צילום ישן-נושן של אנטואן ריגודו במדי שולה, ימים בהם הגיע פעם לכפר בלום והפגיז 10 שלשות באיזה גביע אירופה או משהו, במה שכבר הפך לאגדה. הולכים ומתמעטים הזיכרונות. חבל.

וכך או אחרת, אחרת או כך, בימים ההם שיחקו לצדו מספר 10, טוני פארמר, שהיה אז אחד הזרים החביבים עלי באירופה ברמת הדרג המשני.

האיש שיחק ב-NBA עם דנבר, שארלוט וגולדן סטייט, אבל העין הנשיאותית הגיעה אליו, כמו במקרים רבים אחרים, דווקא בתקופה האירופית שלו. כששיחק במקומות כמו פו-אורטז, בזאנסון, ססארי, אוסטנד, מורסיה ושאר מקומות עם שמות אקזוטיים. כאלה שמן הסתם לא נגיע אליהם אף פעם, כי מי יקרא סיפור לתומרינגו סטאר לפני השינה, ומי יסיע את נגה סלע חסרת התקדים לחברה קרובה?

אתם?

לא, לא אתם.

ובכן כי כן, טוני פארמר הוא האיש. לימים, מספרים המספרים ואומרים האומרים, הוא הפך למאמן בליגה המקסיקנית.

ככה זה, אין חוקים ואין כללים. הבן אדם מתגלגל לכאן ולשם, או בכדורסלעית כהנה וכשמה, ואין מי שיידע עד לאן ומתי ייעצר.

חמישה אנשים הלכו בניחוש שלהם על ג'ים בילבה (עוזר המאמן הנוכחי של שולה) וכולם נפלו. אחד הלך על דניס הופסון, שניים על רון קארי – שחקנים שהופיעו גם בליגת קזינו שלנו.

והיו שועי עולם שזיהו את אנטוני פארמר. שמותיהם כאן ובעולם כולו: שי פיין, איתמר רייצס, יואב פינקלמן ודני סמיד.

זה הכל.

ארבעה בלבד.

הם היו ארבעה, ותיכף יישאר אחד.

אנ-דנ-דינו ראדג'ה אשר על ההגרלות נמצא בחופשת סוף השנה, ובמקומו החלטתי שהזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

שי פיין!

יאאא אולוהייים, שי! זכית בכדורסלע-המגנט! יהיה מה לשים על המקרר! ואני מבטיח להפחית התרגשות ולהעלים סימני קריאה החל מהמשפט הזה. הנה, ראית?

לא הבטחתי להעלים סימני קריאה עם זאת, ולכן: קולט? מעכל? מפנים? מתרגש?

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לשם מגנט של כדורסלע, לא פחות ולא יותר.

עד כאן חידת טוני פארמר, אחת חדשה כבר ממתינה פיצוח.

צאו ועבדו על זה בני העם ובנותיו.

שלומות ונצורות ובהצלחה.