שלומות ונצורות לסר,

במשך לילה שלם ישבתי וצפיתי בפיינל-פור המכללות. שני משחקים מצוינים ודרמטיים, אבל למרבה הצער שניהם הסתיימו עם החלטות שופטים בעייתיות, בלשון המעטה.

ראשית, השריקה השערורייתית (בעיניי) לכדור ביניים סמוך לסיום המשחק בין לואיוויל לוויצ'יטה סטייט. לא רק שבעיניי לא היה מקום לשרוק לביניים, אלא שבגלל "חוק הפוזשן", לואיוויל קיבלה את הכדור והמשחק נגמר למעשה.

שנית, השריקה לעבירת תוקף לחובת סירקיוז בשניות האחרונות נגד מישיגן. צפיתי בקטע כמה וכמה (וכמה!) פעמים, ואני ממש לא בטוח שהשופטים צדקו. גם במקרה זה, השריקה הכריעה בסופו של דבר את המשחק.

כיו"ר הבלתי מעורער של ועדת השיפוט בכדורסלע-האתר, אני מבקש את חוות דעתך המלומדת והמנומקת בנוגע להחלטות גורליות אלו.

בן

ראשית, קבל ח"ח על כך ששרדת לילה שלם מול המרקע. אישית, קשה לי עד מאוד להבין איך אנשים מצליחים לעשות זאת. בסביבות השעה 23:00, כשהתלבטתי ביני לבין עצמי אם לנסות ולהתאמץ להישאר ער, שקלתי זאת בחיוב אולם תוך ארבע וחצי שניות השבתי לעצמי בשלילה. לא מסוגל. פשוט לא מסוגל. כנראה שהחלק הזה בעולם שמור לצעירים כמוך וכמו יו"ר הדירקטוריון.

שנית, אחרי שצפיתי בשידורים החוזרים - אכן משחקים צמודים ומעניינים היו אלה. לא אנסה אפילו להכחיש זאת. הכל היה שם: טירוף ביציעים ועל המגרש, מבצעים אישיים וקבוצתיים, וגם טעויות. המון טעויות. של שחקנים, של מאמנים וגם של שופטים.

לעצם העניין, בוא נלך אירוע-אירוע. לגבי השריקה לכדור ביניים במשחק בין לואיוויל לוויצ'יטה סטייט. לטובת מי שלא צפה, הנה התקציר: 8.8 שניות לסיום, שלוש הפרש ללואיוויל. לוק הנקוק מלואיוויל מחטיא זריקת עונשין, רון בייקר מוויצ'יטה סטייט משתלט על הכדור החוזר, הנקוק מניח גם הוא את ידיו על הכדור להרף עין, והשופטים ממהרים לשרוק לכדור ביניים. החץ מראה: כדור של לואיוויל. וויצ'יטה סטייט, בלית ברירה, מבצעת מיד עוד עבירה. ראס סמית' מדייק בזריקה אחת ומכריע את המשחק.

הנה הקטע כולו כאן.

מה דעתי? דעתי שזו היתה החלטה על הפנים. יכול להיות שמבחינת החוק היבש, מספיקה אותה שנייה בה שני השחקנים אוחזים בכדור יחד, על מנת לשרוק לביניים. אלא שכאן היה יתרון ברור לבייקר מוויצ'יטה סטייט, שלמעשה ממש כשהשופטים שרקו כבר הצליח להשתלט על הכדור. עם שש ומשהו שניות על השעון, יש סיכוי לא רע שוויצ'יטה סטייט היו מצליחים להגיע לזריקה לא רעה, ואז - לך תדע. לטעמי, חוסר שיקול דעת משווע של השופטים, שהיו חייבים לחכות עוד כמה עשיריות כדי לראות מה קורה.

ומכאן לשריקה לעבירת תוקף במשחק השני. תקציר הפרקים הקודמים: 20 שניות לסיום, שתיים הפרש למישיגן. ברנדון טריש מסירקיוז חודר לסל, כאשר בדרכו מתייצב ג'ורדן מורגן ממישיגן. השופטים פוסקים עבירת תוקף, מישיגן קולעים עוד נקודה מהעונשין, ואחרי החטאה נוספת של סירקיוז סוגרים את הסיפור עם דאנק במתפרצת.

לא מצאתי את הקטע עצמו ביוטיוב, אבל אין בעיה לראות אותו באתר של ESPN, למשל.

בניגוד למקרה הקודם כאן מדובר בהחלטה הרבה יותר קשה מנקודת מבטו של השופט. כמוך, גם אני צפיתי בקטע לא פעם ולא פעמיים, ואין ספק שבזמן אמת קשה מאוד היה לקבוע אם מורגן הצליח להתייצב בעמדה לפני שטריש הגיע לשם. אחרי יותר מעשרה הילוכים חוזרים, הגעתי למסקנה שהשופט צדק. מורגן אכן הגיע לנקודה הקובעת לפני טריש, והעבירה היתה עבירת תוקף לכל דבר ועניין. לפחות לעניות דעתי הלא קובעת.

בכל מקרה, צריך להעריך את השופט הרלוונטי על ההחלטיות והשריקה המיידית. אני מכיר לא מעט שופטים שהיו מנסים "ללכת בין הטיפות", ולמצוא איזשהו פתרון "דיפלומטי" לסוגיה. כאן, האיש שרק מיד ובאופן חד משמעי. בין אם צדק ובין אם טעה, לפחות הוא ביצע את תפקידו והחליט.

shaharhermelin@gmail.com