גם אני, קצת כמו שמעל'ה מזרחי, מסמסתי את עניין גיא פניני וההתפתחויות לאורך אתמול ("לא ראיתי את המקרה, שמעתי שהיה וידיאו, לא יודע מה אתם ראיתם" – שמעל'ה ממשיך להתנהל בקצב משלו גם בעניינים שקשורים אליו ישירות ומתנהלים מתחת לאפו ממש).

ואם לו מותר, בטח שגם לי.

במקור בכלל חשבתי להתפאר בפניכם על הניצחון ה-30 בכל הזמנים מול השכן בטניסלע השבועי, אתמול באוניברסיטת תל אביב, ולהודיע חד משמעית שאחרי מאזן 0-30 ו-11 תיקו בינינו הגיע כנראה המועד לזמן למפגש מול איש הזאב. אותו טניסאי מהולל שהצטלם פעם עם שועי העולם אנדיוני במרכז הטניס ברעננה.

ברם אולם שבתי אל הלשכה הנשיאותית בשעה מאוחרת והתייצבתי על "חדשות הספורט", עניין שגם בו אני מקפיד פחות בחודשים האחרונים (מיצוי, או שסתם גיליתי באיחור את ה-VOD?).

רק אז, מאוחר בלילה, התגלה למול עיני הנדהמות הקטע בו מחרף פניני את יונתן שולדבראנד ומגדף אותו, ומסובב את הסכין המילולית עוד ועוד בקללות שישמרנו האל הטוב מהן ומאיחוליהן.

וגם את הקרחון הויקינגי הסמוק ראיתי, סופג וסופג וסופג, ומסמיק עד מאוד ועד בלתי די ועד אין קץ. מן הסתם גם השיב לו מתישהו, אולי אפילו פתח במאבק המוחות, מי יודע. לרוע מזלו של פניני, המצלמה תפסה דווקא אותו.

זרקתי שורה וחצי בשורה הרצה בכדורסלע-האתר ושכפלתי אותו גם לכדורסל-הפייסבוק. משהו על זה שלאורך כל הקריירה פניני עסוק בשטויות והיה צריך לחשוב על זה הרבה-הרבה קודם, לפני שבכה והתנצל מול המצלמות.

וזהו, לא חשבתי להתייחס מעבר לזה. לא אוהב להתקשקש במקומות שבהם הכדורסל הופך לביפ. בדיוק אותם מקומות שסוחפים אליהם פתאום כל מיני אוהדים צפים, שבימות שגרה לא טורחים לשים קצוץ על הכדורסל וברגעי משבר מסתופפים במסדרונותינו.

שיחזרו לביפ המיותר, שיחזרו.

ובכלל, ההתעסקות בדרבי עוד לפני שהחל הזכירה לי משחק עונה טייק 41 של עונת ביפ מזורגגת, אבל נעזוב את זה כרגע. עייפתי מאוד מהעניין הזה.

שורה תחתונה שמעבר לשורה הרצה או שורת הפייסבוק: הלכתי לישון עם הסיפור של פניני בראש, ולהפתעתי קמתי איתו גם בבוקר. חלחל חזק הדבר הזה.

במלה אחת: מזעזע.

אנשים מתווכחים אם העונש שהוטל על פניני על ידי מכבי ת"א (שלילת תפקיד הקפטן, קנס בסך מאה אלף שקלים והשעיה עד להודעה חדשה) מוצדק או לא.

האמת היא שיותר מפניני ומשולדברנד, יותר מהעונש שפסקה נגדו מכבי ת"א וזה שעוד יינתן לו, מן הסתם, גם במוסדות האיגוד, חשבתי רק על ההורים.

ההורים של פניני בעיקר, וגם ההורים של שולדברנד. כנראה שהתברגנתי והתבגרתי רשמית אם זו נקודת המבט שאני מעדיף לקחת, אבל כהורה לילדים הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא: איזו חרפה, איזה כישלון.

אתה מגדל ילד כל החיים שלך, משקיע בו, מתייחס אליו, משקה, מדשן, מאכיל, מלטף, חומל, עוטף בחום חיבה ואהבה, ומעשיר את חייו כמיטב יכולתך. הוא מחזיר לך כמיטב יכולתו, לפחות עד שמגיע שלב המרד. ובכל זאת, הייתי נחנק אם הייתי נאלץ לראות את הבן שלי מתנהג ככה. בטח בשידור חי בטלוויזיה ובעשרות הילוכים חוזרים בכל אמצעי המדיה.

יש ילדים שהולכים לפשע, תינוקות זכים הופכים לפושעים מתועבים. מה שנכון לגיל 4 לא נכון לגיל 40. אנשים מתקלקלים בדרך, לפעמים אפילו מאוד. אבל מספורטאי פופולרי וייצוגי, קפטן קבוצת כדורסל, לא מצפים להתנהגות שפניני הציג בדרבי. גם לא להתנהגות שלו מלפני שנתיים, ארבע ושש במקרים אחרים.

בחרת בספורט? תהיה ספורטאי.

פניני ידע לתמצת מצוין את כל אשר עשה. הפגיעה בענף, בשולדבראנד ובמשפחתו ובעיקר בעצמו וגם בבני משפחתו. איפה היה הראש הצלול הזה קודם לכן?

ברמת האנקדוטה: להגיד למישהו "יא בן של זונה", נשמע לי ערסי-צפוני מעודכן מאוד, ובעיקר מאוד מיומן. חשבתי שאומרים בן זונה וסוגרים עניין, זה כנראה טרנד של השנים האחרונות או משהו.

אני מתחיל להידרדר, כן. גם ברמת הטקסט וגם לכיוון של קלישאות והטפות מוסר, ומאוד לא בא לי על זה. בסך הכל רציתי להתפאר קצת ב-0-30 מול השכן, משהו שאפילו מכבי ת"א לא הצליחה לעשות בדרבי ונעצרה על 19 הפרש בלבד.

זמן טוב לסיים.