שלומות לנשיאנו המתזז בין הלשכות,

יש לי רעיון, שביב של הצעה, לפינה חדשה בכדורסלע האתר.

אחד התחביבים שלי כאדם סקרן ושוחר ידע, ובמיוחד כזה הקשור במילים, הוא לחקור אחר שורשיהן של מילים, הקשריהן, משמעותן, ושימושן בתרבות. מזה זמן שאני חושב שבני העם אשר בכדורסלע ייהנו לשמוע בוודאי הסברים על מילים שונות שמופיעות באייטמונים שונים ברחבי האתר.

דוגמא לכך היתה המילה שמנדריק במסגרת ההצעות לכינוי של הנדריקס, שכבר לא התאפקתי ושלחתי לנשיא הערה עליה, יען שמו של חבובנו עוד עלול להסתבך בטעות עם מילה זו.

אחר כך היה זה כריסטוס של הסר (והרי ידוע שכריסטוס זה משיח ביוונית ומשם התגלגל לכרייסט וכו'), שממש דגדג לי לכתוב עליו כמה משפטים, אולם הערה קצרה על כך, כרגע אין לה מקום בנשגב שבאתרים.

כיוון שאני עושה דוקטורט בהיסטוריה, הסביבה המקצועית שלי לא בדיוק עוסקת בענייני כדורסלע. נדמה לי, על אף שאינני, שגם נתיני כדורסלע לא בדיוק עוסקים בסביבה המקצועית שלי, קרי היסטוריה, שלא קשורה ישירות למי קלע נגד מי וכמה בחצי גמר של 86'.

חשבתי שפינה שתציג מילים מתוך אייטמונים מסויימים, באופן רנדומלי ובלתי מחייב, תהיה נקודת חיבור מעניינת בין השניים, גם עבורי וגם עבור הנתינים באשר הם, שכדורסל בשבילם הוא רק תירוץ להתקבץ סביב הנשיא ולשכתו לשמוע תורה מקורית מפי יו"ר הדירקטוריון ושאר חברי הסיפרה.

כיוון שגם הנשיא חובב מאוד את המילה הכתובה, חשבתי שדבר זה עשוי לעניין אותו.

אם ירצה כבודו, אני לשירותו. אם לאו, אחכה להזדמנות הבאה לשרתו נאמנה.

יותם כהן

נתתי לו אוקיי, נתתי. יען כי נאה בעיניי.

ואז הגיע האייטמון הראשון של האיש. קבלו את "כריסטודולו" מלה במלה מפי יותם.

Time Out

אייטמון שמבקש לעצור את המשחק לדקה אחת, קצת לנשום, ולחזור למגרש

כרסטוס כריסטודולו ("ועוד בעניין עומרי כספי", השחר העולה, 29/1/2012): ביוונית -Χρήστος Χριστοδούλου (בתעתיק לאנגלית: chrestos christodulu). אם ננסה לתרגם את השם לעברית, נקבל משהו כמו "מועיל עבדו של ישו", שם נאה לכל הדעות, שקשור גם קשור באחת העונות הכי קסומות שידע הכדורסל הישראלי.

הבה נסביר? הבה.

השם כרסטוס ושם המשפחה כריסטודולו נשמעים מאד דומים, אולם ביוונית אות אחת, ή, עושה הבדל גדול. המילה כרסטוס מקבילה בעברית ל"יעיל" ו"שימושי" (דבר שהוכח מעבר לכל ספק באייטמונו של הסר). באשר לשם משפחה, כאן העניין מורכב יותר.

שמו של ישו, יהודי מבית טוב, הפך לאחר מותו על הצלב הרומי למקביל למילה "משיח". בתנ"ך ל"משיח" אין שום משמעות של אדם שיושיע את ישראל באחרית הימים (כמו בשיר "משיח משיח" מעונת הדובדבנים של פיני גרשון, דורון שפר ושאר אגדות אי אז בימים), ופירושו הוא מישהו שנמשח בשמן, כנהוג במזרח הקדום במקרים שונים, כמו למשל בשינוי מעמד משפטי.

כך, למשל, בשמואל א' כד, 7: "וַיֹּאמֶר [דוד] לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיהֹוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהֹוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ יְהֹוָה הוּא". בתרגום השבעים, הוא תרגום התנ"ך ליוונית מימי בית שני, המקבילה ל"משיח", במובן של "משוח בשמן", היא Χρίστος )christos), וכך גם בציטוט שהופיע זה עתה על המסך.

משלהי בית שני, ובספרות שלאחר התנ"ך, אנו מוצאים את המשיח במשמעות המוכרת לנו כיום (כלומר, זו של ה"אוי אוי אוי אוי יויוייי"), והיא עדות לציפייה הגדולה של היהודים לגאולה. אחד הברנשים המרתקים שהטיף לשינוי בתפיסה הרוחנית של יהודי זמנו, היה ידידנו שנולד בתאריך הכי עגול שיש, ישו (או ישוע אם נרצה לדייק, וכידוע
- בכדורסלע רוצים). לאחר צליבתו, והמשבר הגדול שחוו תלמידיו, החלה מתגבשת תפיסה הרואה בו את המשיח המקווה. פאולוס, שכתב כעשרים שנה לאחר מות המשיח, מבלי שפגש בו מעולם, הוא זה שהפך את המשיח לשמו השני של ישו. כך באיגרת אל הגלטיים, שכתב ביוונית כמובן, והיא חלק מהברית החדשה (א, 11¬-12): "מודיע אני אתכם אחי כי הבשורה אשר בשרתי לא לפי דרך אדם היא. כי גם אנכי לא קבלתיה מאדם ולא למדוני אותה כי אם בחזיון ישוע המשיח [Ἰησοῦ Χριστου = Jesus Christ]".

ומכאן כמובן מגיע הסינון החרישי שמשמיע מאמננו העולה - שהפך להיות גולה וחזר בו - בינו לבין עצמו כל פעם שליאור אליהו רץ לעוד זורק שלשה כלשהו, כדי לסייע לו בקליעה נוחה – "ג'יסס כרייסט!". אז זה הכריסט.

הדולו זה החלק הפשוט שבשם המשפחה. δοῦλος (dulos) מקביל לאדם שנולד עבד או הפך לכזה (או כפי שכבר ניסר בחלל האוויר ברי סחרוף, משל היה צביקה שרף: "כולנו עבדים, אפילו").

כרסטוס כריסטודולו
אם כן, הרי זה בערך "מועיל, עבדו של ישו".

ואם הגעתם עד כאן, הרי זה מספיק.

דבר יו"ר הדירקטוריון: יאאא אולוהייים! איזו פצצה של פינה.