סר ש. שלומות,

מאז פתיחתה, בשעה טובה ומוצלחת, של עונת המנש, הספקתי לצפות בכמה וכמה (וכמה!) משחקים, ועדיין לא הצלחתי להבין מתי ועל סמך מה שורקים שם לעבירות. מצד אחד, מרביצים שם מתחת לסלים על גבול הבושידו מבלי שהשופטים יגיבו, ומצד שני כמעט כל נגיעה קלילה באזור קו החצי גוררת שריקה. אם לא די בזה, כל פיפס הכי קטן שמישהו מוציא, "מזכה" אותו מיידית בעבירה טכנית. מה הסיפור שלהם? האם תוכל להאיר את עיני העם בנושא?

ואם כבר כדורסל אמריקאי, אני צופה לא מעט גם בכדורסל מכללות, ויש לי הרגשה ששם שופטים בכלל לפי חוקים אחרים. גם סימוני השופטים נראים לי שונים ומעט מוזרים. האמנם? האם אין דין המנש כדין המבשש (ככה יוצא NCAA) בתחום זה?

ושאלה אחרונה ומעט רכילותית, אני מודה. הרגע קראתי באינטרנט על כך שהוגש כתב אישום נגד סמי בכר בגין העלמות מס. כתבת לא פעם שאתה מכיר אותו אישית. האם יש בידיך מעט יותר מידע ממה שמופיע בתקשורת?

שמיר

שלום שמיר,

על פניו, השיפוט ב-NBA אולי נראה כמו תעלומה גדולה בעיני רבים, אבל לעניות דעתי הלא קובעת הוא בהחלט לא. אין לי ספק כי כמו בכל מקום אחר על פני הגלובוס - גם השופטים שם אמורים לפעול על פי הנחיות וכללים חדים וברורים, הקובעים מה לשרוק, מתי לשרוק וגם מתי לא לשרוק. העניין הוא, שמלת המפתח כאן היא "אמורים", אבל כמו שכולנו רואים על בסיס יומיומי - יש רצוי ויש מצוי. זה אכן בולט במיוחד בתחום השריקות או חוסר השריקות לעבירות, אבל גם בנושאים כמו שלוש שניות וצעדים ניתן לראות חוסר עקביות וחוסר אחידות בשריקות, וזו הבעיה העיקרית.

דיברנו על כך כבר הרבה פעמים: ישנה ציפייה מהשופטים להגיב בצורה דומה במצבים דומים. כלומר, אם מגע מסוים מפורש על ידי שופט כעבירה (ולענייננו לא משנה אם מדובר בעבירת מגן או תוקף), שחקנים ומאמנים מצפים כי גם שאר השופטים יפרשו אותו כך ותמיד יגיבו באותה צורה. כנ"ל לגבי כל שאר המצבים במגרש, לרבות אלה בהם לא אמורה לבוא שריקה.

בפועל, לא רק שישנם הבדלים בגישה ובניתוח האירועים בין שופטים שונים במשחקים שונים, אלא גם הבדלים בין שופטים באותו משחק, ואפילו הבדלים בשריקות של אותו שופט במצבים שנראים לנו מהצד כזהים, או לפחות דומים מאוד. פעם הוא שורק, פעם הוא לא שורק. פעם הוא פוסק נגד המגן, ופעם נגד התוקף.

אגב, זה ממש לא בעיה ייחודית ל-NBA. יכול להיות ששם זה יותר בולט, כי מדובר בליגה הטובה ביותר בעולם מבחינת רמת המשחק, כך שישנה ציפייה כי גם השופטים יהיו לפחות ברמה אחת מעל מה שאנחנו מכירים מכאן. אבל אני משוכנע, שאם תקדיש מעט תשומת לב לנושא, תגלה את אותה בעיה בדיוק גם בליגת קזינו, ביורוליג, באדריאטית ובעצם בכל מסגרת שהיא.

למה זה קורה? גם בזה עסקנו כאן בעבר. קוראים לזה הטבע האנושי, או אינסטינקט, או כל דבר אחר מאותה משפחה. אם לתמצת את הדברים, שופטים - עד כמה שזה יפתיע חלק מהקוראים - הם בני אדם. כאשר שופט נתקל בסיטואציה כלשהי במגרש, ברוב המוחלט של המקרים הוא יתרכז בניסיון לנתח מה הוא רואה, ולהחליט האם לשרוק או לא לשרוק, ואם כן - אז מה לשרוק. את כל התהליך הזה, הוא אמור להשלים בתוך חלקיק שנייה.

לא קיימתי שום מחקר או אפילו בדיקה שטחית בנושא, אבל אני משוכנע מעל לכל ספק שרוב השופטים יתמקדו בכל אירוע לגופו ולא יעסיקו את עצמם בשאלות כגון: "רגע, כבר נתקלתי הערב במצב שכזה? אם אכן נתקלתי, שרקתי? ואם שרקתי, מה שרקתי?". זה פשוט לא עובד כך.

כמובן שבכל ארגון שופטים באשר הוא, נעשים אין ספור ניסיונות להגיע לאחידות מקסימלית בשיפוט. מקיימים השתלמויות מקצועיות, מראים קטעי וידיאו, שולחים מבקרי שופטים למשחקים, שופטים בכירים ומנוסים חונכים שופטים צעירים וכן הלאה וכן הלאה. עוזר? לפעמים, ולפעמים לא. כך זה היה, ויש לשער שכך זה יהיה גם בעתיד. לעולם יהיו שופטים טובים יותר ופחות, או עקביים יותר ופחות. זה מה יש.

בעניין האצבע הקלה על הדק השריקות לעבירות הטכניות, אני דווקא בעד. נכון שב-NBA לקחו את זה לקיצוניות מסוימת, אבל לטעמי זה עדיף על מה שקורה בארץ ובאירופה. אצלנו, שחקנים ומאמנים מרשים לעצמם לעשות כמעט ככל העולה על רוחם מבחינת היחס לשופטים, ובמקרים רבים עוברת ההתנהגות הזו בלי שהם ייענשו בהתאם. הגישה של השופטים האמריקנים היא "תתעסקו עם עצמכם, לא איתנו", וזה בסדר גמור בעיניי.

בליגת המכללות אכן יש שם כמה חוקים וכללים שונים. קודם כל מבחינת המשחק עצמו - שתי מחציות ולא ארבעה רבעים, שעון זריקות של 35 שניות במקום 24 ועוד כל מיני. ישנם גם כמה הבדלים בסימוני השופטים, אבל אין מדובר במשהו דרמטי מדי. בשורה התחתונה, ככל שהדברים נוגעים לשיפוט עצמו העניין הוא אותו עניין והתופעה היא אותה תופעה כמו ב-NBA ובשאר חלקי היקום.

לגבי סמי בכר, אני אכן מכיר אותו אישית אבל לא ברמה כזו. חשוב מכך - אני מאמין גדול מאוד בכך שכל אדם הוא חף מפשע עד שיוכח אחרת. נסתפק בזה, ברשותך.

שלום,

האם ממרום שנותיך זכורה לך תופעת טבע דוגמת רון "היום קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים והחלטתי שקוראים לי מטה וורלד פיס" ארטסט? מה נסגר עם הדבר הזה?

גיא

אני מניח שלדניס רודמן, למשל, יש הרבה מה לומר בנדון. מה בדיוק נסגר עם "מת העולם" ארטסט? לקבלת מידע מהימן יותר אנא פנה לפסיכיאטר הקרוב למקום מגוריך.

shaharhermelin@gmail.com