בהמשך לנתונים שהביא כאן הנתון המכובד רון ערמון בסוף השבוע שעבר, החלטתי לבדוק את נתוני הישראלים בשנה האחרונה, לעומת השנים האחרונות.
ראשית, כל הכבוד לאתר המנהלת (ובעיקר לשלומי פרי האגדי) המפרסמים נתונים סטטיסטיים אלה.
מצאתי נתונים דומים של אחוז דקות/מדד של ישראלים תחת "סטטיסטיקה", "ניתוחים מקצועיים", "השוואה ישראלים / זרים". יש לציין שקטגורית הישראלים כוללת גם שחקנים מתאזרחים.
במספר קטגוריות, מדובר בעונה הגרועה ביותר של הישראלים ב-10 השנים האחרונות.
רק 9 ישראלים השיגו השנה מעל 10 נקודות במדד עונתי. אם נוריד מתוכם את המתאזרחים (בלו, לנדסברג, רוזפלט) נקבל 6 בלבד (אליהו, רוט, לימונד, טפירו, נעימי, כדיר). בעונות קודמות היו בין 10 ל-15 ישראלים שהשיגו מעל 10 נקודות מדד (בין 8 ל-14 ישראלים ילידי הארץ).
המדד של הישראלי המדורג במקום ה-20 בדרוג מדד הישראלים (ניצן חנוכי) הוא הנמוך ביותר לעומת שנים קודמות.
המדד של הישראלי המדורג במקום ה-40 בדרוג מדד הישראלים (גלעד קרני) הוא גם כן הנמוך ביותר בשנים האחרונות.
אחוז המדד של הישראלים מסך המדד הכללי של הקבוצות (29.5) הוא הנמוך ביותר ב-10 השנים האחרונות.
האם הדבר נובע רק בגלל ביטול החוק הרוסי? התשובה של רוב האנשים תהיה כמובן חיובית, אבל מה אומרים המספרים? מתברר שהתשובה אינה חד משמעית כפי שניתן לחשוב.
ראשית, נסתכל על דקות המשחק. החוקי הרוסי קבע שלפחות 80 דקות מתוך 200 ישוחקו על ידי השחקנים הישראלים (כלומר לפחות 40%). נכון שלעומת שנה שעברה יש ירידה בדקות המשחק של הישראלים, אבל אם משווים את כלל השנים התמונה שונה.
ב-5 העונות של החוק הרוסי (2006-2011) שיחקו הישראלים בין 43.4 ל-50.5 אחוזים מסך הדקות. בשנים ללא החוק הרוסי שיחקו בין 41.1 ל-49.3 אחוזים.
בשנים של החוק הרוסי שיחקו בין 43 ל- 55 ישראלים מעל 10 דקות בממוצע, ובין 13 ל-15 ישראלים מעל 25 דקות בממוצע (בין 9 ל-14 ללא מתאזרחים).
בשנים ללא החוק הרוסי שיחקו בין 46 ל-54 ישראלים מעל 10 דקות בממוצע, ובין 9 ל- 16 ישראלים מעל 25 דקות בממוצע (בין 9 ל-15 ילידי הארץ).
עכשיו נבחן את התפוקה של הישראלים (אחוז מדד ישראלים מסך המדד הכללי). בשנים של החוק הרוסי הם תרמו בין 31.1% ל-37% מסך נקודות המדד. בשנים ללא החוק הרוסי הישראלים תרמו בין 29.5% ל- 34.8%
מסך נקודות המדד.
האם החוק הרוסי אכן תרם כל כך לשחקן הישראלי? בכלל לא בטוח.
מטרתו של החוק הרוסי היתה להגן על השחקן הישראלי. בפועל הוא הגדיל את המשכורת של השחקן הישראלי, מה שגרם לקבוצות לחפש מתאזרחים זולים יותר. אף אחד לא ממש דיבר על זה במהלך השנים של החוק הרוסי, אבל כמות המתאזרחים בליגה גדלה במהלך השנים הללו.
בעונה האחרונה שלפני החוק הרוסי שיחקו בליגה 3 מתאזרחים בלבד (שארפ, ארנולד, מאט מינוף).
בשנים של החוק הרוסי חלה עלייה בכמות המתאזרחים. בעונת 2009/10 שיחקו למשל 9 מתאזרחים (כריס ווטסון, דייויד בלו, קורי קאר, ג'ייסון תומאס, אייזק רוזפלט, ג'רון רוברטס, דריק שארפ, שון וינשטיין, טוד גולדן). עם כל הכבוד לשון וינשטיין וטוד גולדן המכובדים – אנחנו מעדיפים שטמיר אריאלי וערן אסנטי ישחקו על המגרש במקומם.
אז מה הסיבות לשנה הרעה העוברת על השחקן הישראלי?
ראשית, בחלק קטן מהקבוצות אכן החוק הרוסי תרם לכך. בבני השרון וראשל"צ הישראלים שיחקו פחות מ-40% מסך הדקות. אפרופו ראשל"צ, הם שברו השנה שיא נוסף (מלבד כמות פעמים של הליכה לקו במשחק) - נקודות המדד שתרמו הישראלים השנה בקבוצה הוא הנתון הנמוך ביותר ב-10 השנים האחרונות.
שנית, עזיבת ישראלים בכירים לחו"ל. גל מקל, יניב גרין ורוברט רות'בארט עזבו לחו"ל והצטרפו לעומרי כספי, יותם הלפרין ואפיק ניסים.
שלישית והכי חשוב, השחקנים הישראלים פשוט פחות טובים מאשר בעבר. השנה פרשו מהליגה שרון ששון, אורי יצחקי וארז מרקוביץ' ואין באופק כוחות חדשים שיחליפו אותם. לצערי, לפי מצב הנבחרות הצעירות המצב הולך להיות יותר גרוע בשנים הקרובות.