אשרי יושב לשכתך הנני.

ובתוך תוכי אני מתבכיין על כל אותם אייטמונים ופרופילונים של סוסונים, תותחנים ואפילו אלילים שכלל לא נולדו, שיכולתי לכתוב ולא כתבתי. הידעתם, למשל, שטרם פורסם הפרופילון של חואן קרלוס נבארו, האליל החדש והמוכתר של הנשיאות? והרי עברו שבועות על גבי שבועות מאז נתקבלה החלטה נשיאותית בעניין.

וכידוע, זה לא רק עניין של זמן פנוי. זה גם סיפור של מוזה, בריזה וקריזה.

רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתם כאן לפעמים) אני קרוב להניף דגל לבן (אם כי אין צ'אנס שזה יקרה, לא נכחיש זאת, מקסימום תהיה האטה ניכרת בקצב עד שדברים יסתדרו).

בעצם, הנה, דידו תשיר לכם על זה יותר טוב משאי פעם אוכל לכתוב.

קבלו את זה כאן.

ושלומות ונצורות בשלב זה.