הנה כמה נתונים על מינסוטה:

5 מעלות צלזיוס היא הטמפרטורה הממוצעת (!) בה לאורך השנה. החודש הקר ביותר הוא ינואר (ממוצע של 13 מתחת לאפס) והחמים ביותר הוא יולי (20 מעלות).

6 מדינות גובלות בה: קנדה בצפון, וויסקונסין ומישיגן במזרח, אייווה בדרום, צפון דקוטה ודרום דקוטה במערב.

12 הוא מיקומה בין 50 המדינות בארה"ב מבחינת השטח (218,601 קילומטרים רבועים). מבחינת מספר התושבים היא מדורגת רק במקום ה-21 (כ-5.5 מיליון איש).

13.5 דולר היה מחיר הטוסטר "הקופץ" הראשון, שהומצא במינסוטה ונמכר בה ב-1926.

15.5 רגל (כ-5 מטר) הוא גובהו של פסל השקנאי הניצב ליד סכר "מיל פונד" בעיר פליקן ראפידס. ככל הידוע לגוגל, מדובר בשקנאי הגדול בעולם.

52 גושי בניינים במיניאפוליס מרכיבים את אחד ממתחמי הדאון-טאון הסגורים הגדולים בעולם, ומאפשרים למי שמאוד מעוניין בכך לנהל חיים שלמים - מגורים, עבודה, קניות, אוכל וכו' - בלי לצאת החוצה ולו לרגע.

478 אגמים בשטחה של מינסוטה זכו בשם רשמי מטעם המדינה. המוני אגמים קטנטנים אחרים פשוט נקראים בשם המקורי "אגם".

1,370,000 רישיונות דיג חולקו במינסוטה בשנת 2009. מקום ראשון בארה"ב ביחס לכמות התושבים.

19,356 מקומות יש ב"טארגט סנטר" של מינסוטה.

115 ק"ג הוא משקלו של קווין לאב.

50X50 ס"מ הוא שטחו הממוצע של מושב על הספסל של הטימברוולבס, מן הסתם ביתו השני של ליאור אליהו אם ימצה עד הסוף את התהליך בו הוא אמור להתחיל בקרוב.

כן, שוב אנחנו עם הסיפור הזה של מבחנים, מחנות קיץ, סוכנים, ספקולציות ואמירות בנוסח "לעשות הכל כדי להרשים את מי שצריך", או "מעולם לא זנחתי את החלום שלי לשחק ב-NBA". במקביל, צצות ועולות אותן שאלות הנשאלות על ידי רבים וטובים, כגון "למה לך?", "מה בדיוק אתה מנסה להוכיח ולמי?", או "רוצה את הטלפון של שאראס לשמוע חוויות"?

לא יעזור כלום, לעולם לא אצליח להבין מה דוחף שחקן בגילו ובמעמדו של ליאור אליהו אפילו לנסות את האופציה הזו, למעט, אולי, התירוץ שהיא מספקת לו להחמיץ את פתיחת אימוני נבחרת ישראל. כאילו, מה? נניח שראשי מינסוטה יגיעו למסקנה ששווה להחתים שחקן עם לא מעט מוּבים, שאף אחד מהם לא קשור לקליעה מארבעה מטר ומעלה, או להגנה - מה נראה לו, שזה יהיה מתוך כוונה שהוא ישלים את קווין לאב בעמדות הפורוורד, או מהרצון שלריקי רוביו סוף סוף יהיה למי למסור?

הבנאדם תיכף בן 27, שחקן בכיר באחד המועדונים הגדולים באירופה, מוערך מאוד בהרבה מקומות ביבשת, מרוויח בסדר גמור ומעלה, וחי במזג אוויר ים-תיכוני. לא מאמין שהוא לא מביא בחשבון שגם אם הוא חותם, זה לצורך 15-10 דקות בערב טוב במיוחד. עם כל הכבוד למעלותיו ההתקפיות, הוא עדיין לא שחקן של 15 נקודות למשחק, ובצדו השני של המגרש כל חיסרון וחיסרון שלו יודגש מיידית על ידי רוב הפורוורדים שיתייצבו מולו.

במלים אחרות, אם הוא הולך על זה עד הסוף - שייערך להיכרות מעמיקה עם ספסלים בכל רחבי הליגה, עונה עם אפילו יותר טיסות מה"אדריאטית טורס" של השנה החולפת, פחות כסף (יש להניח) ולקינוח הקור כלבים של מיניאפוליס. כל זה, כדי להגיד "הגשמתי חלום והגעתי ל-NBA"? לא יודע. לא נכנס לו לכיס או לאיזשהו שיקול אחר, אבל יש מצב שגם אליהו עצמו יסכים שעל פניו זה נראה תמוה וצפונה.

בכל מקרה, שיהיה לו בהצלחה, אבל במקומו לא הייתי עוצר את נשימתי בציפייה לגדולות ונצורות מהחלק הזה בקריירה שלו, חוץ מהעניין הזה של לעשות את החורף הבא במינסוטה. שם, כשיוצאים החוצה דווקא מומלץ לעצור את הנשימה במעבר בין הבית לרכב. אין לכם מושג מה עושה אוויר כזה קפוא כשהוא חודר לריאות.

בנושא אחר - הרבה מלים טובות ומפרגנות הורעפו בימים האחרונים על אנתוני פארקר, בעקבות הודעת הפרישה שלו. בצדק גמור. האיש היה שחקן מדהים, ועל פי כל העדויות מדובר באדם משכמו ומעלה. אני נתפסתי דווקא למשהו שאמר אלי סהר ב"חדשות הספורט". לפי סהר, פארקר הוא אחד מחמשת הלא-אירופאים הטובים ביותר ששיחקו אי פעם ביבשת, לצד אוסקר שמידט, בוב מקאדו, מאנו ג'ינובילי ולארי רייט.

ברור שמדובר בדעה סובייקטיבית (גם אם מקצועית לעילא), ועל כל דירוג שיפרסם אדם אחד יקומו עשרה אחרים שיגידו משהו שונה, אולם מאחר שהנושא כבר הועלה, הנה תרומתי הצנועה לדיון שאולי יתפתח ואולי לא: על מקאדו, אוסקר וג'ינובילי אני חותם בשלוש ידיים. הרוויחו את מקומם ביושר. לגבי שני המקומות האחרים בחמישייה - לא יודע אם כשסהר אומר "הטובים ביותר", הוא מתכוון ליכולת שהציגו רק בזמן ששיחקו באירופה או במהלך הקריירה שלהם באופן כללי. כך או כך, גם אם לא מחשיבים את השתים וחצי הדקות שבילו דרון וויליאמס ואלן אייברסון בטורקיה השנה, לעניות דעתי הלא קובעת גם לדומיניק ווילקינס, מייק מיצ'ל, דייויד ת'רדקיל ופרוויס שורט, אם לציין רק כמה שמות, יש מה להגיד בנושא.

shaharhermelin@gmail.com