מאוד הצטערתי על הניצחון של ארה"ב על ליטא בשבת. לאו דווקא בשל הניצחון עצמו, כמו הדרך בה הוא הושג. מאוד היה מתאים לי עוד איזה 30-20 הפרש, פלוס 20-15 מול ארגנטינה ביום שני, שסביר להניח שהיו מביאים את האמריקאים לשלב הנוקאאוט עם כזה בלון של ביטחון עצמי, שהמשחק הצמוד הראשון בו היו נתקלים היה מפוצץ בחדווה.

אחרי הניצחון על ניגריה - על חודן של 83 נקודות - יש מצב שחברי הנבחרת הנוכחית באמת התחילו להאמין שהם דרים-טים. זאת, בלי לקחת בחשבון שחסר להם משהו מאוד בסיסי לצורך העניין (כלומר, חוץ ממג'יק, ג'ורדן, בירד, בארקלי, מאלון, סטוקטון, פיפן, יואינג, רובינסון, דרקסלר ומאלין) רוע - במובן הטוב של המלה. הנבחרת ההיא כללה לא רק את גדולי השחקנים בהיסטוריה, אלא גם כמה מאלופי הרוע והאכזריות הספורטיבית - בראשות ג'ורדן ובירד.

"הוא לא רק רוצה לגמור אותך, הוא גם יקפיד לנסות ולעשות זאת בדרך שהכי תכאב לך, ושתוציא לך את החשק לחיות", אמר פעם מג'יק על בירד. משפט שמתאים בקלות, כמובן גם לג'ורדן, לעוד אי אלה חברי דרים טים ולאף אחד מהנבחרת הנוכחית, חוץ מקובי בימים מאוד מסוימים. אולי. הדרים טים הגיעו אז להבהיר נקודה מאוד מסוימת - למי יש (כדורסל) גדול יותר - ולא עצרו מול אף אחד ובשום מצב. הנבחרת של 2012? טוב נו, ראיתם לבד.

עכשיו, למרבה הצער, הם ייזהרו הרבה יותר, ולמרות ששום דבר ממה שראיתי מהם עד עכשיו מזכיר משהו שהוא לא שכונה, יהיה הרבה יותר קשה למי מחברי ABT לנצח אותם. עם זאת, נמשיך לקוות.

נקסט. מייקל פלפס הוא פשוט הספורטאי הגדול בהיסטוריה וזהו, וכזה הוא יישאר לעוד שנים רבות. כמה שנים בדיוק? שחיין בריטי שכרגע אני לא זוכר את שמו ניסה להסביר את התופעה מחד, ולחזות את שבירת המונופול מאידך: "פלפס הוא בכלל מהעתיד", הוא אמר, "אבא שלו ייצר אותו וגם מכונת זמן באמצעותה הוא הגיע לכאן. עוד כמה מאות שנים הוא יהיה סתם שחיין בינוני".

את הפסקה האחרונה כתבתי בסוף האולימפיאדה בבייג'ין. אחרי ה-400 מעורב אישי בשבת שעברה, הגמר היחיד בקריירה האולימפית של פלפס בו הוא לא זכה במדליה, מיהרו כמה נשמות טובות להזכיר לי את זה. שבוע חלף, והנה התוצאה הסופית: 23 גמרים אולימפיים, 22 מדליות, 18 מתוכן מזהב. איי רסט מיי קייס. שלום, אדוני המלך.

וכנראה שבלי גרטל אי אפשר, בימים אלה:

סר הרמלין שלום רב,

בעניין מה שכתבת על גרטל, מספר דברים:

ראשית, צריך להגיד את האמת - גרטל מבין בשחייה. לא מדובר פה בליצן נטו שמפצה על חוסר ידע בליצנות, העובדה היא, שכל השאלות שהגרטל מקבל ב-SMS זוכות לתשובה מקצועית וראויה.

שתיים, ספורט זה שמחה, חוויה בלתי נשכחת. למעט יורם ארבל (וגרטל) אין בארץ אף שדר ספורט שמסוגל לספר את סיפורו של האירוע, ולא רק לתאר ביבשושיות את המתרחש. גרטל הופך את סיפורה של השחייה לחוויה, כל הכבוד.

דבר אחרון, הרמלין, אתה ודאי שומע מדי פעם את השטויות שאומר רון קופמן. הנה דוגמה נהדרת לליצנות נעדרת ידע, אצל קופמן הדברים באמת מתמצים במשפטי כנף נטו (שגם הם די דלוחים). שום ידע מקצועי אמיתי. באחד מימי האולפן הפתוח של ערוץ הספורט, טען קופמן בפני יוני ארליך שהחבוב ובן זוגו אנדי רם חייבים לנצח את האחים בריאן כי הם יותר מנוסים מהם, יותר מעוטרים מהם וגבוהים מהם בדירוג העולמי, כאשר כל מי שמתמצא בענף יודע שהאחים בראיין נחשבים לטובים ביותר בכל הזמנים בטניס זוגות עם זכייה בארבעת טורנירי הגאנד סלאם.

חגי

תודה על המייל. ברשותך, אחלק את התשובה לשניים:

1. נתחיל דווקא מהסוף: קצת הגזמת עם קופמן, לטעמי. מצד אחד, נכון שיש לו נטייה "להפציץ" בסיסמאות ובאמירות כאלו ואחרות, אבל זה חלק מהפרסונה שהוא בנה לעצמו לאורך השנים. מצד שני, אי אפשר להגיד שאין לו שום ידע מקצועי אמיתי. יוצא לי לשמוע אותו לא מעט, ובהחלט יש לו ידע בכמה וכמה (וכמה!) ענפי ספורט - כדוריד, כדורסל, ספורט אמריקאי ועוד. לא יצא לי לשמוע את הראיון הספציפי עם ארליך, אבל גם אם קופמן טעה שם - ידע יש לו. הפרסונה? ובכן - זה האיש.

2. מה שמביא אותי לגרטל. מעולם לא טענתי שהאיש לא מבין בשחייה, ואני מגדולי התומכים באמירה ששידור ספורט צריך להיות שואו. הבעיה עם גרטל היא, שאצלו השואו הוא קודם כל סביב עצמו. לא בדקתי את זה לעומק, אבל אין לי ספק שהרבה מהאמירות שהוא פולט הן מאוד לא ספונטניות - מהבחינה שהוא מתכוון לפלוט משהו, ולא משנה מה. העיקר שהוא יעמוד במרכז, ולא - נאמר - פלפס או לוכטה. מהתקצירים שראיתי באינטרנט, גם לא התרשמתי שהוא "מספר את סיפורו של האירוע", כפי שהתנסחת. הוא זורק כל דבר שבא לו לראש, עם או בלי קשר למה שקורה. סבתי עליה השלום, בפראפראזה על המשפט "יש אנשים שצריכים לספור עד עשר לפני שהם פותחים את הפה", נהגה לומר "יש אנשים, שגם אם יספרו עד מאה זה לא יעזור להם".

ואפרופו ההבנה והמקצועיות של גרטל - אני מזמין אותך לצפות שוב במקצים שהוא משדר, ולבדוק עד כמה הוא משבש שמות, וחמור מזה - כמה פעמים הוא לא מזהה מה באמת קורה במקצה, מי מוביל ומי הולך לנצח.

אנשים חושבים שהוא קאלט? שייהנו. על טעם וריח, יו נואו. אני לא מסוגל להאזין לו אפילו לשנייה. טוב שגם לא אצטרך בעתיד, אם להאמין להצהרות הפרישה של האיש עצמו.

shaharhermelin@gmail.com