בהמשך לאייטמון הנלהב מתחילת השבוע על 88FM (הנה זה כאן שוב למי שהחמיץ), הגיעו שלוש תגובות מבני העם שמן הראוי לרכז אותן לכדי אייטמון בפני עצמו. היידה, התחלנו.

שלום וברוך הבא לציבור המאזינים.

שמו של השדרן ששמעת ביום א' היה יובל גנור. השדרן הקבוע שהוא החליף נקרא בועז כהן, והוא מצטיין במיוחד בלספר פרטים מעניינים על השירים המושמעים (עניין שגם אליו התייחסת בדבריך), כולל אפילו לגבי הנגנים. אז בהחלט מומלץ להאזין גם בהמשך, גם אם לא תמיד אוהבים את השירים. מניסיוני כמאזין, בדרך כלל השדרנים הם גם העורכים המוסיקליים של התכניות אותן הם מגישים.

ולנושא אחר: אני מודה לך מאוד על פרסום הדברים שכתבתי על ערוץ היוטיוב של מכבי תל אביב. זה כבוד גדול עבורי. היה לי גם קצת מביך לקרוא את זה.

בהצלחה בשיפוצים.

נעם

נאה, למדתי משהו מדבריך. התחנה ממשיכה לככב אצלי במיוחד כל עוד אני נוהג במכוניתה של הסבתא בימים אלה ומשתמש ברדיו שלה שכל תחנותיו, כאמור, קבועות על אותה 88 באופן מאוד חריג. בקרוב היא צפויה לחזור מחו"ל ויהיה מעניין לראות עד כמה ישתנה נוהג ההאזנה שלי עם המעבר לרדיו קצת יותר סטנדרטי ברכב.

ותודה על איחולי ההצלחה בשיפוצים, זה הדבר הכי חשוב בימים לא פשוטים אלה.

שלומות ונצורות.

בדרך כלל אני מפנה הרהורים אל נשיא הסיפרה בנושאי כדורסל. נדהמתי לראות את פולמוסו של הנשיא
מה-23.11. הכיצד הנשיא, חובב אייטיז ,Fאנק ומוזיקה איכותית בכללה מובהק שכמוהו, מגלה רק עכשיו את 88 FM?

כבוד הנשיא, בהן צדקי, מדובר בתחנה מעולה בכל שעות היממה, שמשלבת נוסטלגיה כיפית עם דברים פחות מוכרים וטובים עכשוויים.

השיטה הידועה של 88 אומרת כי אין פלייליסט - הדי-ג'ייז והעורכים פשוט משמיעים כל דבר שנראה בעיניהם איכותי. בצורה כזו גם המגוון רחב מאד, וגם נמנעת התופעה הגלגלצית המאוסה של לטחון שיר (גם אם טוב מאד) במשך 20 פעם באותו יום.

אני ממליץ לנשיא במיוחד על התחנה במוצ"ש, עת הרדיו מנגן להיטי אייטיז טיפשיים ומשובבי נפש, אשר עוזרים לקחת ברוח טובה את בואו משל שבוע העבודה הנוסף.

לסיכום, ל-88 FM יש את הסלוגן הפשוט והאמיתי ביותר שיש: "המוזיקה הכי טובה ברדיו". וזה הכל!

בכל זאת קצת כדורסל? נהיה נדושים: היידה גוני! כל פעם שאני רואה אותו מקפץ בהיסטריה ללא הכדור באזור קו השלוש, כמנסה להעביר מסר עלום ל-ורנאדו או לתקליטן תותית (די ג'י סטרוברי), אני עולץ מחדש.

היידה גוני, היידה אינדיד.

ונעימי? תותח בן תותחים, אבל אינעל דינאק, קצת יותר כבוד למאמן שלך ("עכשיו אתה מוציא אותי? עכשיו?"). אם לא תתאפק קצת, זה ייגמר בעוד פיצוץ סטייל תחילת שנה שעברה.

רועי

למען הסדר הטוב והדיוק, הכרתי את התחנה לפני כן. ודאי שהכרתי. גם חלק מהמגישים שם אני זוכר ומכיר עמוק לאחור, סיפור של 30 שנה לאחור אפילו. משה מורד, גדי ליבנה, רוני ידידיה עוד בימי זמרותו אם יש כזו מלה (וכנראה שאין, כי הוורד מסמן אותה כמצורעת). יצא לי לאחרונה לשמוע שם קטעים מראיון עם אפרים שמיר. היה מצוין.

אפילו את הדגשת האייטיז בשבת אחר הצהריים יצא לי פה ושם לשמוע בעבר, זה פשוט המינון שצמח באופן מפליא בתקופה האחרונה. בטח בשעות הבוקר המוקדמות שעה שאני שורף בין שעה לשעה ורבע על פני משהו כמו 15 קילומטר. כבר מזמן אמרתי שצריך להתחיל את היום ב-10.00 ולא לסמן את 8.00 כיעד. קודם כל שייצאו כל המורעלים מהבתים ואחר כך אנחנו, המפונקים והעצלים.

אגב, אתמול בבוקר בועז כהן (שמא היה זה הוא? יש שם כבר חבר'ה שמזכירים קצת זה את זה, סליחה מראש) הרביץ כמה אייטיזים באמצע הבוקר שלא הבנתי מאיפה זה בא לי. ויסאז' עם "פייד טו גריי", הליגה האנושית עם "לואיז" ויוריתמיקס עם "ת'ורן אין מיי סייד" שלא שמעתי שנים. עונג שבת באמצע השבוע, תיפח נפשי אם אני משקר. מאיפה זה בא, מאיפה?

בצהריים הגיע מישהו אחר והבטיח את אחד השירים היפים ביותר שכתב ג'ורג' הריסון, והרביץ שיר שמעולם לא שמעתי. כנראה שיש הרבה רבדים ועומקים שמעולם לא הגעתי אליהם. ולמה הריסון פתאום? כי אתמול היה יום לפני מלאות עשור למותו (כפי שאפשר לראות עכשיו בפינה המרצדת למעלה משמאל). במלים אחרות, החבר'ה שם מתכוננים יום מראש ליום השנה העשירי. איזה יופי, חבורה של אלילים, מה נאמר.

ועכשיו, אחרי שדברים הובהרו, אפשר לצאת לחוצות העיר ולזעוק היידה-גוני, היידה, היידה, היידה, בחור נחמד, מה יש לומר, אבל ביפיונר גדול ממנו לא ראית (סתם הפרזה שלי לעת בוקר. אוחיון, רוט ולימונד יושבים גם הם חזק על המשבצת. ורב"ס מבקש להוסיף שגם נעימי חזק בתמונה).

ערן שלום,

קראתי שנהנית לשמוע את 88 ברדיו ורציתי לשאול לדעתך על השדר גדי ליבנה. אישית אני מאוד אוהב אותו. האם גם אתה?

אבי

הזכרתי אותו קודם, מכיר את שמו מלפני הרבה מאוד שנים, רק מנסה להיות בטוח מאיפה. נדמה לי, על אף שאינני, שגדי ליבנה שידר במשך שנים תוכנית של שירים שקטים בגלי צה"ל (?) וכבר אז אלה לא היו הלהיטים הגדולים שרצים ברדיו אלא טיפה ימינה וטיפה שמאלה מהמרכז. היתה תקופה ארוכה כנער שהקשבתי המון לרדיו והתוכנית שלו היתה אחת האהובות עלי. לא מצליח להיזכר אם זו היתה גל"צ או קול השלום. מהמר על גל"צ.

שידר במין רומנטיות, שרמנטיות. השירים תמיד היו נאים כרפאל, הקלטתי לא מעט שירים משם בטייפ הטושיבה המט לנפול שלי אי אז בימים. כך או אחרת, אחרת או כך, יצא לי לשמוע אותו לא מעט באחרונה. הקול קצת השתנה, אני חושב, והוא נעשה מעט טרחן בעיניי או שאולי סתם נדמה לי. אבל עדיין, יש לא מעט שדרים שיכולים ללמוד ממנו.

איזה כיף להרכיב מהדורת רדיו בבוקר שגרתי.

תודה לעם ועל תגובותיו.

והנה יוריתמיקס. איי איי איי.

שלומות ונצורות בשלב זה.