שלום,

וידוי קטן. חטאתי קצת אתמול בביפ. לא נכחיש, צ'מפיונס ביפ אינו ביפ לוזוני. היה מרשים. ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא צופה בביפ כי אם בבעלי מקצוע שביפ אומנותם,

כפי שצופים בפליאה באינסטלטור מתקן צינור סורר.

בעניין אייטמון על ריאן קלי איש דיוק שהופיע כאן, עלה לי בראש דמיון לקווין מקהייל. כן, נכון, קווין מקהייל זה בעיקר פוסט אפ אבל משהו בזריקה הזו, בתנועת ראש, מזכיר אותו.

בעניין החום והג'יפה פה; אני אדם של חורף ולראות אנשים אומרים במארס – וואו, איזה כיף, הולכים לים, איזה כיף, חם, איזה כיף, שמש עד פאקינג שמונה בערב, עושה לי דיכאון קיץ.

נאמר זאת כך, יונית: עם האיראנים אפשר לנהל מו''מ, את המשבר הכלכלי אפשר לפתור עם מוחות משובחים.

אך מי, לעזאזל, מייצג את הקיץ, ומה הוא רוצה בתמורה?

משה

ברוך שובך, משה, מוחך הקודח חסר לנו מאוד. ענק רוח אתה, משה, ואף פייטן לא קטן. מצטרף לשאלה הנואשת שלך בסיום.

שלום,

הייתי במשחק רבע הגמר אליפות הנוער, מכבי חיפה נגד בני הרצליה. מה אגיד לך, לא היתה רמה מי יודע מה, אבל היו כמעט 400 צופים ואווירה טובה מאוד.

נדמה לי שיש משחקים בליגת קזינו עם פחות קהל. חבל. ושוב, לא רק זרים/רמה מביאים קהל.

עומר

מסכים איתך. בכלל, הסיבות להגעתו או אי הגעתו של הקהל למשחקים הרבה יותר עמוקות ממספר הזרים על המגרש. כמוך, גם אני חושב שלהזדהות עם שחקנים מסוימים יש חלק בהחלטה של קהל אם לבוא למשחקים או לא, אבל ישנן עוד סיבות רבות אחרות. סדרות ומאני טיים, למשל, הן חלק מהן.

שלום ערן,

שיחקנו כמה חבר'ה כדורסל - מישהו מהחבר'ה זרק, הכדור פגע בטבעת, ולאחר מכן בחלק העליון של הקרש, קפץ עליו פעם אחת, נפל למטה ונכנס. האם חוקית הסל נחשב? זאת התערבות - חשוב מאוד!

תודה רבה,

נועם

העברתי את הפנייה לראש אגף שיפוט ומחלוקות, סר ש. הרמלין, וזו תגובתו: "כל עוד הכדור לא נוגע בברזלים התומכים מאחורי הסל, או בשעון ה-24 המוצב עליו (אם יש כזה) - הסל חוקי לחלוטין".

ערן,

לא צריך לשמוח לאיד, אבל קשה שלא להיזכר עכשיו במה שאמר דיוויד בלאט לפני שלוש עונות: "מכבי צריכה שינוי ואני האיש לעשות את זה". ובכן דייב, מעניין מי האיש שצריך לעשות את השינוי אחרי עוד הפסד מביך ביורוליג. שאלוהים יעזור, רק לפני שש עונות קבוצות ברמה של ברצלונה היו נאכלות ביד אליהו. זה הזמן לחזור ולהזכיר מה התרומה האמיתית של פיני גרשון למכבי תל אביב.

מעבר להגנה מעורבת וסט תרגילים מקורי, גרשון הביא למכבי בטחון שקט ביכולת לנצח. לא הכל בכדורסל זה טקטיקה ומאץ' אפ נכון, לא חייבים להביא שחקנים שמתאימים לשיטה של דייב, המשחק היחיד שמכבי הראתה בו העונה כדורסל יורוליג אמיתי, היה ההפסד לראשון לציון בנוקיה שבחמש דקות האחרונות שרמאדיני וקיינר מדלי לא הקשיבו לדייב ושיחקו כמו שהם למדו באירופה ובספרד (קטע).

יכול להיות ששווה להחזיר את פיני מהנפטלין, אם גרשון יחזיר למכבי את האמונה הביטחון והשקט, זה שווה את זה. אם פיני יחזיר את מכבי לרמה של פיינל פור יורוליג, זה שווה את זה. טוב יהיה לחזור ולראות ביד אליהו קבוצת יורוליג ולא קבוצת מכללות כושלת.

חגי

לתחושתי, העונה הבאה היא האחרונה של בלאט במכבי ת"א, ולא אופתע אם יחליט לעזוב עוד לפני כן, בקיץ הקרוב.

ערן היי,

מייקל ג'ורדן חגג 50 לא מזמן. בתור אוהד לייקרס ואחד שמג'יק ג'ונסון הוא השחקן הנערץ עליו אי פעם, אני נאלץ להודות - ג'ורדן היה הגדול מכולם. אבל עוד שחקן חגג לא מזמן 50, והוא אחד האהובים עלי: סר צ'ארלס בארקלי. סיפרתי כבר שראיתי את הדרים טים ב-1992, ובאותו משחק התאהבתי בבארקלי. מג'יק לצערי היה פצוע בקרסול ולא שיחק (לפחות הוא עלה לפארקט וקיבל תשואות), וכמעט כל שחקני הדרים טים נראו כאילו באו להעביר את הזמן (אולי בגלל זה עד היום אני לא מתרגש שראיתי את ג'ורדן), חוץ מאחד - בארקלי.

הוא היחיד ששיחק עם כל הלב, ואחרי שחסם שחקן ברזילאי בגג שהשחקן בטח עד היום בהלם ממנו, הוא הצביע לקהל כאילו אמר "רבותי, אני באתי לשחק ברצינות, לא לתת חתימות לשחקנים אחרים". באותו רגע ממש התאהבתי בו. אז אנא לתת כבוד לשחקן שאולי לא זכה באליפות, אבל היה מספר 4 בגובה 1.94, תמיד נתן את הלב, היה גם מצחיק על המגרש, ידע לצחוק על עצמו בסרט 'ספייס ג'אם' ("אני נשבע שלעולם לא אצא יותר עם מדונה") וגם היום הוא אחד הפרשנים המצחיקים ביותר שקיימים.

עומר

גם אם באיחור, יפה. תודה שבאת, הסר ודאי מודה לך. בארקלי הוא גם אחד מחביביי, לא אכחיש זאת ואף אתקשה להסתיר.

שלום ערן,

אם זכור לי נכון (אפרופו סרגיי בזארביץ' ששמו מופיע לדבריך מדי שבוע כפתרון לחידה), בזארביץ' שיחק בפאוק סלוניקי עוד בתקופה שמכבי ניצחה אותה בסופרוליג 2-1 בסדרת הטוב מ-3 ברבע הגמר. באופן כללי, הוא היה שחקן פשוט נפלא עם ידית פנטסטית מהשלוש, ואפילו ניחן בגב כפוף משל היה קשיש בא בימים - מה שמעלה את סיכוייו להיות חביב גם על הנשיא. האם דייקתי בדבריי?

אביאל

צדקת, אם כי לא בעונה הנכונה. זה קרה עונה אחת לפני הסופרוליג, כאשר בזארביץ' שיחק בפאוק סלוניקי בסדרת הצלבה נגד מכבי ת"א בעונת 1999/00, כשלצדו ויקטור-ויקטור בסיפרה, ביל אדוארדס, באנה פרלביץ', קלאודיו קולדבלה, יורגוס באלויאניס ואחרים. היה באמת שחקן נפלא ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, גם הרוסי הראשון ב-NBA אם כי לזמן קצר מאוד באטלנטה הוקס. כך או אחרת, אחרת או כך, חביב סיפרה הוא לא היה. התואר הולך אך ורק לכאלה ששיחקו בליגת קזינו המקומית.

שלום,

האתר של העיתון שפעם היתה לו מדינה, פרסם תיאור של מהלך המשחק אשקלון - ירושלים. "הקבוצה של שרון דרוקר עלתה ל-10:21. ליאור ליפשיץ צימק מעט אבל....". בפעם אחרונה שבדקתי, ליפשיץ שיחק אצל דרוקר ועזב את אשקלון לפני כחודשיים בערך.

גיא

כידוע, טעויות ושגיאות באתרי אינטרנט אינן חלק מהלינק המשובח "נאה / לא יאה" ואינן מצטברות בארכיון שם, אבל טוב שדיווחת וטוב ששמת לב, יען במהדורת שאלותשובות הן בהחלט יכולות לקבל במה.

שלום ערן,

1. הידעת? "דבר אלי יפה", השם שתחתיו הגדרת את הפניות אליך במייל, לקוח מתוך דבריו של שאול מופז, שלימים צוטט כך ב"ארץ נהדרת" (בידי החקיין הנהדר מריאנו אידלמן).

2. אני מהמר שז'לגיריס קובנה תהיה אלופת היורוליג לעונה זו. נכון שהיא פתחה בצליעה ובחוסר-מזל את הטופ-16, אבל היא הקבוצה המאוזנת והאיכותית ביותר מבין כל קבוצות היורוליג להערכתי. היא תשתרבב לרבע הגמר ותהיה בפיינל-פור. רוצה להתערב?

יוסף

את "דבר אלי יפה" שמעתי דווקא מפי אלי יצפאן בתכנית אירוח כזו או אחרת, כשהוא מחקה את שאול מופז, ואימצתי. וז'לגיריס? אני עונה באיחור של חודשיים הפעם וסלח לי מראש, אבל מבחן הזמן מראה שלא פגעת הפעם. נסה שוב בעונה הבאה.

צהריים טובים לאדוננו מורנו ורבנו, הצדיק המקובל, והרב הגאון.

אמש התגלעה מחלוקת קשה ומרה ביני לבין חברי הטוב בעניין תחום עיסוקו של השור החביב יריב רוקני: מתקין דודי שמש או מתקין מזגנים? אנא, עזור לנו ליישב את ההדורים ע"מ שנוכל לחדש ימינו כקדם.

שלך לעד,

נתיניך בפרובינציית עיה"ק תובב"א.

אלעד

אתה בטוח שהמחמאות שהרעפת יושבים עלי טוב? חילוני גמור אני ורחוק מצדיק או מקובל. עניינית ולהערכתי ולמיטב ידיעתי, בדודי שמש עוסק הרוקני.

שלום,

לא הפעם!

יושב הנתין הנאמן מחוץ לבין מכבי בראשון לציון, אחרי שקבוצת הנערות עליה הוא אמון שבעה ימים בשבוע זכתה בגביע המדינה. יושב, מחייך, מברך ומקבל ברכות, ולפתע מופיע מולו נשיא. רם ונישא וכסף בשערו.

היתבייש הנתין? אין שום סיכוי, ושום סיכוי - אין. ברכה לנשיא ולחיצת יד מרגשת, והעולם המשיך להסתובב, אם כי לרגע אחד עמד מלכת. ולמען הדורות הבאים – הנה תמונה שמנציחה את גודל המעמד עבור הנתין הפשוט. הנה זה כאן.

גלעד

חזק אתה, מה יש לומר. בהצלחה בהמשך הקריירה כמאמן, ברכות ונצורות נשיאותיות לרוב.

אהלן,

בין הטירוף של החגים והחום שהולך ועולה, רציתי רק להגיד שהשידורים ב-ONE, מכללות, ליגה לאומית ושאר עניינים- פשוט תענוג לצפייה ולשמיעה. די נדיר במחוזותינו, גם בימים בהם קזינו לא שובתת. כן ירבו.

נמשיך להתמכר ולעקוב גם בשעות-לא-שעות.

אתגר

מודה לך, אדוני, על המלים מחממות הלב. ננסה להמשיך ולעניין במעט שנותר עד סיום העונה, וזה מתחיל מחר בשידור המשחק הראשון בגמר הפלייאוף לנוער בין מכבי ת"א למכבי רעננה.