נשיאנו, בטל את תחרות "חביב נולד"!

הסיבה שאני כותב את זה היא שאחרי שקראתי את "עבירה במתכוון" (אחלה ספר. אגב, מה עם הספר הבא?), ראיתי מה היה צריך לעשות בעבר כדי לקבל את תואר "חביב הסיפרה".

אז היה צריך להתאמץ במיוחד כדי לזכות בתואר הזה (או להיות אח של הנשיא), וחביבי הסיפרה זכו לתהילת נצח, פחות או יותר.

אז, לא חיפשו כל שנה שחקן ראוי לחביבות ופשוט חיכו כמה שצריך עד ששחקן כזה יופיע בליגת קזינו (אז עדיין "ליגת העל" / לאומית א').

נראה לי שצריך להחזיר את זה לאיך שהיה פעם ולא לנסות בכוח לחפש כל שנה חביב. אם התחרות תמשיך עוד כמה שנים, אז מי שייפתח את האתר בעוד, נניח, 12 שנה ולא יכיר את החביבים, יראה, נניח, את דנילו פינוק וטריי סימונס (היוצא מן הכלל הוא בראיין רנדל הפלאי) יחד עם דייויד ת'רדקיל ו-וונדל אלכסיס. האם בזה מעוניין הנשיא? (ולא שאני זכיתי לראות את אלכסיס ואת השריף בפעולה, כן?).

ובאותו עניין, הנשיא, בטל גם את "סוסוני יאור" ו"בית הלוחם". במצב הזה, כמעט כל שחקן שרוצה (יש שחקן שלא רוצה?) יכול להופיע ביום הולדתו בצד שמאל של כדורסלע, ואם הוא רזה מדי הוא פשוט יכול לסדר לעצמו פציעה רצינית.

לדעתי, רק חביבי הסיפרה ואנשי חיל התותחנים, שהם שחקנים חצי אליליים ומעלה ראויים להופיע כאן, ולא כל אחד.

חג שמח וערב נינוח במיוחד.

רועי

פנייה מנומקת ומעניינת מזו לא יכולתי לקבל, כנראה.

שמע, יש דברים בגו, יו נואו. מדובר במייל מחמיא מאוד במיוחד כשהוא מגיע מבחור צעיר כמוך (בהנחה שתמונתך בכדורסלע-הפייסבוק עדכנית). וזאת למה? יען כי אתה מגלה רגישות גבוהה ביחס לנציגי העבר המכובדים ומבחין בין קודש לסוג של חול שהשתלט עלינו כאן.

הצדק אתך. פעם לא נבחרו החביבים אחת לתקופה אלא פי תחושה פנימית-נשיאותית שהגיעה מפעם לפעם. היו ודאי מצבים של פעמיים בשנה, והיו גם מצבים של אחד בשנתיים. העניין הטכני הוא מה שמפריע לך כאן. אולי גם ההיצמדות המוגברת לסטטיסטיקה. גם לי זה מציק מפעם לפעם, לא אכחיש זאת.

ברם אולם ואף על פי כן, יש לומר גם זאת ושים לב: הזמנים השתנו. ואגב, לאו דווקא לרעה. אז, בתקופת אלכסיס ות'רדקיל, הייתי כתב שטח, באתי במגע עם שחקנים, דיברתי איתם, ראיינתי אותם, קפצתי לראות אימונים, נכחתי במשחקים על בסיס קבוע. סוג הקשר היה אחר. אפשר היה להרגיש את השטח.

היום הסיטואציה אחרת לגמרי. דברים השתנו מקצה לקצה. אירועי השטח אינם עוד ואין אלא להסתמך על החושים הנשיאותיים במעין שלט רחוק. לשם כך נולדה תחרות 'חביב נולד', ויש לה למעשה שני טעמים: לשמר את מורשת הולדתם של 'חביבי הסיפרה' וליצור המשכיות, ולהתייחס אליה כמו אל כלי עזר נוסף שיסייע בבחירה באמצעות שימוש בנתונים סטטיסטיים עליהם מאז ומתמיד היתה גאוותנו (ותפארתנו, אם יורשה לי).

בסופו של דבר ודאי שמת לב, שבמקרים רבים, אולי אפילו בכולם (לא זוכר כרגע) החביבים שנבחרו אינם דווקא אלה שהובילו את המצעד לאורך העונה מבחינת הישגיהם הסטטיסטיים ומספר הנקודות שצברו. המתמודדים עוברים ניפויים ומגיעים עד קרוב מאוד לקו המטרה, ואז מכריעה הנשיאות באופן כזה או אחר. וכידוע, לנשיאות חוקים משלה.

לבטל את 'חביב נולד'? זה אומר, בעצם, לגדוע מסורת ארוכת שנים ולסיים את מניין חביבי הסיפרה. ספק אם נרצה בזה.

למצוא את דנילו פינוק לצד וונדל אלכסיס? שמע, יש ויש. היו טובים יותר, טובים פחות, זכורים יותר, זכורים פחות. כל אחד ייצג תקופה אחרת, הביא את מה שהביא. כולם היו בנינו. אני מבין את הרציונל מאחורי הטענה שלך, ומאוד מכבד גם את הרגש שהצלחת למצוא מאחורי ולפני הדברים. עם זאת, לא בטוח שביטול 'חביב נולד' ישרת את המטרה הנשגבת: כדורסלע-האתר בכלל ו'חביב נולד' בפרט כממשיכי דרך של סיפרה בסלע ומורשתה רבת השנים.

אפשר שיש לשנות את החוקים והכללים, את התקנון והחוקה. אפשר גם להעביר עונה בלי לבחור אף אחד בסופו של דבר, אם יתברר בלבב פנימה שאין אפילו אחד הראוי באמת לתואר. נחשוב על זה בנשיאות ונדווח, מה גם שפיינל פור 'חביב נולד' רחוק מספר שבועות בלבד מאיתנו.

לעניין הסוסונים וחברי בית הלוחם – כאן העמדה שלי ברורה לגמרי. אין סיבה לבטל, ואין שום בעיה שאחת לשנה ירצדו החברים באור יקרות בפינה השמאלית למעלה. נכון, אלה רק "שמנים וגדולים" או רק "שחקנים שנפצעו", אבל אני לרגע לא מתייחס לריצוד השנתי ההוא כהשוואה מבחינת מעמדם לזה של אלילי וחביבי הסיפרה שאף הם מופיעים שם, או לחברי חיל התותחנים והמתים אשר ב"לזכרם".

להיפך, עוד מטרה עקרונית של כדורסלע היא לשמש מעין אנציקלופדיית כדורסל ענקית שתצמח עוד ועוד למען יוכל לינוק ממנה כל חובב כדורסל בכל זמן שיחפוץ. עכשיו, בעוד חמש שנים או בחלוף עשר שנים (אם נחיה).

ואם אפשר פתאום להיזכר ככה סתם באמצע החיים בסוסונים כמו אוטיס היל, ג'יימס גאלי או לדל איקלס, או אנשי בית הלוחם כמו נייט האפמן או אורי יצחקי, ולקרוא עליהם חצי קילו טקסט נינוח, מה רע? להיפך, לוקסוס הוא זה. לוקסוס שבחרנו מיוזמתנו ואנו גאים בו.

אני גם מאוד אוהב, אגב, את השילוב בין אנשי הכדורסל לאנשי המוסיקה. כבוד הוא לנו שג'ון לנון ירצד משמאל למעלה אחת לשנה לצד איזה סוסון או תותחן, ותמיד נשמח להיזכר בעופרה חזה או בפרדי מרקיורי לצד מאנוט בול או דוויין שינציוס שפיייי קיבינימט - טרם הספיקותי להרביץ לגביו פרופילון בחלקת 'לזכרם'.

כן, המון נוסטלגיה, המון רגשות, מיליוני מילים שנשפכו לאורך השנים. אני מהאוגרים, כנראה, לא מהמסלקים או המבטלים.

שלומות ונצורות בשלב זה ותודה על הפנייה והאכפתיות.