קשה לי מאוד לישון בחודשים האחרונים. אגב, בלי שום קשר למצב הביטחוני (שמטבע הדברים נכנס לתמונה מאז יום רביעי שעבר. המון חברים מתגוררים בדרום, וגם האזעקות הבודדות בגוש דן לא להיט, אם כי חובה לציין שהנסיכות מתמודדות איתן בכבוד). קשה לי לישון עקב האירועים המשפחתיים האחרונים, כך שאני מוצא את עצמי פעמים רבות בשעות הקטנות-עד-פיצפונות הוגה במיליון ואחד דברים, בלי קשר נראה לעין ביניהם.

אמש, אי שם סביב אחת וחצי לפנות בוקר, או שמא היה זה שתיים וחצי, החלטתי לשים קץ לעניין, ולנהל רישום מסודר של הדברים הרצים בראש, ולו כדי לספק כמה הוכחות מוצקות לפסיכולוגים שמן הסתם יידרשו לנושא בעתיד הנראה לעין. רשמתי ורשמתי, עד שנרדמתי, כלומר עברתי למצב נמנום קל. בבוקר, חשפו הניירות את התמונה הבאה:

לא מבין את אלה שמתעקשים לקיים אירועי ספורט בזמנים כאלה, לרבות באזורים שעדיין נמצאים בטווח האש. גם אם מדובר באזעקה או שתיים ביום, ולא 20-15 כמו בדרום, עדיין לא ברור לי איזה ערך ספורטיבי יש למשחק, כשלאף אחד אין ראש לעניין. "חייבים לשמור על שגרה" זו מנטרה יפה, רק שלא תמצאו מגוש דן ודרומה אפילו אחד שחי ומתנהל בשגרה מלאה, כך שלדרוש מאנשים שהראש שלהם יהיה רק במשחק? לא חושב שזה פרקטי.

היחידים שמרוויחים מהמצב, שלא מיוזמתם, הם כנראה עסקי הטלפון והסלולר. לא רוצה לחשוב בכלל כמה שיחות מקבלים השחקנים הזרים, אבל אין ספק שהן נחלקות לשני נוסחים: "חזור הביתה" ו"חזור הביתה מיד!".

לא לשכוח לשוב ולתדרך את נסיכה ב' מה לעשות אם האזעקה תופסת אותה בבית ספר. עד עכשיו הילדה ממש בסדר. נקווה שלא יהיו לה עוד יותר מדי הזדמנויות לתרגל.

הייתי מת לערוך סיור מודרך בתוך הראש של בורוכוב-סוקולוב. לפני שעתיים קראתי שוב את הטור האחרון שלו. הראשון שיצליח לפענח מאיפה באות המחשבות שלו ואיך הן הופכות למלים מוקלדות - זכאי מצדי לתואר דוקטור של כבוד בפסיכולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכותרפיה וארכיאולוגיה.

בלי שום קשר שהוא צודק לחלוטין לגבי איכויותיו של המשחק בין מכבי למלאגה, אין מנוס מלהודות ששום דבר, אבל ממש שום דבר, יכול לגרום לי להתחבר למשחקים של מכבי באירופה ובכלל. לא שלא ניסיתי. ועוד איך שכן, אבל זה פשוט לא מעניין אותי. לא מתחבר לכלום שם. עד כדי כך לא מעניין, שרק כאשר זפזפתי לערוץ 10 מתוך מחשבה להתחבר לרגע לאחד ממשדרי החדשות מהדרום - גיליתי שבאותו זמן משדרים שם מנוקיה. איפה הימים (הרחוקים מאוד, תרתי משמע) בהם הייתי מפנה לעצמי את כל הלו"ז בחמישי בערב כדי שחלילה לא ייפול כלום על המשחק.

מעניין מה עובר בימים אלה בראש של עומרי כספי. פחות מעשר דקות למשחק בממוצע, בחצי מהמשחקים הוא מזיע רק בזמן החימום, ואולי אפילו אז לא, שלוש נקודות באחוזים שנותנים פייט מכובד לגבינת עמק וכן הלאה. האם הוא חושב "אני עוד אראה לכולם ואהפוך לשחקן משמעותי בליגה הזו", או אולי "איך אני יוצא מהבּרוֹך הזה וחוזר למכבי או לקבוצה אחרת באירופה בלי לצאת לוזר"?

מה לעזאזל קורה ב-NBA? הניקס, מילווקי, הקליפרס וממפיס מוליכות את הבתים שלהם כמעט ללא הפסד? בסדר, רק תחילת העונה, אבל לא נסחפנו קצת? מצד שני, כבר עכשיו אני חותם על חצאי גמר במזרח של מיאמי מול הניקס ומילווקי מול ברוקלין, ובמערב ממפיס-סן אנטוניו ואוקלהומה סיטי-לייקרס (בכל זאת, סטיב נאש שם).

אני מת לישון. פשוט מת לישון. אולי מחר. כנראה שלא.

shaharhermelin@gmail.com