אני לא ידוע איך ומה, אבל מתוך העשן הלבן שמקיף בלילות האחרונים את משכן נשיאות הסיפרה, הצמוד לחדר דירקטוריון כדורסלע, התאבכה לה עננה נוספת.

לא מספיק שאנחנו, כל-כולנו, טרודים ימים כלילות בתכונה נמרצת לפתיחת ה-NBA ולפתיחת ליגת העל, ולא מספיק שקרענו את התחת בהכנת כתבות ואייטמים לקראת תחילתה של עונת היורוליג, פתאום ראינו איפשהו שהפועל ירושלים יצאה לחימקי.

מה חימקי, איזה חימקי, מה פתאום חימקי, על מה ולמה?

מה, יכול להיות שהיול"ב קאפ מתחיל? אוי ואבוי, זה השבוע? איך נספיק, מה נעשה? אוי לי, אללי, ישמרני האל הטוב. מה חטאתי שהוא מתעלל בי ככה. אז מה, עכשיו להיכנס ולהתעמק וללמוד עוד 24 קבוצות. די, די, די. כמה אפשר?

ואז הלכתי להביט קצת על הקבוצות שמשחקות העונה במפעל הזה, שתמיד יעמוד תחת צילו של האח הגדול הקרוי יורוליג. ואמרתי יאללה, שיהיה. נעשה משחק קצר, משהו קצת אחר, שונה. לא אתחיל לעבור סגל סגל ולאתר לכם חביבי יול"ב קאפ כמו שעשינו ביורוליג, כי יש גבול לכל דבר, כן? אבל אני אין לי בעיה לזרוק שורה על אלה ושורה על אלה ונראה מה ייצא, אוקיי?

בית א'

א.א.ק אתונה – לא אוהב אותם. אין דרור חג'ג', אין עמית תמיר, אין הוראס ג'נקינס. את קומאטוס תשמרו לעצמכם, הוא לא עושה לנו כלום בלב.

המופארם ורשאץ' – כל עוד מילנקו טופיץ' (37, 2.05) משחק בקבוצה הזו אני בעדם. פורוורד אדיב וחביב ומופלא, על אף שקשיש הינו.

נאנסי – אני בעדם מאז ימי מאיר טפירו, ואוהב באופן אישי את טאריק קירקסיי ומקסים זיאנבני, שהוא הכל חוץ מחנווני.

ריטאס וילנה – ערב צח, זך ומוצלח למאמנינו שבניכר, שרון דרוקר ועוזרו אבנר יאור. מי ייתן ותהיה דרככם סוגה בשושנים העונה. אני בעדכם.

גראן קנאריה – לא אוהב את הקבוצה הזו. לואו-סקורינג כל הזמן, שנים על גבי שנים. די עם זה כבר, נו.

באמברג – מה, קזל ווסון פה? ודחואן קולינס? וכריס אנסמינגר? ואדם הרינגטון מבני השרון? ורוברט גארט? פשששש, אחלה קבוצה זו צריכה להיות, לא? מה הם עושים עד עכשיו בליגה הגרמנית, תנו לראות רגע. מאזן 1-3, אוקיי.

אופס, זה הולך מהר יחסית. איזה כיף.

בית ב'

אודינה – אוהב, בטח אוהב. כל מה שאיטלקי, אוהב. דיימון וויליאמס פה? אוהב, בטח אוהב. ואחרי הניצחון אתמול על מילאנו הנפוחים האלה בשתיים הפרש בליגה, אפילו עוד יותר אוהב.

ווצ'לאבק – ברנדון קורץ ודושאן בוצ'בסקי בקבוצה אחת? נחמד. שווה לעקוב אחרי הפולנים האלה, למה לא. לא מריח לא מסריח.

ונטספילס – אוי, הנה אדי שאנון וגם אוביס הלמאניס, שבגיל 34 הפסיק להסתובב בכל מיני קבוצות בגרמניה וחזר הביתה. המאמן הוא קרליס מוז'ניקס, ששיחק בעבר במכבי חיפה עוד לפני שקראו לה מ.כ, והוא גם מאמן הנבחרת שעלתה לאליפות אירופה. ואנחנו, איפה אנחנו?

ז'לז'ניק בלגרד – קבוצה טובה, אבל אין לי כוח אליהם. יותר מדי סרבים בקבוצה אחת, הרבה שמות קשים. זה מעייף אותי.

שטרסבורג – אפיק נסים והחברים שלו מאכזבים אותי בטירוף בינתיים בליגה הצרפתית. יאללה לוני קופר, תתעורר כבר, יא מאוס.

בשיקטאש – ברוקס סיילס מפו-אורטז וג'אמל תומאס מסיינה משחקים העונה כאן. נו, אני בעד, פחות או יותר. יותר בעד מנגד, בואו נגיד.

והנה אני כבר בבית ג', יש סיכוי שאלך לישון היום לפני שתיים בלילה, תענוג.

אז איפה היינו? אוקיי, בית ג'.

אוסטנד – הופה, לאבור פוסטל כאן. כבר אני בעד הבלגים האלה, לא משנה מי האחרים.

אלבה ברלין – יובו סטאנויוביץ' עדיין כאן אחרי כל כך הרבה שנים, וגם שרוד פורד והנה גם וויליאם אייברי, ששיחק בהפועל ת"א ובהפועל ירושלים. מה זה, כמה אמריקאים יש בברלין העונה? מיליונים. אפילו ג'וליוס ג'נקינס ששיחק בעונה שעברה בברי מבלגיה.

הפועל ירושלים – יש לנו גולמאץ במעגל (תסלחו לי, הייתי מוכרח להוציא את זה פעם אחת החוצה). אוהב אותם, בטח אוהב. ישראלי או לא ישראלי?

סיינה – סגל חמוד, עם רימאס קאוקינאס, אקס גליל, שון סטונרוק מגודל השיער, לוני באקסטר שישב בכלא, ג'ו פורטה האליל, טרל מקינטייר הגמד, ולדימיר בויסה שהיה פעם בלובליאנה ולואיג'י דאטומה שרבות עוד ידובר בו כנראה. אני בעדם.

אקדמיק סופיה – למונט ג'ונס עוד פה והוא לא הולך ונעשה צעיר. גם חריסטו סטויקוב נשאר. בעדם.

חימקי מוסקבה – קלי מקארתי פה, ולא חשוב לי כלום מעבר לזה. בעדם בגדול. בענק אפילו. וסתם ככה, שתדעו, כל הזקנים נשארו לעוד עונה אחרי שהגיעו לגמר היורוקאפ בעונה שעברה ולגמר הפלייאוף ברוסיה: מלווין בוקר, וולקוביסקי, פוצקו, אוקולאג'ה, גורנץ.

יאללה, בית ד'

הכוכב האדום בלגרד – לא שמעתי על המאמן שלהם מימיי. לא מתאים לי להתעסק עם קבוצה כזו. נגדם. נגדם חד משמעית. יאללה, שיהיה.

ריאל מדריד – הוווו, חבל על הזמן כמה שאני בעדם העונה. מת שהחואן פלאזה הזה יקח את התואר. המאמן, נו. החדש הזה, ההוא שאף אחד לא מכיר. בינתיים הם 0-6 בליגה הספרדית. היידה ריאל-שלנו, היידה, היידה, היידה. קבוצה עם צ'ארלס סמית' ולואיס בולוק וראול לופז ואקסל הארוול. איך אפשר לא לאהוב? אבל האהדה הגורפת נובעת בעיקר מהמאמן, איש צנוע, יעיל ומסור.

מונס, או איך שמבטאים את זה- אם שונטה רוג'רס הגמד פה (1.64 ביום טוב), אני לגמרי איתם ובלב שלם. גמד כזה לא ראיתם מימיכם, פשוט מדהים. שיחק בוילרבאן, קאנטו, נדמה לי שגם לה מאן או קבוצה אחרת בצרפת. הצליח בכל אחת מהן.

אייפל טאוורס – שרון רייט? שרון רייט? זה הוא? איך הוא הגיע לכאן? סנטר בן 33, 2.11, היה פעם רציני יחסית בענייניNBA ונעלם לי קצת. בעצם, אני חושב שהוא היה גם בפולין. הוא בטח לא יכול לזוז כבר. אוקיי, לא מתאים לי. מתכחש לחלוטין לכדורסל ההולנדי. נגדם.

פאוק סלוניקי – לא אוהב את ג'רום אלן, הרכז שלהם. נגדם חד משמעית.

קאזאן – מוראט דידין מאמן בקאזאן? ידעתי שסטניסלב ירמין עזב, אבל מוראט דידין הטורקי? למה, מה קרה? למה לא אדלשטיין, נגיד? כאילו, מה? מבט קצר ונראה: איגור קודלין בן 34 ועוד משחק, התאומים לברינוביץ', מאטין קליבס, משצ'ריאקוב, מילסורדוב הבן. היי, והנה ג'רוד סטיבנסון מבני השרון והרצליה. בעדם, ישר בעדם, למרות מורת הרוח.

מה, נגמרו הבתים?

חבל. הייתי בשוונג.