אחד השחקנים היחידים שיכולים לשחק גם ב"בית הלוחם" וגם בבית הלוחם שמחוץ לכדורסלע-האתר.

הסיפור של גדעון רייס הוא מעט שונה, ומקום של כבוד שמור לו ב"בית הלוחם". להבדיל ממסובבי ברך, פורקי כתפיים, חולי מעיים, קטועי גפיים, שחוקי סחוס וסתם עייפים, גדעון רייס נפצע כתוצאה ממה שקרוי בעגה המשפטית - גורם זר מתערב. לגורם הזה קוראים סאגר, וכמו לא מעט מבני דורו, רייס פגש את הסאגר במהלך מלחמת יום הכיפורים.

רייס היה מכוכביה של הפועל גבעת ברנר האגדית, קבוצה גדולה שהייתה אחד מהסמלים של הכדורסל הקיבוצי שגווע לאיטו עם השנים ואולי עוד יקום לתחייה יום אחד.

נולד ב-18.9.1943. אח ליהודה וזאב שהרכיבו יחד איתו את שלישיית האחים רייס, חלק מהאגדה ששמה הפועל גבעת ברנר, יחד עם אביגדור מוסקוביץ', עמי שלף ז"ל ואחרים.

הגבעה (המקורית, כן?) עלתה לליגה הלאומית ב-1959, ירדה חזרה אחרי טעימה של עונה, ושבה לנשום אוויר פסגות ב-1960/61, בעונתה הראשונה סיימה במקום השלישי בליגה ומאז שיחקה בליגה עד עונת 1977/78.

הצילום מתוך אתר קיבוץ גבעת ברנר

במהלך השנים הללו רייס הצליח לקלוע 3847 נקודות בכ-300 משחקי ליגה והוא ממוקם נכון לספטמבר 2012 במקום ה-42 מבין קלעי כל הזמנים עם ממוצע קריירה של 12.7 נקודות במשחק. נאה.

אבל, כאמור, קריירה יפה שכזו היא רק קצה הקרחון של הסיפור.

רייס, מ"פ טנקים במילואים (אז הנבחרת לא היתה מילואים, היה צריך לעשות עוד משהו), הוביל את פלוגתו ביומה החמישי של מלחמת יום הכיפורים כשהטיל פגע בטנק שלו.

הפגיעה קטעה שתי אצבעות ביד ימין וגרמה לאיבוד הראייה באחת העיניים, אולם תוך כדי קרב, עוד כאשר הוא בדמדומי הפגיעה, רייס דיווח ברשת הקשר: "הכל בסדר, אני פצוע, אבל אחזור לכדורסל כי אני קולע בשמאל....". אגב, אחד ממפקידו בזמן הפציעה היה ירמי אולמרט, לימים אחיו של ראש הממשלה ויו"ר איגוד הכדורסל.

אמר ועשה. שמונה חודשים לאחר הפציעה הקשה, מינוס עין ושתי אצבעות פלוס בטחון עצמי ונחישות אדירה, רייס שיחק במדי גבעת ברנר/נען נגד מכבי ר"ג וקלע 10 נקודות, בערך ממוצע הקריירה. כמה עונות לאחר מכן רייס פרש, ושנים לאחר מכן הוא עזב את הארץ לניו ג'רזי.

עוד כמה קטנות-גדולות לקינוח: האיש היה אלוף המכביה ואלוף אסיה בקפיצה לרוחק. האיש הוא דודו של עמי מלהקת "כנסיית השכל". הוא היה נגר, הוא היה ספורטאי, הוא איש עסקים. והוא לא שיחק בנבחרת ישראל בכלל.

גיבור, אם חשבת ש"אות המופת" אותו קיבלת לאחר המלחמה הוא התואר הנשגב ביותר בו תזכה, חשוב שנית: ברוך הבא לשערי "בית הלוחם" בכדורסלע-האתר, בין שועי עולם ופצועים גלובליים, מקומך מובטח!