תוצאות הבחירות לחמישיות האול-סטאר התפרסמו אור ליום שישי שעון גבעתיים. בימים כתיקונם, אני מקפיד להתעלם לחלוטין מכל מה שקשור לאירוע הזה, לרבות מי ישוטט ללא מטרה נראית לעין על המגרש מטעם המזרח או המערב. מעניין אותי עוד פחות מתשדירי תעמולת הבחירות, והאמינו לי שמדובר בנתון שאין לזלזל בו כלל ועיקר.

ברם אולם, מאחר שכבר נתקלתי בידיעה הזו באחד האתרים, החלטתי לקרוא, וזאת כפרק נוסף בסדרה האינסופית "עד כמה לחלק מאוהדי ה-NBA אין מושג כשהדברים מגיעים לבחירת חמישיות האול-סטאר". סדרה פופולרית במיוחד, עוד מהימים בהם זכה יאו מינג למקום של כבוד בחמישיית המערב משהו כמו שנתיים וחצי אחרי שהודיע על פרישה.

האמת? אחרי רפרוף על פני התוצאות יש לי הרבה פחות מה להגיד מאשר בדרך כלל. אם לדייק, יש לי השגות של ממש רק לגבי שניים מתוך העשרה שנבחרו. אחד מכל קבוצה. לא רע ואף מעל למצופה. עם זאת, זה לא אומר שצריך להתעלם מהכשלים הנקודתיים.

במזרח נבחרו לברון ג'יימס, דוויין ווייד, כרמלו אנתוני, ראג'ון רונדו וקווין גארנט. אין לי יותר מדי מה לומר על ארבעת הראשונים. ווייד ולברון הם באנקרים, 'דוריס' - עם כל סלידתי רבת השנים ממנו - נותן עונה מהאגדות, ורונדו, גם בעונה בינונית ומטה של הסלטיקס - משפר את כל הנתונים האישיים שלו ומוביל את הליגה באסיסטים. אבל גארנט?

הבחירה בגארנט היא עוד הוכחה שאוהדי NBA רבים מצביעים לפי השם, ולא על פי היכולת בשטח. איש לא יערער על הטענה שגארנט שחקן אדיר, אבל למרבה הצער - שיאו כבר מאחוריו, כפי שיודו גם הסלטיקסאים השרופים ביותר, וכפי שמאשרים הנתונים הסטטיסטיים.

אם היה מדובר בהצבעת פרידה - כלומר, לכולם ברור שזו העונה האחרונה שלו בליגה ולכן מעניקים לו את הכבוד - מילא. אולם מאחר שלא קראתי או שמעתי בשום מקום שגארנט מתכוון לפרוש, אני חוזר וטוען כי מדובר בבחירה אוטומטית ולא עניינית. לעניות דעתי הלא קובעת, קרלוס בוזר וג'ואקים נואה משיקאגו, דייויד ווסט מאינדיאנה ואפילו ברוק לופז מברוקלין צריכים לעלות לפניו. אפשרית נוספת, אם כבר הולכים על חמישייה נמוכה, היא פול ג'ורג' מהפייסרס שעד עכשיו נותן עונה פשוט פנטסטית.

אבל הבחירה של גארנט היא עוד כלום לעומת זו של דווייט הווארד לחמישיית המערב. גם כאן, ארבעת האחרים - קובי בראיינט, קווין דוראנט, כריס פול ובלייק גריפין - הם ראויים ומעלה ואף אחד לא יכול להתלונן שנבחרו בפרוטקציה. תותחים אחד-אחד, תרתי משמע. אבל המקום האחרון בחמישייה, למרות העובדה שהווארד מעמיד מספרים סבירים בהחלט ומוביל את הליגה בריבאונדים, היה חייב ללכת למישהו אחר.

זה לא רק שעד עכשיו הווארד לא מצליח (שלא לומר נכשל באופן מחפיר) לסייע ללייקרס להיות היכן שהם אמורים להיות. זו גם לא העובדה שבלי להשקיע בכך יותר מדי מחשבה, עולים לי לראש שמות כמו זאק רנדולף ומארק גאסול מהגריזליז, אל ג'פרסון מיוטה ודייויד לי מגולדן סטייט, שכולם לטעמי נותנים עונה בלתי רגילה, מסייעים לקבוצותיהם להיות היכן שגם חלק מאוהדיהם לא פיללו שיהיו ולכן ראויים לצ'אנס. זו בעיקר העובדה השערורייתית שטים דאנקן לא שם.

כשהוא כמעט בן 37, "שומר היענים" (כפי שהחליט לקרוא לו רן בורוכוב-דאנקנוב, בעקבות הצעת עבודה שהעליתי בשנה שעברה, כשנראה היה שהעונה כולה תתבטל) נותן עונה מדהימה ומעלה. 17.2 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים, 2.8 חסימות, והכל במשהו כמו 30 דקות לערב בלבד. העובדה שהספרס עומדים כרגע על המאזן השלישי בטיבו בליגה, היא לא רק אבל הרבה מאוד בזכותו.

דאנקן בטוח ייבחר לסגל המערב, אבל זה לא מפחית מגודל הפאשלה של אוהדי הליגה. מאוד הייתי רוצה לראות אותו בחמישייה. כן - אני, בעד שחקן של הספרס. ועוד דאנקן. יש מצב שאם תציצו החוצה מהחלון תראו שם מישהו על חמור לבן.

shaharhermelin@gmail.com