הבה נעזוב בצד את משחק מספר ארבע בין מכבי לפנאתינייקוס. כבר טחנו אותו בכל מקום ומכל כיוון אפשרי. הבה נתעלם לרגע גם מהמשחק החמישי בסדרה. עוד יטחנו אותו בכל מקום ומכל כיוון אפשרי. אפילו על זהות שופטי המשחק המכריע מוקדם עדיין לדבר, אם כי גם הפעם יש לי תחושת בטן חזקה מאוד בנושא. אולי לקראת יום חמישי. לא בטוח.

במקום זה, הגיע הזמן שנדבר קצת על מה שמעוללים נציגי התקשורת האלקטרונית לשפה העברית, במהלך שידורי ספורט שונים, לרבות של משחקי כדורסל. כמובן שהעניין אינו נחלתם הבלעדית של שידורים אלה. קשה למצוא בטלוויזיה תכנית חפה משיבושי לשון, חלקם צורמים עד מצמררים. אבל שמישהו אחר יתעסק במהדורות החדשות ובתכניות הריאליטי. אנחנו כאן לדבר על התחום האהוב עלינו.

נכון, אני מרשה לעצמי להניח כי הצופה הממוצע מתרכז במשחק עצמו, ופחות מעניין אותו מי אמר מה והאם דייק או שגה במה שאמר. לגיטימי. אולם מאחר שמצד אחד - מדובר בנקודה מאוד רגישה אצלי, על גבול הסטייה (תשאלו את המלכה-האם, יורש העצר והנסיכות, אותם אני מקפיד לתקן מיידית ועל בסיס קבוע), ומצד שני - כל כך הרבה ביטויים שגויים השתרשו אצל השדרים והפרשנים, שהגיע הזמן להוקיעם בפומבי.

בדרך כלל, מדובר בכפילות לשונית, כמו ה"סטופ הגנתי" האהוב על ניב רסקין. הלא אין בנמצא סטופ התקפי, כך שהאיש אומר למעשה את אותו דבר פעמיים. במקרים אחרים, מדובר בטעויות נטו, כאלו ששום מורה נורמלי ללשון היה מסכים לעבור עליהן לסדר היום.

כבר לפני מספר חודשים, קיבצתי שלל דוגמאות בעזרתם של שני חברים יקרים לי עד מאוד: אבי מלר, מבכירי פרשני הענף-שאין-לנקוב-בשמו (עובדה שאינה מונעת ממנו להיות אדם משכמו ומעלה מכל בחינה שהיא), ודקל בנו, בכיר תשבצאי ישראל, לפחות לעניות דעתי הלא קובעת. מאחר שהזמן שחלף לא הביא לשום שיפור במצב, בלשון המעטה, הנה כמה הבולטות שבדוגמאות אלו, בסדר אקראי לחלוטין, למען יידע ויפנים העם, או שלא.

"מחטיא ממצב של מאה אחוז" / "מחטיא ממצב בטוח": מהשגיאות הנפוצות ביותר במחוזותינו. אחת ולתמיד, אם זה מצב של מאה אחוז, אין שום אפשרות מתמטית להחטאה. אם הוא החטיא, כנראה שזה היה פחות ממאה אחוז. כנ"ל לגבי "מצב בטוח" - אם העסק נגמר בהחטאה, שום דבר לא היה בטוח. עובדה.

"השחקן ספג קנס כספי": אחד הביטויים החביבים על המדווחים מוועדות המשמעת למיניהן. קנס לעולם יהיה כספי. במה יקנסו את השחקן אם לא בכסף, בתפוזים?

"הוא חודר פנימה": בפעם האחרונה שבדקתי, היה די בלתי אפשרי לחדור החוצה.

"יוצא החוצה": ולהפך.

"עולה למעלה / יורד למטה": וגם בכיוונים אחרים.

"הקבוצה מדורגת בצמרת הגבוהה": בניגוד לכל אלו המדורגות בצמרת הנמוכה, כמובן.

"אנחנו בשוויון 21:21": אין חיה כזו. או "אנחנו בשוויון 21", או "אנחנו במצב של 21:21".

"ירושלים מובילה ביתרון של חמש": נצר גאה נוסף למשפחת 'למה שלא נאמר פעמיים את מה שאפשר וצריך לומר בפעם אחת'. אם הקבוצה מובילה, יש להניח כי היא ביתרון, ולהפך.

"אשדוד מצליחה לנצח את המשחק": מנצחים במשחק, לא את המשחק. אם ניצחתם את המשחק, זה אומר שהמשחק הפסיד.

"מורן רוט מאלתר על המקום": עוד כפילות קלאסית. נסו בהזדמנות למצוא מישהו שמאלתר מראש.

"אין מתנות חינם": נהפוך הוא, יש מתנות חינם. למעשה, כל המתנות הן חינם, שהרי לכן הן מתנות.

"בסך הכל הכללי": יש לשער שכוונת השדר היתה למעשה "בשורה התחתונה של סיכומו של הסך הכל הכללי", והוא פשוט החליט להתחשב בנו וקיצר מעט.

"השחקן נלקח לבית החולים לצורך טיפול רפואי": בעוד שאר חבריו נלקחו לבית החולים לצורך השתתפות בערב שירי משוררים.

"המאמן חוזר על עצמו שוב ושוב": ושוב, ושוב, ושוב.

"תיכנן מראש את המהלך": ככל הנראה בניגוד למי שמתכנן בדיעבד.

"מקבל חיזוקים חיוביים מהספסל": אין ברירה, מסתבר שכל החיזוקים השליליים לא עזרו.

"השחקנים פשוט קופאים מקור": מבזק חדשות מיוחד! נמצאו האנשים הראשונים שלא קופאים מחום.

וכן הלאה וכן הלאה, בלי סוף כפילויות ושיבושים. אבל הגיע הזמן להתפנות לדברים אחרים, ולכן נסתפק הפעם באלה. אין לי מושג עד כמה נצליח לעקור את הביטויים הללו מן השורש, אם בכלל. לפחות יירשם בדפי ההיסטוריה שניסינו לשים לתופעה סטופ, ואם אפשר - הגנתי.

shaharhermelin@gmail.com