היי ערן,

זה רק אני או שנראה שקטש ממש לא מחובר לנבחרת? ולעומת זאת נראה שאלפסי דוחף את עצמו לפסקי הזמן, ובכל הזדמנות מסתער על השחקנים הישובים על הספסל ולא מותיר מקום לקטש.

אני שם לב לדינמיקה שלילית בין השניים שבה אלפסי דוחף עצמו ואילו קטש מוצא עצמו לא מחובר ובכל פסק זמן אני רואה אותו מסתובב חסר מעש מסביב למעגל השחקנים והמאמנים שידיו משולבות על גבו.

מה אתה אומר, ההיה או חלמתי חלום?

דדי

ערן שלום,

לא מכובד לקטול ישר אחרי, ובכל זאת, נדמה שעכשיו אפשר לומר, שיבק את אלפסי לא צריכים להמשיך לאמן את הנבחרת. אני זוכר את שיבק עוד מהימים באילת, מאמן נהדר, החלטי, סיסטמתי, רגיש למצבים המשתנים במגרש. אבל עניין הרמה מעורר שאלות.

שאלת השאלות פה היא, האם מה שמתאים למונס ולאילת מתאים בהכרח גם לרמות האירופיות הגבוהות.

יתכן ששיבק תותח בכל מה שקשור לניהול צוות בצורה מאוזנת, יתכן שגם מכיר ככף ידו את שיטות ההגנה השונות. אבל נדמה לי שאחרי ההפסד היום למונטנגרו (נבחרת נהדרת, פשוט נהדרת) שיבק צריך לבד להניח את המפתחות ולסיים את דרכו בנבחרת. יהיה נכון אם על הדרך גם ייקח איתו את אלפסי שייזכר כמינוי פחות מכובד לצוות המקצועי בנבחרת

ולגבי ההמשך. גם אם הנבחרת תצליח איכשהו להעפיל לאליפות אירופה, נדמה שאחרי הפיאסקו המביך בטורניר המוקדמות האחרון, האריקים יסיימו את דרכם בנבחרת. מי יבוא במקום?

אם בסופו של יום זה הולך לכיוון של מאמן צעיר להרבה שנים, דן שמיר חייב להיות הבחירה. לשמיר יש ביצים לבנות נבחרת שמורכבת באמת מהטובים ביותר, שמיר מבין כדורסל ברמה של מכבי תל אביב. זה מתקרב, זה מתקרב, לא מן הנמנע שבקרוב יתחיל בנבחרת עידן הרו"ח.

חגי

שלומו לשניכם ותודה על המיילים. מעניין, דדי עוסק בעיקר בקטש, חגי כלל לא מזכיר אותו ומתמקד בשיבק ואלפסי. חיברתי את שני המיילים לאייטמון אחד לנוכח הנושא הקרוב, והנה כמה וכמה (וכמה!) דברים שעברו לי בראש וצריכים לצאת משם כנראה.

בעניין קטש הלא מחובר או כן מחובר – גם אני שמתי לב לעניין הזה, פחות או יותר, במסגרת משחקי ההכנה בראשל"צ שיצא לי לראות מקרוב. יש בזה משהו, או לפחות ככה זה נראה לפרקים מהצד.

אני אבנה פה איזושהי תזה, שיתכן שהיא לגמרי לא נכונה ובכל זאת הנה היא: ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, קטש נראה לא מחובר לעיתים קרובות. אני מניח שזה קורה לו בעיקר כשהוא לא מרגיש נוח עם סיטואציה. מכבי ת"א, הפועל ירושלים. הזמנים הקשים בשתי הקבוצות האלו. רק שאז הוא שימש מאמן ראשי והיה חייב לעמוד בפרונט. כאן הוא קצת בורח הצידה. אחרי הכל, לא נעים להפסיד בשני משחקי בית מתוך השלושה הראשונים.

שיינית, לא יודע עד כמה מתאים לקטש לשמש עוזר מאמן. עד לנבחרת ישראל האיש אף פעם לא היה עוזר מאמן. התחיל כמאמן ראשי בלי תעודה בגליל עליון מיד אחרי הפרישה, הפך למנהל מקצועי שם מהר מאוד, בא, הלך, חזר, היה כל יכול מבחינת מעמדו שם. בגיל צעיר מאוד קיבל לידיים את מכבי ת"א והפועל ירושלים. זכה באליפות עם ג"ג הפקות ואירועים ב-2010.

גם אחרי שנפל בשני המועדונים הגדולים, האם מישהו באמת חשב שקטש יקבל על עצמו להיות עוזר מאמן בקבוצה אחרת, כמו שעשה, למשל, אלעד חסין שפוטר ממכבי חיפה וצעד לעמדת העוזר בחולון? אין סיכוי. חיכה וזה בא מהר: ג'וב מעניין כמאמן ראשי בהפועל אילת, בניסיון לחזור למעלה. אני מזכיר לך שזה אותו בחור שבגיל 19 לא הסכים להישאר במכבי ת"א שבחרה לא לבנות עליו באותו זמן, וקיבל את מה שרצה: השאלה למכבי רמת גן שם היה רכז ראשון. לא בנוי להיות סקנד בסט, כנראה. אופי.

ובכלל, אם פעם היה רק עוזר מאמן אחד היום יש שניים. לא רק שאתה צריך להסתדר עם המאמן ולדעת את מקומך איתו ומולו, יש לך גם עוזר מאמן נוסף לשקלל מכל בחינה שהיא. אישית, נשמע לי לא פשוט, אבל מה אני יודע.

קרה מה שקרה בנבחרת, רו"ח ד. שמיר עזב את הצוות וסיבותיו עימו (ראה בעין לא יפה מינויים מסוימים של האיגוד, מדווחים המדווחים) והוחלט למנות את אלפסי לתפקיד העוזר הנוסף. לצד אלפסי הפחות מנוסה ומתוקשר, סביר מאוד שקטש הרגיש נוח יותר על פניו להישאר בצוות המקצועי. אבל מאוד יכול להיות שכעוזר מאמן האש פחות בוערת בו, הוא מרגיש כמו כינור שני – כי זה מה שעוזר מאמן משמש – ובחללים שנוצרים מבחינת התפקוד והנוכחות נכנס אלפסי הקולני יותר. אגב קולות, הקול שלו הוא שילוב מושלם בין זה של גרשון לאדלשטיין אבל זו סתם הערת אגב.

בוא נגיד ככה: הצוות שיבק, קטש ואלפסי, הוא לא הטוב בישראל. ייתכן שהוא אפילו לא בטופ 5 של הצוותים הכי טובים שישראל יכולה להציב, תיאורטית, בטח אם דייויד בלאט מתפנה מרוסיה. מצד שני, לדבר על התפטרות שיבק ועזיבתו את הנבחרת אחרי הפסד במהלך קמפיין זה קצת יותר מדי מדע בדיוני, יו נואו. לא קורה כל יום, גם לא כל עשור. יומיים קודם אותו מאמן ניצח את סרביה ואיבקוביץ' בפער לא קטן ואף אחד לא שקל להציע לו בונוס מיוחד, כן? מאמן חווה הכל" גם מזה וגם מזה ובטורניר בן עשרה משחקים צריך אורך נשימה.

ייגמר הקמפיין יראו מה-מי-מו ויחליטו. ברוב הפעמים האחרונות נבחרת ישראל עלתה לאליפות אירופה אחרי טורניר לא מוצלח במיוחד, ועם הרבה מזל. גם הקמפיין הזה עשוי להסתיים באותו אופן.

אני חשבתי, למשל, שאלי רבי לא היה צריך להמשיך בקיץ הזה עם נבחרת הנשים אחרי היכולת החלשה של הנבחרת באליפות האחרונה. הוא המשיך.

חשבתי שצביקה שרף, בזמנו, לא היה צריך להמשיך לעוד שנה אחרי יכולת חלשה מאוד של הנבחרת תחתיו בטורניר קודם, והוא המשיך.

אופתע אם שיבק יישאר בתפקיד אם וכאשר נבחרת ישראל לא תעלה, אבל כמו שהמחישו שתי הדוגמאות האחרונות – הכל אפשרי.

אם עולים, הוא חלק מהעניין בדיוק כמו שהיה חלק בהפסדים ולכן צפוי להמשיך.

ואם להתייחס ספציפית לעניין הרו"ח המכובד, אני בהחלט רואה את ד. שמיר חוזר לנבחרת כמאמן ראשי ביום מן הימים. יכול להיות שזה יקרה בצמוד לעבודה שלו כמאמן ראשי במכבי ת"א. כלומר, לא בטווח הקרוב.

אם נחיה גם נראה.