ערן,

מחזור פתיחה מעניין עם כמה שמות ישראלים בקדמת הסטטיסטיקה. וזה יפה.

הבעיה שלי עם הסיקור, לא ממקדים את המצלמה על הכישרון הנכון.

אוקיי, אז גיא לביא נותן הגנה טובה, 15 נקודות ו-35 דקות במלחה, ושלומי הרוש נותן 25 דקות לא רעות מול ראשון לציון, וגם זה יפה. אבל לאן לעזאזל שני השחקנים האלה יכולים להגיע עם גובה של פחות ממטר תשעים? ובכלל איפה שני השחקנים האלה עומדים ברגע שיגמרו האנרגיות הראשונות של תחילת העונה.

ההתמקדות צריכה להיות העונה בנמרוד טישמן מהגליל, 1.97, מוטת ידיים, קליעה לא רעה מרחוק והכי חשוב רכז טבעי. צריך יותר מזה?

לביא והרוש נתנו במשחקים הראשונים מול ירושלים וראשל"צ פחות או יותר את רוב מה שהם יכולים לתת מבחינת כשרון, בסדר, אז לביא מהיר והוא קלע גם שלשה, סבבה, ספק אם יש שם משהו מעבר. טישמן זה כבר סיפור אחר, יצא לי לראות כמה משחקים של טישמן בליגת בתי הספר בזמנו וברגע שהבן אדם נכנס למשחק הוא עושה מהלכים ברמה יוגוסלבית, לדעתי טישמן הוא הישראלי היחיד היום שמסוגל לעלות לזריקה מהירה אחרי סדרת מהלכי כדרור.

אז באמת, קאט דה בולשיט, מספיק עם הפוליטיקה, הכישרון האמיתי שהליגה צריכה להסתכל עליו העונה זה טישמן.

חגי זינגר

שוב אני מסגיר את משך הזמן הארוך מדי שעובר לפעמים בין הגעת מייל לבין הפרסום שלו כאן בכדורסלע-האתר. מאז מחזור הפתיחה וההצטיינות של גיא לביא חלפו עוד - כמה זה יוצא, ארבעה מחזורים - וזה מאפשר לבחון באופן רחב יותר את התרומה והיכולת של השחקנים שהזכרת. לפחות זמנית.

ובכן כי כן.

גיא לביא – אחרי 35 דקות ו-15 נקודות במלחה, ירד לסביבות 22 דקות וקצת פחות מ-3 נקודות בממוצע.

שלומי הרוש – אחרי 25 דקות, 6 נקודות ו-6 חטיפות במחזור הפתיחה, עומד בערך על 23 דקות, 6 נקודות ו-1.3 חטיפות בארבעה המשחקים הבאים. אוקיי, בעניין החטיפות מלכתחילה לא היתה כל ציפייה שישמור על הנתון הפנטסטי שהשיג במשחק הבכורה, ובסך הכל הוא שומר על המספרים שלו נכון להיום.

נמרוד טישמן – 19 דקות, 7 נקודות ו-6 אסיסטים בתבוסה ב-35 הפרש נגד מכבי ת"א, ומאז 14 דקות בממוצע ורק משהו כמו 2.5 נקודות ו-2 אסיסטים בממוצע.

זה באשר למספרים והתמצאות במרחב הזמן, כן?

במקרה של הרוש העניין הוא לא רק בגובה אלא גם בגיל. הוא בן 24 (ו-1.85). לא אתפלא אם שדרים ופרשנים בטלוויזיה יקראו לו "ילד", או כבר קוראים ולא שמתי לב.

לביא, לעומת זאת, יושב על 1.88 והוא בן 19.5. בוא נראה, בוא נראה. לא כל כך יצא לי לתפוס את השרון הרצליה בשידורים העונה.

טישמן בן 20 וחצי. ראיתי אותו פה ושם בעבר, אבל לא בתדירות בה יצא לי בשבוע האחרון: גם בליגה הבלקנית וגם בחלק גדול מהמשחק נגד ראשל"צ. שחקן מעניין, לא נכחיש זאת. ברם אולם ואף על פי כן, אני לא יכול לומר שהוא תפס את העין בבת אחת, או לקח את ההזדמנויות שקיבל בשתי ידיים. מצד שני, הפוטנציאל שם. זה ברור לגמרי.

בקיצור, תן לי להעיף בו עוד כמה מבטים העונה, לפני שאני יורד לפרטים רחבים יותר.

שלום,

הסתכלתי על התוצאות של האדריאטית ונתקלתי בנתון מרשים של אדם מוריסון. משום מה לא היה הרבה רעש על החתימה שלו באירופה. רציתי לשאול האם הוא נחתך מהאנ.בי.איי? האם עדיין אמור לשחק בלייקרס?

אם אני לא טועה הוא בחירה מספר 3 בדראפט לפני 4~5 שנים. כמו כן, הרוקי המצטיין. האם היתה לו פציעה משמעותית או משהו דומה? האם יש לו חוזה לכל העונה בכוכב האדום? ובכלל, מה הדעה שלכם על השחקן.

תודה,

יניב לוי

באמת הזדמנות לבדוק מה שלום החבר מוריסון בליגה האדריאטית. ובכן כי כן, אחרי שבעה מחזורים הכוכב האדום בלגרד במקום העשירי עם שני ניצחונות וחמישה הפסדים. חוץ מפאלטה אחת במשחק החוץ נגד בודוצ'נוסט שבו נתקע על שלוש נקודות, ומעבר לעובדה שלא שיחק במחזור האחרון ואני לא יודע למה (וגם לא טורח לנסת לבדוק) החבוב קולע והרבה.

בגיל 27, עם ה-2.03 שלו, מוריסון פתח את העונה עם 23 נגד ורשאץ בחוץ, צנח עד 3 כאמור בבודוצ'נוסט, הצפין ל-30 נקודות בהפסד הביתי ללובליאנה על רות'בארטיה השונים, קלע 10 בחוץ נגד צ'דוויטה או סדביטה, הוריד 23 על לאשקו ב-40 הפרש הביתי נגדה וסיים לפי שעה עם 27 נקודות בהפסד החוץ ב-17 הפרש נגד ק.ק זאגרב, זו שטרם ניצחה ביורוליג וחוטפת שם תבוסות על ימין ושמאל.

ממוצעים רצית? לכדורסלע פנית: 19.3 נקודות ב-32 דקות, 56% לשתיים, 45% לשלוש ו-86% מהעונשין. 3.2 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים, 1.5 איבודים. הוא האמריקני היחיד בקבוצה.

הסיפור הקצת-ארוך-מדי-לטעמי-שלו מונע ממני להתייחס באופן מלא ומספק, כל עוד אני כותב מעל מדף האיפור הצר בחדר השינה של סבתא נועה (עד לשובי מתישהו ללשכה המשופצת קומפלט ולחדר העבודה הנשיאותי).

יכול רק לאשר או לסתור את הנחותיך: אכן כי כן, נבחר שלישי בדראפט 2006 בידי שארלוט. רוקי השנה? לא זכור לי דבר כזה. מוריסון ייזכר תמיד כשחקן הראשון שנבחר על ידי מייקל ג'ורדן מתוקף תפקידו כמנג'ר אוף באסקטבול אופריישנס, יו נואו.

היו לו פציעות, כן. קרע ברצועה הצולבת הוציא אותו מאיפוס לתקופה ארוכה. הוא חזר מאוחר יותר היה שותף לשתי זכיות באליפות עם לוס אנג'לס לייקרס, אבל בתפקיד זניח מאוד ולאחר מכן שוחרר. וזהו, עכשיו הוא מנסה לחזור. למיטב ידיעתי אין לו חוזה עם אף קבוצה ב-NBA כך שהוא אמור לסיים את העונה עם הכוכב האדום, אלא אם מישהו ישלוף אותו פתאום.

שלומות ונצורות בשלב זה.