יכול להיות שביום שישי יתקיים המשחק האחרון שלו העונה. קית' רמזי (2.05, פאוור פורוורד שיהיה בקיץ בן 25), אחד משני הזרים של עירוני רמת גן, שחקן הגנה מהטובים ביותר שיצא לי לראות בארץ בשנים האחרונות.

קריאות ההתפעלות הבלתי נשלטות שיצאו מפי במהלך השידור אתמול, לא זכורות גם הן. רמת גן אמנם הובסה במשחק מספר 2 בחצי גמר הפלייאוף על ידי נס ציונה, אבל הפער הסופי משקר. היה משחק צמוד במשך שלושה רבעים עד שנגמרו הכוחות לרמת גן, שנקלעה לבור רציני בתחילת המשחק ורדפה כל הערב. ועד שרמזי יצא בחמש עבירות, כמובן.

כרגיל, הוא מוסר. צילום מתוך 'ספסל'

דבר כזה באמת לא רואים.

הוא יכול להחטיא בצד אחד, ולרוץ כל המגרש בחזרה כדי להספיק ולחסום שחקן באופן מרהיב.

הידיים שלו כל כך ארוכות, שסכנת נפשות לכדרר לידו.

הוא מסוגל לעצור לבדו התקפה של שלושה שחקנים.

הוא לא מוותר הגנתית בשום שלב.

הוא מאתגר כמעט כל זריקה. מנסה לחסום, לשבש, להפריע.

ריבאונדר מצוין בשני הצדדים.

גם כשעוברים אותו, שום דבר עדיין לא סגור: הוא מצליח להגיח מאחור, לגעת בכדור ולהסיט אותו מהמסלול כדי שאחד מחבריו ישתלט עליו.

תאווה לעיניים, בדרך כלל באותו צד של המגרש

נוסיף למדורה את טיירון קנט, הזר הנוסף של רמת גן. קנט משחק כסמול פורוורד, הוא מוכשר יותר התקפית, אתלטי מאוד, אבל גם פרוע יותר. יחד הם מציגים מערבולת ידיים בוחשות שנוגעות בכל דבר. בסופו של דבר אלו ארבע זרועות ארוכות. בפועל, מרגיש ונראה כמו שמונה.

במשך חלקים גדולים במשחק אתמול רמזי הצליח לשמור על עצמו נקי מעבירות, הישג נדיר ביחס למשחק מול נס ציונה שחיה על משחק מהיר ופיזי. אחר כך באו העבירות בזו אחר זו, עד שרמזי הוכרע. החמישית שלו היתה עבירה רמזית לחלוטין: שחקן של נס ציונה הלך לליי-אפ ורמזי הגיע כדי לחסום אותו, על אף שידע שהוא גורר ארבע עבירות, ועל אף הסיכון הגדול.

אני חושב שקית' רמזי פשוט לא מסוגל לאפשר ליריב לקלוע מולו סל קל. שחקן אחר, במצבו, היה חושק שיניים ומוותר, רואה איך נס ציונה קולעת עוד סל קל ומגדילה את הפער. רמזי לא יכול לחיות עם זה, כנראה.

הוא אחד השחקנים המעניינים ביותר בלאומית: תנועת הרגליים שלו מהירה במיוחד, ובגובה 2.05 הוא מוביל כדור כמעט כמו רכז תוך שהוא מתקדם בריצה מוזרה מעט. יש לו טווח שלוש, אבל הוא לא מרבה להשתמש בו ובאופן כללי הוא לא חושב התקפה. הנקודות שלו מגיעות רוב הזמן מדאנקים ותיקונים קלים. עדיין, הוא מגיע ל-13 נקודות בממוצע למשחק לאורך העונה. נגד נס ציונה, בשני המשחקים בחצי גמר הפלייאוף, עצר ב-8 נקודות בלבד. לא מספיק.

אליל הגנתי רב חסד

קורס התקפה – זה מה שהוא צריך בקיץ הקרוב. מישהו שייקח אותו תחת חסותו ויסביר לו את החשיבות של הצד ההתקפי, יוסיף לו כמה תנועות למגוון ויבהיר שזר בליגה הלאומית, אחד מתוך שניים בסגל, חייב להוות איום קבוע על הסל. דרוש מאמן כדורסל, או אולי מאמן מנטלי, שיצליח להיכנס לו לראש ולרתום אותו גם לצד ההתקפי מבלי לפגוע בתזזית המדהימה שלו כשחקן הגנה.

שנים שלא ראיתי שחקן מחויב כל כך להגנה כמו קית' רמזי. ייגמר המשחק בין נס ציונה לעירוני רמת גן איך שייגמר ביום שישי, כל מה שאני יכול לקוות לו הוא דבר אחד: גם אם רמת גן תפסיד ותסיים את העונה, הלוואי שתימצא הקבוצה המקומית, רמת גן או אחרת, שתחתים אותו לעונה הבאה כדי שנוכל ליהנות מהפלא גם בהמשך. ומקרוב.

גילוי נאות: למעט לחיצת יד אקראית ומאולצת עת חלף לידי לרגע, לא הוחלפה ולו מלה נשיאותית אחת עם השחקן עצמו לאורך כל העונה. אוקיי? נרגעתם, כל חורשי הקונספירציות והספקולציות?

יפה.

וזהו סוף האייטמון

נשחרר, אם כן, את זעקת הקרב המתבקשת במקרים כאלה: היידה קית' רמזי, היידה, היידה, היידה!

ובהצלחה לכולם ביום שישי במשחק מספר 3 בשתי הסדרות (אנחנו בנהריה נגד הוד השרון הפעם).