שלום,

אני לא כל כך מבין ממה זה נובע, כנראה עיתונאות חובבנית ביותר, אבל פעם שנייה בשבוע שאני אישית שם לב לתמונה שגויה של שחקן.

זהו ראיון עם ראמל ברדלי, שחקנה של הפועל ירושלים לקראת המשחק עם ג"ג הפקות. בתמונה: אייברי ברדאלי, שחקנה של הבוסטון סלטיקס, שעבר בירושלים לאיזה משחק ורבע בתחילת העונה.

ייתכן שהתמונה תתעדכן עד שתראה את זה, אבל בכל זאת. לא שווה שמישהו יבדוק מה מפרסמים?

גיא

כמו שהנחת, הצילום הוחלף בינתיים ועכשיו נראה בו שרון דרוקר. מקרים כאלה קורים בכל האתרים, אגב, בוא לא נפיל על האתר של ספורט 5 אשמה בלעדית או משהו.

ממה זה נובע? גם מעיתונאות חובבנית ביותר כמו שאמרת, אבל גם מעומס עבודה, קצב מהיר מאוד של עדכונים וחומרים שמגיעים והיעדר משרה קבועה של מגיהים, למיטב ידיעתי, ברוב האתרים אם לא בכולם.

ככה יוצא שמישהו מבין העורכים, או הקוראים, או כל אחד אחר, עולה על הטעות מתישהו ומעדכן את מי שצריך לעדכן כדי שתתוקן. באותה מידה, טעות עלולה שלא להתגלות והיא נותרת כזו לצמיתות.

זה קורה כל הזמן. כדאי לקחת בחשבון, שכמות החומרים שעוברת ביום אחד באתר גדול כמו ספורט 5 או ב-ONE גדולה פי כמה וכמה (וכמה!) מכמות התכנים שמגיעה למדור ספורט של עיתון יומי. גם התחלופה בתפקידי העריכה גדולה יחסית בהשוואה למה שהיה נהוג בעבר בעיתונות המודפסת, ובאופן כללי זה מקשה על הצמחת עורכים טובים או יצירת מחויבות מבחינתם למקצוע.

אגב, גם אם היה מגיה במשרה מלאה שעובר על כל התכנים ומתקן אותם לאט ובהדרגה, עדיין יכולה להגיע הדקה הזו שקורא מסוים יעלה על טעות בכיתוב צילום או בכותרת כלשהי, עוד בטרם יגיע אליה המגיה, והתחושה של הקורא תהיה אותה תחושה: זלזול ותחושה של חומר אנושי לא מיומן.

זה חלק מהטרגדיה המקצועית של האינטרנט, אגב. הכל מהר, הכל מיידי, זה נכון. אבל במקרים רבים החומר לא מוגש כפי שיכול להיה להיות, לו היתה עבודה עריכה, שכתוב והגהה קפדניות ברמה שנהוגה, או היתה נהוגה, בדרך כלל בעיתונים היומיים.

שלום,

הערה: אולי תפסיק לגעור ולנזוף בפינת ה"לא יאה" על מי שמזכיר כדורגל בשידורי כדורסל עד שכבוד יו"ר איגוד הכדורסל בעצמו, ראש ממשלת הכדורסל אבנר קופל, לא ישמש גם כשר במכללת הכדורגל של הלוזונים. זה הדבר הכי הזוי ובו לא נשמע קולך. אז אל תלחם בזבובים תלחם בפילים!

ירון

שלום ירון,

"נאה / לא יאה" הפכה לאחת הפופולאריות בכדורסלע, לפחות על סמך התחושה שלי וכמות הפידבקים שמתקבלים לגבי העדכונים המופיעים שם. היא עוסקת בצד התקשורתי בלבד מתוך תקווה לשפר את ביצועי העוסקים בו. יותר עדכונים ונתונים נכונים ומקוריים ומעניינים, פחות שגיאות, חפיפניקיות וזלזול. זה מה שאני כצרכן רוצה לראות, ולשם אני חותר.

העניין שנגעת בו שונה. נכון שבפינה נקראים שדרי וכותבי הכדורסל להימנע מאזכורים מיותרים של ענף הביפ בהקשרי כדורסל, וברור מאליו שהייתי מעדיף יו"ר איגוד כדורסל שאינו מעורב בהתאחדות לביפ וישקיע בכדורסל את כל זמנו. יצא לי גם להתייחס לזה במקומות שונים, אם כי לא בכדורסלע כנראה.

ריישית, קופל עצמו אמר שאם תפקידו הזמני יהפוך לקבוע לאחר הבחירות שייערכו בקרוב, הוא יפרוש מההתאחדות לביפ. נמתין ונראה וניתן לו את הקרדיט בעניין הזה לממש את שהבטיח.

שיינית, אני לא נלחם בזבובים, גם לא בפילים ולמעשה אני לא טיפוס של מלחמות בכלל. לא מאלה שצועקים את עצמם לדעת, רחוק מאוד מזה.

"נאה / לא יאה" עוסקת בתקשורת וסיקור הכדורסל, כאמור, ואם זה בעיניך זבובים – אוקיי. אגב, תיתכן הרחבה בעונה הבאה להתבטאויות של הספורטאים והפעילים עצמם כדי להרחיב את מעגל "העושים במלאכה" בפינה הזו.

שלומות,

טוב. בדקתי המנורה בשלוחה של הבוס דלוקה ועוד מעט תהיה לו שיחה חשובה עם עוד איזה בוס. הבוסית השנייה מסתובבת לה ברחבי הארץ אז השטח פנוי.

תמיד עניינה אותי סוגיית המנהיגות בחברה בכלל, בניהול של עסקים ובאימון כדורסל. איך בן אדם אמור להתנהג כדי להיות מנהיג או מנהל יותר טוב, או בקיצור איך לגרום לקבוצה שלך לנצח.

ואז הגיעה הסדרה בין מכבי לפאו, והפגישה אותנו עם שתי הקצוות של הסקאלה. בפינה אחת אוברדוביץ' - שמה נגיד עליו, סמכותיות אקסטרים על גבול הטרוף. אצלו בקבוצה כל שחקן עושה מה שאומרים לו ולרוב על הצד הטוב ביותר. ורואים שיש שיטה ברורה וסדורה ויש תוצאות לאורך זמן, לא משנה מי השחקנים.

מהצד השני - מאמננו העולה שמשפריץ קסם וחינניות, אחד כזה שקל לדמיין צוחק עם השחקנים, אוכל איתם חומוס ומשחק איתם טאקי. לאורך השנים, עם זאת, אין ספק שהוא מראה כדורסל מעולה אך לא יציב כמו השועל, לדוגמא השנה.

חוץ מהבניה הבעייתית של הקבוצה הנוכחית, לא נראה שיש דרך. ברמות הגבוהות, מול קבוצות טובות, השחקנים די אבודים, לא יודעים מי נגד מי, כל נקודה שמשיגים זה קריעת ים סוף.

לפעמים אני חושב שהטיפוס שמייצג אוברדוביץ' הוא הטיפוס המנצח. ולראיה - מדף הגביעים העמוס שלו. מה אתה חושב, האם יש תקווה למאמנים הנחמדים יותר?

אריאל

שאלות מעניינות בבוקרו של יום קריר למדי בתחילת מאי, הלוואי עוד הרבה כאלה. גם השאלות וגם מזג האוויר. אני די חלש בענייני הקואוצ'ינג האלה, מי ככה ומי אחרת, מי משפריץ קסם וחינניות ומי יכול לעשות מה.

קראתי את המייל שלך, עם חלק מהדברים בו אני מסכים, עם חלק פחות. למשל, אני די בטוח שאוברדוביץ', בסיטואציות מסוימות כמו שהות משותפת בחו"ל, יכול להתקרב לשחקנים בדיוק כמו מאמננו העולה.
שניהם יודעים בדיוק היכן להניח את הגבולות.

אני חושב שבלאט תובעני לא פחות מאוברדוביץ' ומשתולל לפעמים כמוהו. יכול להיות שאצלו ההשתוללויות נראות קצת יותר חינניות. בכל זאת, נימוסים מפרינסטון, כן?

בנוסף, הכנסת כאן שני דברים מעט שונים בעיניי. אופי וסמכות של מאמן והדרכים שלו להצליח מצד אחד, והיכולת שלו ושל הקבוצה שלו מול קבוצות טובות במיוחד. גם אם מכבי ת"א נראתה אבודה במחצית הראשונה של המשחק הראשון נגד פאו, היא ידעה לחזור לארבעה משחקים טובים וצמודים בהמשך. ובכלל, כשהיריבות שלך ברמות של פיינל פור אירופי אתה עלול להיראות אבוד לפעמים. גם אוברדוביץ' נראה לפרקים קצת אבוד בחלק מהסדרה, וידע לבצע התאמות ושינויים בהמשך.

האם יש תקווה למאמנים הנחמדים? תכל'ס, מה אנחנו באמת יודעים על מאמנים נחמדים או לא נחמדים? את צ'אבי פסקוואל מישהו מאיתנו מכיר לעומק? ואת יונאס קזלאוסקאס?

נקודתית כן, כנראה שכן. פה ושם זוכים מאמנים נחמדים בתארים. שיטתית ולאורך זמן, כנראה שמאמנים צריכים להראות מרות וסמכות שיכובדו ללא עוררין, להיות תובעניים ולהראות דוגמא, להימצא לא מעט זמן באותה עמדה כדי להוסיף אלמנט של מעמד לפן הקשוח וכמובן להיות גם אנושיים וגם מקצועיים מאוד. נגיד, אטורה מסינה.

אני חושב שבלאט עומד גבוה מאוד בהיררכיית המאמנים באירופה במובנים האלה, וגם אם לאוברדוביץ' יש יותר ניסיון והצלחות לאורך השנים בזכות עצמו ובזכות התקציבים שהוא רץ איתם ב-12 השנים האחרונות בפאו, בלאט לא רחוק משם מבחינת התבנית שיצר. אתה אומר שיכול להיות שאם הוא יהיה קצת פחות נחמד הוא יזכה ביורוליג? אם ככה, את שלנו עשינו. אם הוא קורא כדורסלע, הוא יידע מה לעשות עם הטיפ הזה.

שלום,

קודם כל ריציתי להגיד כל הכבוד על האתר (ודף הפייסבוק). אני נהנה כל פעם שאני קורא אייטמון. אני פונה אליך כי נדמה לי (אף שאינני) שמגיעה לאריק קמבל נקודה שלא מן המניין על שלשת הניצחון המרשימה שלו על ג"ג הפקות ואירועים במחזור ה-21.

שחר

תודה רבה. לעניין קמבל, היות שהייתי קצת מנותק מליגת קזינו לתקופה מסוימת וחסר זמן פנוי, כתב החבר דב"ש, הלוא הוא דביר שמעון, ארבעה אייטמוני 'חביב נולד'. המחזור ה-21 היה אחד מהם. הפניתי אליו את הפנייה שלך בעניין קמבל ושאלתי לדעתו. האיש החליט שקמבל אינו ראוי לנקודה הזו, אם כי כרגע לא זכור לי הנימוק. החליט מה שהחליט, נכבדו ונעריכו על כך. גם את קמבל, כמובן וכמו תמיד. תודה לך על האכפתיות.

ערן,

באחד האייטמונים מתקופת השיפוצים ציינת שהיית מתחבר למקום שבו יש כל הזמן כדורסל מעבר לכביש. שאלתי היא: למה לא, בעצם? כלומר, מדוע לא לארוז את המטלטלים ולעבור אל המקום האוטופי שבו יש ירקון חופשי ואולם כדורסל גדול מעבר לכביש? למה לא, בעצם?

חגי

הדר יוסף? מקום נחמד מאוד, לא נכחיש זאת כלל ועיקר. אבל הלשכה הנשיאותית נקבעה לרמת גן-העיר וזו עובדה קיימת. היא משופצת קומפלט, חדשה והושקעו בכתליה ובין כתליה סכומים עצומים. זה בטח לא הזמן לעבור. חיינו ברמת גן-העיר, נתקשה להכחיש זאת.

כתבתי לאורך תקופת המגורים שם אצל הסבתא, שאחד הפלוסים העיקריים הוא המרחק הקצר לאולם הכדורסל מבית הסבתא, כדי לשדר את משחקי אדומי העור. לא זכור לי שהלכתי למשחק כדורסל ברגל עד לנקודה הזו, והפעם זה קרה מספר פעמים. תענוג. אתה הולך 150 מטר עד לגשר, עובר אותו, עוד 150 מטר ואתה באולם. איי איי איי, היו ימים.

ערן שלום וחג שמח,

הנה שם נוסף לרשימה הכבר עכשיו כל-כך מכובדת של 'שמאל ימין שמאל' באתר. שבאז מוחמד. "מי?!" אתה שואל? אז הילד כולה תיכוניסט אמריקאי בעמדה 2, אבל מאתמול יכול להתגאות בתור שיאן הנקודות של הנייקי הופ סאמיט, אותו טורניר שנתי בו מתכנסים הילדים הכי טובים מארה"ב נגד הילדים הכי טובים משאר העולם.

עד לפני שנתיים השיא היה של דירק נוביצקי עם 33 נקודות. לפני שנתיים, אינס קאנטר (ההוא שהיה אמור לשחק בקנטאקי אצל קליפארי אבל נדחה על ידי ליגת המכללות מחשד ל"מקצוענות") שבר אותו עם 34.

השנה מוחמד שבר את השיא עם 35 נקודות. מוחמד צפוי להכריז ברביעי הקרוב לאיזה קולג' הוא הולך, כשג'ון קאליפרי כצפוי כבר שם עליו עין בתקווה להשיג כוכב חדש שיסחוב את המכללה במקום אנתוני דיוויס, דורון לאמב, מייקל קיד-גילכריסט ושאר החברים. המועמדות האחרות בפנקס של הילד - UCLA ודיוק.

עמירם

בינתיים הוא בחר ב-UCLA. מודה לך על התוספת, אבל אני לא נוהג להוסיף שחקנית תיכוניים ולו רק בגלל שייתכן מאוד שנתוני הגובה שלהם אינם סופיים, ובעתיד אשכח לעדכן. חוץ מזה, שיעבדו קצת, שיתקדמו, שיוכיחו את עצמם, למרות שכאן אתה באמת מציג דוגמא חריגה. האמת היא שגם שחקני מכללות לא ממש הוספתי עד היום. מעדיף לחכות שיהפכו לשחקנים מקצועניים.

להבדיל לגמרי, זה מזכיר לי להוסיף את אחד הגארדים של לבסקי סופיה, ג'ארט האוול, שיצא לי לראות בגן נר. שמאלי כשר שברגע זה ממש אעצור הכל, כולל המהדורה ואוסיף אותו לרשימה הארוכה.

הוספתי. חזרתי. הלאה.

ערן היי,

בהתייחס לאייטמון שפרסמת, נדמה לי (ואני לא אביב לביא) שמשינה לא שרים בהופעות את "אנה" ו"אהובתי" כי את המילים של השירים האלה כתבה אורלי זילברשץ, גרושתו של יובל בנאי, ובגלל סכסוך ביניהם ומאבק על תמלוגים, הם לא שרים את השירים האלה בהופעה, כמו גם את "סוזי", שיר נוסף שאורלי כתבה. אחד הפחות מוכרים של משינה, אבל שיר ממש מקסים.

בנוסף, נושא לכתבה בכדורסלע או בכל מקום שאתה כותב: שחקנים ערבים בכדורסל, או יותר נכון למה אין כמעט ערבים שמשחקים כדורסל (בלי קשר לדעות פוליטיות).

היה את רפעת חיידר ששיחק במכבי חיפה, היה את מוסא באשיר ששיחק בהפועל ירושלים, יש את כארם משעור שמשחק עכשיו במכללות, היו את השופטים ג'וזף אבו-ערב וג'וזף עלימי, היו ימק"א נצרת ששיחקה בליגה השנייה (אפילו ארל וויליאמס שיחק שם תקופה קצרה) והפועל ירכא שגם שיחקה בליגה השנייה. וזהו.

נזכרתי בעניין לאחר הקמתה מחדש של בית"ר ירושלים בכדורסל, ושראשי האוהדים הודיעו שהם לא מוכנים שיהיה אצלם שחקן ערבי. בכל מקרה, זה נראה לי נושא מאוד מעניין לכתבה. תחשוב על זה.

עומר

תודה על העדכון לגבי "משינה". מעניין מאוד, לא ידעתי. תודה גם על הלינק ל"סוזי" לרווחת העם. ותודה גם על הרעיון בעניין הכדורסלנים הערביים. כתבתי פעם, וגם אחרים, על ההספק הדל מדי של כדורסלנים שהגיעו אלינו מברית המועצות (כיום זה בעיקר נסטרנקו, שוטבין, סימין ובעבר האחים קזרנובסקי), להבדיל מכדורסל הנשים שם שחקניות שהגיעו משם בולטות יותר בכדורסל הישראלי.

כדורסלנים ערבים נראה לי קצת רחוק כרגע, לא יודע עד כמה זה מעניין את האנשים, אבל אולי יתלבש לי יום אחד על המקלדת. באותה מידה אפשר לשאול למה אין מספיק דתיים או אתיופיים ולחפש סיבות. נחמד, אבל לא מספיק מקפיץ אותי מבחינת האטרקטיביות או האתגר. בינתיים נראה לי שעדיף להתמקד במה שיש. ויש לא מעט כרגע, אנחנו בשיא העונה.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.