עונת ה-NBA מתקדמת בהתאם לציפיות. כלומר, בהתאם לציפיות מעונה מקוצרת ודחוסה שכזו. כלומר, הכל יכול לקרות ובערב נתון - כל תוצאה לא תפתיע. אף אחד לא נופל מהכיסא כשנמושה כמו וושינגטון מנצחת פתאום את אוקלהומה, והרוב המוחלט של האנשים עובר לסדר היום גם כאשר הקליפרס מנצחים את הלייקרס, ומיד אחר כך מקבלים שלושים בראש מיוטה.

הכל יכול לקרות, הכל נזיל, אבל דבר אחד לא משתנה, וכנראה לעולם יישאר אותו דבר: הפרובינציאליות הישראלית. נכון שכבר דיברנו על זה אינספור פעמים, אבל אולי דווקא בגלל זה, ודווקא בגלל שכל מי שאחראים לעניין מודעים לבעיה ובכל זאת ממשיכים בשלהם - זה כל כך מעצבן. אי לכך ובהתאם לזאת, נמשיך לפחות פעם בשנה להוקיע אותם בראש חוצות. אם לא יעזור, לפחות שיידעו שאנחנו יודעים.

במה דברים אמורים? הנה מקבץ כותרות מהשבוע האחרון, מכל מיני עיתונים ואתרי אינטרנט. ממש לא משנה מי, משום שכמעט כולם חוטאים בכך באותה מידה (התנצלותי הכנה בפני האחד או השניים שלא). "כספי וקליבלנד ניצחו בשארלוט", "הפסד ביתי נוסף לכספי", "כספי והקאבס מתחו את קובי והלייקרס", "11 נקודות של כספי לא מנעו עוד הפסד" וכן הלאה וכן הלאה.

ככה זה אצלנו. עזבו אתכם מדמויות שוליות דוגמת קיירי ארווינג, אנטואן ג'יימיסון, אנדרסון ורז'או, דניאל גיבסון ואפילו אנתוני פארקר. זה לפני הכל עומרי כספי, ורק אחריו כל השאר. גם העובדות והמספרים הבאים של עומרי לא מבלבלים את רוב הכותבים: 21.4 דקות, 7.6 נקודות בפחות מ-40 אחוז מהשדה (כולל 28 אחוז אומללים לשלוש), שלושה ריבאונדים, 1.5 אסיסטים ו-1.2 איבודים. אה כן, ובדרך כלל בפוזשנים המכריעים הוא צופה בעניין מהספסל. זה מה יש, ועדיין זה "עומרי כספי ו...".

לעניות דעתי הלא קובעת, הכל התחיל עם דורון שפר. בימים בהם כיכב שפר אצל ג'ים קלהון, הריץ ערוץ הספורט מיליוני פרומואים, שקראו לעם לצפות ב"דורון שפר וקונטיקט נגד ג'ורג'טאון" או מי שזה לא יהיה. כן, היו שם גם ריי אלן, דוניאל מרשל ואחרים שהוזזו בעדינות הצדה מבחינתנו, אבל לפחות במקרה של שפר אין ספק כי מדובר היה בבורג מרכזי במערכת, מה שקשה מאוד לומר על כספי. כך או אחרת, מאז אותה תקופה כל שידור של אירוע ספורט בו מעורב איזשהו ישראלי, יסוקר ויקודם על ידי הרוב מנקודת המבט של כוחותינו.

אין לי דבר וחצי דבר נגד כספי. בחיי שלא. כמו כולם, אני מאחל לו רק הצלחה, והלוואי שיהפוך במהרה לשחקן סופר-מרכזי בקאבס, או בכל קבוצה אחרת. אבל עד שזה יקרה, כדאי שנרגיע קצת עם הפרובינציאליות. "כספי והקאבס מתחו את קובי והלייקרס"? כאילו, הלו?

אם כבר NBA, אור ליום חמישי איפשר לי האינטרנט לצפות בחלקים נבחרים מניצחונה של פיניקס במדיסון סקוור גארדן, עם עוד תצוגת ענק של סטיב נאש הבלתי נגמר: 26 נקודות ב-75 אחוז מהשדה ו-100 אחוז מהקו, 11 אסיסטים, חמישה ריבאונדים ומהלכים גדולים כשצריך.

מי שזכה לראות לא רק חלקים נבחרים מהמשחק, אלא את ההצגה כולה, ועוד ממקום מצוין סמוך לפארקט בגארדן, היה כמובן חברי הטוב לואיס, אוהד הניקס ועורך הדין המצליח (בסדר הזה). ניסיתי להשיג את לואיס מיד לאחר המשחק, אבל ללא הצלחה. בשבת בבוקר, לעומת זאת, תפסתי אותו אחרי, כמה מפתיע, עוד הפסד ביתי של הניקס. הפעם, עם הצגה גדולה של ברנדון ג'נינגס (36 נקודות, 12-6 לשלוש).

בעקבות המופעים המרשימים של השניים, ולמרות התסכול הגדול שממשיכה לגרום לו קבוצתו, נאות לואיס להצטרף אליי בהרכבת רשימת "השחקנים שחייבים לארגן להם טרייד וכמה שיותר מהר". לא לקח לנו יותר מדי זמן כדי לארגן כמה וכמה שכאלה. הנה הם כאן, ללא סדר מיוחד ובצירוף הערותיו והארותיו של לואיס.

סטיב נאש, פיניקס סאנס (לואיס: "כעורך דין, אני יכול לומר לך שבסדר הדין האמריקאי ישנם פשעים פחות חמורים, מאשר פרישה של נאש בלי טבעת אליפות").

דווייט הווארד, אורלנדו מג'יק ("למרות שדווקא השנה אני חושב שלמג'יק יש סיכוי לא רע ללכת רחוק, הוא מיצה את הקטע שלו באורלנדו. אבל שיעשה טובה ויבחר מישהו כמו הת'אנדר, הבולס או אפילו אטלנטה. רק לא הלייקרס").

ג'ון וול, וושינגטון וויזארדס ("אם הוא לא עובר קבוצה תוך חצי שנה, הוא חותך ורידים. כמה אפשר להצליח כאינדיבידואל ולהתבזות כחלק מקבוצה כמו וושינגטון. שיבוא לניקס!").

קווין לאב, מינסוטה טימברוולבס ("אפשר להקל עליו ולמצוא לו מקום קר כמעט כמו מינסוטה, קבוצה לא פחות לוזרית אבל עדיין עם פוטנציאל טוב יותר להגיע למשהו, וגם עיר עם קצת יותר אקשן. שיבוא לניקס!").

בן גורדון, דטרויט פיסטונס ("תראה לי בן אדם אחד, עם או בלי קשר לכדורסל, שנשארו לו ארבע-חמש שנים טובות והוא רוצה לעשות אותם בדטרויט").

ברנדון ג'נינגס, מילווקי באקס ("חברים שלי באל.איי טוענים שקובי הופך עולמות כדי להביא אותו ללייקרס. לא יודע אם זה נכון, אבל אם כן - אני בהחלט מבין את קובי").

הזכרנו גם את דמאר דרוזן, טורונטו רפטורס ("בדיוק מי שקבוצות כמו שיקאגו, סן אנטוניו, אוקלהומה ואחרות צריכות כדי להשיג עומק שיסייע במאבק האליפות"), את די.ג'יי אגוסטין משארלוט ("בעצם, את מי לא משארלוט?"), ורציתי לשאול אותו על עוד כמה, אבל אז לואיס הודיע שהוא חותך לבר הספורט הקבוע שלו כדי לנסות ולשכוח קצת מהניקס, ואני צללתי שוב לאינטרנט כדי לבדוק מה קרה בשאר המשחקים.

הכותרת הראשונה שנתקלתי בה היתה "9 נקודות של כספי לא מנעו תבוסה ביתית של הקאבס". במונחים משפטיים, אם אינני טועה, קוראים לזה 'איי רסט מיי קייס'.

shaharhermelin@gmail.com