שלשה משוגעת קובעת שוויון, שלוש שניות לסיום. הקהל באינסטינקט קופץ למגרש. עבירה טכנית! באמת?

מה אומרת החוקה (למה לכתוב טור כשאפשר לשלוח אתכם לבדוק?) האם בגמר הגביע היתה נשרקת שריקה דומה? לפחות פעמיים העונה ראינו מקרה דומה. המשחק נעצר, נמנע מהיריבה להוציא כדור מהיר, וחודש כאילו לא אירע דבר.

אם זה טכני - אז אחידות בבקשה. אם זה לשיקול דעתו של השופט - קטונתי. ליגת קזינו, כי באמת שהכל מקרי...

יאיר

מייל ב':

לרוב אני נמנע מלהעביר ביקורת על החלטות שיפוט. השופט קבע, קבע. אבל מה שעשה רע-ייניש בקופסל פשוט מחליא. הקהל שפרץ למגרש חשב שהמשחק נגמר. הספיקה הוצאת כדור חוזרת של הבקעה. לא היה צורך בטכנית הזו.

רייניש בגד בערכי הספורט. כאוהד כדורסל הוגן, אני מצפה שאיגוד השופטים יעיף אותו.
ושאלה לסיום, מעניין מה הוא היה מחליט
באותה סוגיה בנוקיה. בקיצור, להעיף את השופט
ומיד.

חגי

האמת היא, שהאייטמון הנוכחי נכתב עוד לפני שיו"ר הדירקטוריון הואיל בטובו להעביר אליי את המיילים הללו, אולם מאחר שהם התפרצו לדלת פתוחה לרווחה, שמחתי לצרף גם אותם.

אז ככה: אם לנכס לרגע ביטוי גששי, הלקוח דווקא ממערכון העוסק בענף-שאין-לנקוב-בשמו: עוד רבות יתואר, יסופר ויושר על העבירה הטכנית שפסקו השופטים (יערי רייניש, ליאור בייניש וכפיר מועלם) נגד ברק נתניה, בשנייה האחרונה של המשחק מול מ.כ. הבקעה.

לא יצא לי לצפות במשחק בשידור חי, כך שאני מתבסס על התקציר באינטרנט ועל הדיווחים בכלי התקשורת, אבל התמונה הכללית די ברורה: 0.8 שניות לסיום קבע יהוא אורלנד שוויון 78 בשלשה בלתי אפשרית. אוהדי נתניה, ו/או אנשי הספסל, נכנסו לפרקט בהתפרצות שמחה ספונטנית (חלקם, ככל הנראה, סבר שהמשחק כבר הסתיים), והשופטים, לאחר התייעצות וצפייה במוניטור, פסקו עקב כך עבירה טכנית נגד נתניה. דיון דאוול קלע זריקה אחת, ושלח את הבקעה לפלייאוף ואת נתניה הביתה.

על פי הדיווחים השונים, מתמקדות הטענות של נתניה בשני מישורים: האחד, שלשופטים לא היתה סמכות חוקית לפסוק כפי שפסקו על סמך צפייה בהילוכים חוזרים, משום שהילוכים אלה מיועדים - כך אנשי נתניה וכל מי שמייעץ להם - אך ורק למקרים של סל שנקלע בסמוך לבאזר, או כדי לקבוע אם קליעה ספציפית שווה שתי נקודות או שלוש. הטענה השנייה מתייחסת לחוסר ההיגיון, לדבריהם, שבהכרעת משחק קובע בצורה כזו, ולא על הפרקט.

את התשובה לטענה הראשונה אני משאיר לכל מי שמוסמך לכך. לא ידוע לי בוודאות מוחלטת האם השופטים רשאים להשתמש בטלוויזיה גם במצבים מיוחדים כאלה, או לא. הקדשתי כמה דקות לעיון בחוקת פיב"א, וגם שם לא מצאתי. אולי אין, ואולי לא חיפשתי מספיק טוב. ממש לא משנה כרגע. אגב, גם אם יתברר שלא היה בסמכות השופטים לקבל החלטה על סמך הטלוויזיה, אני בספק גדול אם המינהלת, או מי שזה לא יהיה, יהפוך את ההחלטה רק על בסיס הטענה הזו, אבל זה כבר סיפור אחר.

נחכה ונראה, ובינתיים - הבה נשאיר לרגע בצד את הטענה הראשונה, ונדבר על הטענות לחוסר היגיון ועל "הכרעה שחייבת להיות על הפרקט". העדינים שבכותבי הדיווחים והמאמרים שקראתי - שלא לדבר על הטוקבקיסטים - הגדירו את ההחלטה לפסוק עבירה טכנית כ"הזויה". אחרים, כמו החברים כאן למעלה, השתמשו בניסוחים מעט יותר בוטים (וב"מעט" אני מתכוון להרבה-הרבה-הרבה יותר).

האמנם שריקה הזויה? האם באמת החלטה חסרת כל היגיון? " מחליאה"? "בגידה בערכי הספורט"? ככל שאני חושב על זה יותר, אני ממש לא בטוח. יותר מזה, אני בטוח שלא. זיכרון קצר יש לעם. כאשר, לפני אי אלה שבועות, התרחש מקרה כמעט זהה באשקלון והשופטים לא פסקו טכנית לטובת ראשל"צ, תמך חלק לא מבוטל מהפרשנים והמטקבקים בזעקות השבר של אפי בירנבוים ואנשיו, וטען בלהט שהשופטים טעו ושראשל"צ קופחה קשות. הנה מגיע מצב הפוך, ושוב השופטים לא בסדר.

לעניות דעתי הלא קובעת, ובלי שום קשר לאירוע בנתניה, הגיע הזמן לעשות סוף לשוּק הזה, עם כל הכבוד וההערכה שיש לי לאנשי השווקים, ויש לי.

לפני כמה וכמה שנים, בעקבות מספר גדול יחסית של אירועים מהסוג הזה, קיבלה הנהלת ה-NBA החלטה: מי מבין אנשי הספסל, שייכנס לפרקט שלא באישור - כלומר, לא במהלך פסקי זמן או בסיום רבע - יורחק מיידית. ודאי אם מדובר בתגרה, ואפילו אם מי שנכנס מהספסל - עושה זאת אך ורק במטרה להפריד בין הנצים. חד וחלק. נכנסתם לפרקט בלי אישור - טוסו לחדר ההלבשה וחכו לעדכון מהליגה לגבי אורך ההשעייה וגובה הקנס שתחטפו.

השינוי הזה בחוקה הועתק גם על ידי פיב"א, בהבדל אחד: בעוד ב-NBA נאכפת ההחלטה באופן ההחלטי והקפדני ביותר שניתן. אצלנו ובשאר מדינות אירופה זה פעם כן, הרבה פעמים לא ובעיקר למה לא. זו הבעיה האמיתית, כי למרבה הצער - אין שום דרך אחרת לגרום לאנשים להפנים שאין להתערב בנעשה על הפרקט.

לו היו מקפידים אצלנו, ובאירופה, על קלה כחמורה בנושא הזה, לא היינו רואים במגרשים, על בסיס כמעט קבוע, אנשים שאין להם מה לעשות שם, וגם לא שופטים שבאותו משחק אומרים עשר פעמים לאותו מאמן או שחקן: "זו הפעם האחרונה שאני מזהיר אותך".

במקומות מתוקנים פשוט אין דברים כאלה. אין הנחות בכל הקשור להתנהגות במגרש. כל חריגה זוכה בתגובה מיידית והולמת. כמובן שעדיף היה שהמשחק בנתניה היה מוכרע רק במהלכים של כדורסל, אבל למרבה הצער, היו אצלנו יותר מדי מקרים בהם התנהגות כזו הפכה לחלק מהכדורסל.

זה מצער, אבל אין דרך אחרת ללמד את האנשים. הפעם זו היתה נתניה, בפעם שעברה זו היתה אמורה להיות אשקלון, ובעתיד זה יהיה מן הסתם מישהו אחר. חייב לבוא שינוי דרסטי. זה לא יקרה תוך יום, גם לא תוך חודש וספק גדול אם תוך שנה, אבל אם התגובה לכל חריגה בהתנהגות - הן מצד השופטים והן מצד המינהלת ואיגוד הכדורסל תהיה מיידית ובעיקר אחידה - יש סיכוי שמשהו ישתנה.

לכן, במקרה הזה, אני דווקא חושב שרייניש וחבריו פעלו נכון, אבל המבחן האמיתי יהיה אם כל חבריהם יחקו אותם בסיטואציות דומות, ולא משנה באיזה אולם ובאיזה מעמד (ובהחלט יש ממש בהערות של יאיר וחגי לגבי אותה סיטואציה בנוקיה או בגמר הגביע). אז, ורק אז, נדע שאנחנו בדרך הנכונה.

"משחק כדורסל חייב להיות מוכרע על הפרקט" אומרים הנתיינתים ותומכיהם? צודקים מאה אחוז. גם בחמישי בערב הוא הוכרע על הפרקט. תשאלו את כל אלה שנכנסו לפרקט לפני הזמן.

shaharhermelin@gmail.com