ביום שישי בצהריים, מסיבות שטרם הובררו, מצאתי את עצמי משוטט באתר היורוליג, וקורא חלק מהתגובות של המאמנים והשחקנים בעקבות המחזור האחרון. זמן קצר מאוחר יותר, חטפתי את אחד מהתקפי המיגרנה החמורים ביותר שידעתי בעשרים השנה האחרונות. משהו מהסוג גורם לך לחפש כל כדור שעשוי להשפיע: מנורופן ועד 9 מ"מ. עד לרגע זה, לא הצלחתי לבסס קשר ישיר בין הדברים שקראתי לבין המיגרנה, אולם לא יפתיע אותי אם יתגלה כזה.

אם זכרוני הרעוע אינו מטעה אותי, הרי שבמהלך חמש השנים האחרונות קיטרתי לפחות עשר פעמים על חוסר הלחלוחית (הגדרה יפה למשהו שלעומתו מדבר סהרה הוא פארק הירקון ביום חורף סוער במיוחד), הפוקד למעלה מ-90 אחוז מהמרואיינים בתחום הכדורסל. הן בארץ והן מחוצה לה. אז קיטרתי, אז מה? מישהו מקשיב לי? למישהו אכפת? איך אמרו מוריי ורבותיי - פולי, שייקה וגברי: "אתם תמיד שואלים את אותן שאלות, והם עונים את אותן תשובות".

למעט חריגים (רק מבחינת יכולתם ונכונותם להגיב, כן?) כפיני גרשון, עידו קוז'יקרו, מאיר טפירו, וכשנחה עליו הרוח גם אפי בירנבוים ואולי עוד מישהו ששכחתי - רוב המרואיינים במחוזותינו נשמעים בדיוק אותו דבר: הליכה על בטוח, שימוש בשבלונות ובסיסמאות, כאילו משדרים לנו "רק רציתי לחזור הביתה בשלום".

לא שהמצב בארה"ב ובאירופה יותר טוב. מאז ששאק פרש ועבר להצחיק כפרשן, מפלס הכיפיות בראיונות ב-NBA ירד במאות אחוזים, ועל היורוליג בכלל אין מה לדבר. שממה ושיממון. עזבו אתכם ממקוריות, לפחות שינסו מדי פעם להפגין חוש הומור, עדיף חוש הומור עצמי.

ואם שום דבר מכל אלה לא מדבר אליהם, לפחות שינסו להפתיע. לומר דברים שאף אחד אחד לא מצפה מהם לומר, אפילו אם הם לא מתכוונים לכך במלוא מאת האחוזים. העיקר לגרום להרמת גבה אצל השומעים, ולרצון להתעמק בדברים יותר מחצי שנייה.

ברור לי שמדובר בבקשה לא פשוטה, ושאחרי שנים רבות של דקלום קלישאות קשה לשנות מצב צבירה. אי לכך ובהתאם לזאת, ועל מנת להקל עליהם במשימה, קיבצתי כמה דוגמאות שיסייעו להם לצאת לדרך בארץ ובחו"ל. שום דבר מחייב, כמובן. רק צידה לדרך. שיהיה להם בהצלחה, ולי פחות מיגרנות.

"עזבו אותי. מה שחשוב זה המשחק הקבוצתי" (קית' לנגפורד).

"רציתי להרוג את דייויד בלאט. 13 דקות שלמות על המגרש באותו משחק? מה, הוא רוצה להרוג אותי?" (תיאו פפאלוקאס).

"שלושה דברים מאפיינים את המשחק של קאנטו: משחק מהיר, משחק פנים וגרימת הנאה מקסימלית לקהל הצופים" (אנדריאה טרינקיירי).

"הפיינל פור הוא אחת היוזמות היותר מטופשות של מינהלת הליגה. בכוונתי לעשות הכל על מנת לבטל את השטות הזו" (אבנר קופל).

"אני מאוד מרוצה מהמצב בו נמצאת כרגע הפועל ירושלים" (שרון דרוקר).

"אני מאוד מרוצה מהמצב בו נמצאת כרגע הפועל ירושלים" (דני קליין).

"אני מאוד מרוצה מהמצב בו נמצאת כרגע הפועל ירושלים" (עודד קטש).

"אנחנו בונים על עומרי כספי" (ביירון סקוט).

"מהרגע בו הבטחנו את ההשתתפות בפיינל פור של הליגה האדריאטית - כל השאר הוא בבחינת בונוס" (דייויד פדרמן).

"לא אכפת לי לסיים את הקריירה בלי טבעת אליפות. מה שבאמת חשוב לי זה ההנאה שיש לי מהמשחק" (לברון ג'יימס).

"אני מאוד שמח שדווקא קובי בראיינט הוא זה שעבר אותי בטבלת קלעי כל הזמנים, ומברך אותו מעומק לבי" (שאקיל אוניל).

"אני מאמין לשאק שהוא שמח שדווקא אני עברתי אותו, ומודה לו מעומק לבי" (קובי בראיינט).

"מה מקריות? הכל תוכנן עד הפרט האחרון. מהיום הראשון של העונה רק חיכיתי שכרמלו אנת'וני ייפצע, כדי לתת צ'אנס לג'רמי לין" (מייק ד'אנטוני).

"יכולתי לחסום בקלות את בלייק גריפין, אבל אני מעריץ של כדורסל יפה ולא רציתי לקלקל את המהלך הנאה הזה" (קנדריק פרקינס).

"תמיד ידעתי שריקי רוביו יעשה את זה בענק ב-NBA" (רן בורוכוב-סוקולוב).

shaharhermelin@gmail.com