שלום לכבוד הסר האצילי, וסליחה על הפנייה הבלתי אמצעית,

נו, ככה זה כשמניחים את כתובת המייל בסוף הטורים שלך, כל דכפין ייתי וישלח.

אני פונה אלייך בתור ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט בכדורסלע-האתר ובקורות ישראל בכלל. הנושא: רון "מטא וורלד פיס" ארטסט הסורר.

הטיפוס הבעייתי הזה (בכל זאת, עידנתי ניסוח לטובת הקוראים העדינים), שרק לפני שבועיים הורחק לשבעה משחקים בגלל היותו הטיפוס הבעייתי שהוא, שוב בייש את המקצוע. הנה זה כאן.

נתעלם רגע מהפן של חוסר הכבוד למקצוע שהנבל מפגין. אני רוצה לשאול אותך לגבי איך מטפלים בפושע סדרתי כזה. במשפט האמריקאי ידוע הכלל של "פעם שלישית גלידה", שאומר שעבריינים סדרתיים יקבלו עונש גדול יותר אם חזרו על עבירה מסויימת כמה פעמים. בזמנו, גם הליגה נהגה כך בענייני עבירות סמים. ואני שואל - האם אי אפשר להרחיב את התחום גם לעברייני אלימות סדרתיים?

היום, כשהליגה מחלקת טכניות לכל עלם על כך שהעז להסתכל לכיוון השופט (אגב, הרבה פחות בזמן הפלייאוף), או סתם להיתלות על הטבעת, רחמנא ליצלן, יש לזה עונש מצטבר שגורר הרחקה ממשחק אחד אחרי כך וכך טכניות. אבל למה לא גם עם עברייני אלימות סדרתיים? למטא כבר יש רקורד של מכות עם אוהדים, מרפק לפרצופי שחקנים, עוד כהנה וכשמה ועכשיו גם האינסידנט המכוער הזה עם ראסל ווסטברוק.

לא הגיע הזמן שיקבל איזה עונש מרתיע? הרחקה רצינית ומשמעותית? באיזשהו מקום אני חושב שבמרפק שלו לפרצוף של הארדן הוא קיבל קצת יותר ממה שהגיע לו, אולי בגלל הרקורד, אבל אין מדיניות אמיתית כזו. לא הגיע הזמן שתהיה?

ובעניין אחר. עברתי שוב על התחזיות שלך. את הבולס כבר הפלת חלל, גם את אטלנטה, אולי-אולי גם מיאמי בדרך לשם, שלא לדבר על הציפייה שהקליפרס יגררו את הספרס לשבעה משחקים. אם אתה מהמר רק בשביל לנחס, איך נתת לאוקלהומה להדיח את הספרס שנואי נפשך?

גלעד שחר

ראשית, מה זאת אומרת: "מניחים את כתובת המייל בסוף הטורים שלך"? אני מניח אותה במו מקלדתי, על מנת שכל הדכפינים הרלוונטיים ייתו וישלחו, וכל המרבה הרי זה משובח.

לגבי ארטסט הקרימינל, הרי שדווקא בתקרית האחרונה עם ווסטברוק אני לא חושב שהוא היה זה שהתחיל, אבל כך או כך, אין ספק שהאיש חצה כבר מזמן את הקו המפריד בין משחק אגרסיבי לאלימות לשמה, וכפי שהיטבת להגדיר בעצמך - הנ"ל הינו נטול כל כבוד למקצוע.

כמובן שהגיע הזמן שהליגה תגיב בחריפות יתר, ותעקור את התופעה הזו מהשורש. יש רק דרך אחת לעשות זאת: הרתעה, הרתעה ועוד יותר הרתעה. על המרפק לפניו של הארדן הוא קיבל לדעתך פחות ממה שמגיע לו? הלא שינוי קטנטן בזווית הפגיעה של המרפק, והחבר הארדן היה יכול לצאת עם נזק מוחי של ממש. לו זה היה תלוי בי - על המרפק הזה הוא היה עף לא לשבעה משחקים, אלא לשבעה חודשים, פלוס קנס של עשרה מיליון דולר. נראה אותו גיבור גדול כשיחזור לשחק, אם בכלל יהיה מי שייקח אותו.

חייבים מדיניות הרבה יותר קשה, ומצדי שיקראו לזה מה שהם רוצים, העיקר שהמאוס הזה יעוף לנו מהעיניים. עאלק "שלום עולמי". על זה בדיוק אמר פולי עליו השלום, במערכון הגששי המופלא 'חיסכו ואמצו': "שלום-שלום ושיילכו לעזאזל!".

ולעניין האחרון שהעלית: הבראקט המופלא שלי. לא, אני ממש לא מנסה לנחס בכוח, אבל ככה יוצא. אוקלהומה והספרס אכן ייפגשו בגמר המערב, כך שאפילו אני לא יכולתי להן, ונתתי לאוקלהומה כי...נתי לאוקלהומה, נו. גם יותר טובים, גם יותר צעירים, וגם יש גבול לכמה מלים טובות אני יכול לומר על סן אנטוניו באייטמון אחד (שלוש הוא הקו האדום העליון, אם זה באמת חשוב לך).

shaharhermelin@gmail.com