ביום חמישי, 4.10, החל מהשעה שש וחצי בערב, ייערך באולם הספורט של קיבוץ נען "ערב מחווה לכדורסל הנעני", כפי שמגדירים אותו המארגנים. במרכז האירוע, יעמוד משחק בין ותיקי הפועל נען / גבעת ברנר המיתולוגית לבין נבחרת ותיקי ההתיישבות העובדת. במחצית המשחק, יוענק מגן הוקרה מיוחד עבור מפעל חיים לעודד גינדין, מכוכביה הגדולים של הקבוצה המקומית בשנות ה-70' (פלוס עוד שנתיים פחות משמעותיות במדי הפועל רמת גן, לקראת סיום הקריירה שלו).

על המשחק שמעתי מיוסי נוישטט, אחת הרוחות החיות, פעילות ודוחפות מאחורי קבוצת ותיקי ההתיישבות העובדת, והנה אני נאמן להבטחתי להפיץ את בשורת קיום האירוע. במקביל, החלטתי לבדוק בארכיון מנהלת הליגה כמה נתונים על עודד גינדין, ותוך כדי כך צצו להם כמה וכמה נתונים מעניינים לא פחות.

ראשית, הבה ניתן את הכבוד המגיע לגינדין. תשע עונות רצופות בגבעת ברנר / נען (או להפך, תלוי את תושבי איזה קיבוץ שואלים), במהלכן קלע 3,418 נקודות, ועוד שנתיים בפועל ר"ג שהביאו לו 137 נוספות. בסך הכל, 3,555 נקודות הממקמות אותו נכון להיום במקום ה-49 ברשימת קלעי כל הזמנים. אני מניח שתסכימו איתי שמקום בין 50 הקלעים המצטיינים הינו ראוי ביותר. העניין הוא, שכל הנתונים מראים שגינדין יישאר ברשימה מכבודת זו עוד לא מעט זמן.

סתם מתוך עניין, ותוך ניצול קצת זמן שהתפנה בלי הודעה מוקדמת באמצע היום, ניגשתי לבנק הנתונים באתר המנהלת, וזה מה שהעלה חיפוש קצר אך תכליתי שם:

תחילה, שלושה נתונים לציון ולהתייחסות להמשך הדרך: המקומות ה-50, 100 ו-150 ברשימה. במקום ה-50 בכל הזמנים ממוקם רמי צייג-ברק, מכוכבי הפועל חולון בשנות ה-60' ותחילת ה-70', ולו 3,475 נקודות. במקום ה-100 נמצא דני ברכה, איש הפועל תל אביב ואליצור נתניה, עם 2,451, ובמקום ה-150 לארי גורדון הפנטסטי ממכבי רמת גן, ולו 2,024 (אותן צבר, אגב, בארבע עונות בלבד).

עכשיו, לאלה שעוד יכולים לשפר עמדות ברשימה, הלא הם השחקנים הפעילים. מסתבר, כי מתוך 300 הקלעים הגדולים של כל הזמנים, רק 15 עדיין רואים פרקט בליגה הבכירה, מי יותר ומי פחות.

כמעט בתחתית, במקום ה-299, ניצב קוממיות מרקו קילינגסוורת', ולו 1,228 נקודות, אותן צבר בארבע עונותיו עמנו. אם נתחשב בכך שהאיש כבר בן 30 וחצי, הרי שגם אם יישאר כאן לעוד חמש-שש שנים (ולעניות דעתי הלא קובעת - הוא לא) ובכל אחת מהן ישמור על הממוצע שלו, יצליח אולי להיכנס למאה הגדולים. לא הרבה יותר.

מתן נאור נמצא במקום 280, עם 1,302 נקודות. שחקן אהוב עליי עד מאוד, אבל השנים אותן העביר בלי כדורסל ובליגות הנמוכות יותר עשו את שלהן. הלוואי וייכנס ל-150 הראשונים. המקום ה-268 תפוס כרגע על ידי אלישי כדיר, שלו 1,354 נקודות. אלישי עדיין צעיר ורענן, ועדיין, כניסה למאה הראשונים תהיה עבורו הישג, לפחות לפי הממוצעים שלו נכון להיום.

עודד שעשוע (מקום 232, 1,532 נקודות) ויהוא אורלנד (230, 1,540) הם הבאים בתור. איפשהו בין 150 ל-125 יהיה ככל הנראה מיקומם הסופי. יוגב אוחיון (מקום 213, 1,636), הוא כבר סיפור אחר, יכול וצריך להתקרב ל-50 הראשונים, אבל ספק אם ייכנס לשם.

גם רביב לימונד (204, 1,674 נקודות) ייכנס למאייה המובילה אבל לא ל-50. דרור חג'ג' (184, 1,785), מורן רוט (163, 1,905) ועמית בן דוד (160, 1,948) יהיו הרבה יותר ממרוצים אם חלקם יהיה דומה. עד כאן כבר עשרה שחקנים מתוך ה-15 הפעילים, ואף לא אחד מהם צפוי לערער את מעמדו של גינדין.

גיא פניני (133, 2,173) יטפס כמה וכמה עשרות מקומות בטבלה עד שיפרוש, אבל אני מוכן להמר של-50 הראשונים יהיה לו קשה מאוד להיכנס. את ההתקדמות המשמעותית ביותר צפוי לבצע, אם יישאר כאן, ליאור אליהו, שכרגע נמצא במקום ה-128 עם 2,186 נקודות. אם ימשיך בקצב הנוכחי, הוא ללא ספק ייכנס ל-50 הגדולים. זה ייקח לו כמה עונות טובות, אבל הוא יגיע ובסיטואציה אופטימית במיוחד יוכל אפילו לאיים על המקום ה-20. מעבר לכך? קשה לי להאמין, אבל אדרבה. שיילך על זה.

משה מזרחי (88, 2,563), כבר לא יגיע ל-50, ככל הנראה, מה שאי אפשר לומר על עידו קוז'יקרו (61, 3,130). אוי ואבוי ל"קיר" אם בשלוש-ארבע שנים הקרובות הוא לא שם. מי שכבר מזמן שם, ובגדול, הוא הפעיל האחרון ברשימה, מאיר טפירו, הממוקם כבר במקום ה-20 עם 4,660, ויש מצב שיטפס לאזור ה-13 או ה-14.

המסקנה העולה מהבירור הקצר הזה, היא שכל הסיכויים שעודד גינדין יידחק בסופו של דבר אל מחוץ ל-50 הגדולים, אבל מצד אחד זה ייקח זמן, ומצד שני - איש לא ייקח ממנו את כל מה שעשה למען קבוצתו, למען הכדורסל בהתיישבות העובדת ובכלל. ברכות חמות לו ולכדורסל הנעני / גבעת ברנרי כולו.

shaharhermelin@gmail.com