כדי שלא תאשימו אותי שיש כאן רק שירים משנות השמונים, קבלו אחד מאמצע התשעים. סקארלט, אם אני זוכר נכון, היא פחות או יותר להקה של שיר אחד. זה היה להיט גדול מאוד בזמנו, ואני בטוח שכולכם מכירים אותו ואולי אפילו תשמחו לגלות אותו כאן.

אני אעשה את זה קצר הפעם. מדובר בשלוש חברות מעיר קטנה בצפון אנגליה, שהחלו לחבר שירים יחד כבר בגיל 16, והתגלו באיזו תחרות שירים בעיר. שלוש-ארבע שנים לאחר מכן השלישיה הפכה לצמד כשאחת הבנות (השמאלית בצילום) עזבה. ואז, בשלב הזה, תחילת 1995, יצא לשוק השיר שאני מדבר עליו כאן והפך ללהיט של טופ-10 בהרבה מאוד מדינות בעולם. הוא שולב בסאונד טראק של איזשהו סרט. הלוואי שהייתי זוכר.

הרוב המכריע של השירים שלהם נוגע בענייני יומיום, דברים שהבנות דיסקסו בינן לבין עצמם או סיפורים ששמעו מאחרים. בקיצור, חומר אמיתי. חי ונושם.

קחו את Independent love song ותצעקו יחד עם הסולנית בפזמון. אוהב את הקול שלה. נעים, רך, קרוב ומלטף, למרות שבפזמון היא עושה לי קצת חור בראש, חייב להודות. אבל אני מבין שאין ברירה אחרת, הקצב איטי, הולך ומתגבר והמלודרמה גדולה ומכובדת, ומתישהו צריך באמת לפתוח את הלוע ולזעוק קצת. אבל זה בסדר. כל עוד היא חוזרת לנעימה החרישית אני אחיה איתה בשלום. בתקווה שגם אתם.

למיטב ידיעתי, הן לא מקליטות יותר שירים יחד. נשארתי עם הדיסק ביד, ולא שמעתי את כולו באופן שלם מהתחלה ועד הסוף אפילו פעם אחת. אולי בעתיד, כשהילדים יהיו גדולים וילכו לצבא או משהו.