שלום,

ביום חמישי מצאתי את הזמן, תוך שמירה על נוחות נוחיות ונינוחות, להגיע גם לרוממה המחודש כדי לראות את המשחק השלישי בין מכבי חיפה לג"ג.

אכזב אותי לראות שאף בפליאוף של ליגת העל לא מצליחים למלא את האולם כאשר היריבה אינה מכבי. גם בחלקים גדולים מהמשחק האולם היה שקט למעט הכרוז שדאג לשמר את רמת הרעש.

תוך כדי המשחק הרהרתי בכך שעדיין חסרים לי הישראלים. בשביל לראות את סטול ואת הייז משחקים באחד על אחד לא שווה לי לבוא למגרשים.

אני בא כדי לראות את גרין מנסה לעבור את קיר הבטון, את טישמן לוחץ על מקל ואת הפוטנציאל של צ'וברביץ'.

שאלתי היא, לאן נעלמו השחקנים הישראלים?

האם שורש הבעיה נעוץ בחוסר בקהל שגורם לפחות ילדים להתאמן בכדורסל, במבנה הליגות בגילאי הנוער, בכמות הזרים שמשאירה פחות דקות והזדמנויות לישראלים לפרוץ, או פשוט שאין כיום מספיק ישראלים מובילים כדי שיהיו כוכבים ישראלים בכל קבוצות ליגת העל.

אורן

מייל נאה כרפאל שלחת. לא ארוך מדי, לא קצר מדי, מנומק ומכובד, מנוסח היטב ונוגע בנקודות מעניינות. ומעל לכל, בוא לא נכחיש זאת, נזקפת לזכותך העובדה ששמרת על נוחות, נוחיות ונינוחות.

אני חושב שאת אשר זרענו כבר לפני כמה וכמה (וכמה!) שנים, אנחנו קוצרים היום. שנים שליגת קזינו מציגה רכבות ארוכות של זרים שפשוט הוציאו את החשק לצפות במשחקים ולעקוב אחריהם באותה רמת אדיקות כמו פעם. המצב כיום הוא שאתה צריך להיות פריק של מידע ואחד שחי את הליגה, או מועסק בגוף שקשור בליגה או עובד מולה, כדי לדעת מי נגד מי ולהכיר את השמות.

יש יותר מדי זרים. יש יותר מדי חילופי זרים לאורך עונה. יש חוסר אמון בשחקן הישראלי על ידי יותר מדי מאמנים כאן. ואין לי ספק, שצפייה באייל שולמן ומעקב אחר הקריירה שלו וההתפתחות שלה מעניינים יותר מאשר משחק בין סטול להייז. וכן, בעיניי זה ממשיך להיות יותר מעניין גם אם הרמה יורדת קצת בעקבות שילוב מוגבר של ישראלים.

העניין הוא שהאנשים שמנהלים את הליגה משוכנעים שרמה נקבעת על פי תקציבים. הלך המחשבה הוא שאם התקציב שלך גבוה יותר, תביא זרים טובים יותר והם יציגו כדורסל טוב יותר. רק שבדרך לשם שוכחים שרוב האנשים יעדיפו לראות שחקנים מקומיים שגדלו בסביבתם מאשר חמישייה של ארבעה אמריקאים ומתאזרח.

כתבתי על זה לא מזמן ואחזור: זר שמרוויח 25 אלף דולר בחודש לא יקלע פי שניים וחצי מזר שמרוויח עשרת אלפים דולר. אבל גיא דותן, זה שמריץ עכשיו את מכבי הוד השרון בגמר הפלייאוף וגדל בהפועל ירושלים, יכול להביא בקביעות עוד 70 אוהדים ליציעי מלחה, לו רק יאמינו בו בעונה הבאה ויתנו לו לשחק, אבל לשחק באמת גם במחיר של טעויות עד שיצבור ביטחון. מרבית ה-70 ודאי לא יודעים לבטא את שמו של מה-שמו, הזר האחרון שהגיע לשם. והם צודקים. עדיף גיא דותן מעוד זר.

גם אין אחדות בליגה. כל אחד מושך לכיוון שלו, מכבי ת"א רוצה למעלה, שתיים-שלוש קבוצות נוספות אחריה והשאר מנסות בעיקר לשרוד. אין קול אחד, אין דעה אחת ואין כיוון אחד למען קידומם של ישראלים. פעם חשבתי שהיה יכול להיות כיף מאוד גדול לכולם, אפילו לקוראים המותשים, לו היה מכריזים על שלושה שבועות הפסקה במדורי הספורט בעיתונים ביולי-אוגוסט המאוסים. פשוט לא שיוציאו לאור את מדורי הספורט, או לחילופין יושיבו תורן, יקצצו לשני עמודים וידווחו רק על תוצאות מרחבי העולם. בלי כל השמועות, הרכילות והמלפפונים, וזה אמר לזה, וההוא אמר להוא. הצעתי שניתן לעצמנו לנוח מעצמנו. ולקוראים גם.

אני חושב שהרעיון מצוין גם כיום, אבל גם אם מעריב ילך בקו הזה, הרי שידיעות אחרונות לא יסכים. או להיפך. ואף אחד לא רוצה להישאר מאחורי השני, אף אחד לא יפקיר את הזירה בידיעה שהאחר ממשיך להתנהג כרגיל.

אותו דבר כאן. כל אחד ממשיך לתקוע בשופר שלו ולמשוך לכיוון שלו, והתוצאה היא קרבות מגוחכים למדי על עוד זר פחות זר, ושאר ענייני מכסת שחקנים, מכסת צעירים, חוקים רוסיים ומה לא. במקום לעשות פשוט, מסבכים.

מעבר זה, צריך לומר גם את זה: מרבית הילדים ובני הנוער מפונקים בהרבה היום. יש להם המון אופציות לעיסוק, הרבה יותר מאשר לפני שלושים שנה. הם יותר גבוהים ויותר אתלטיים מההורים שלהם ובטח מהסבים שלהם, וגם מודעים לכל מה שצריך לעשות כדי להגיע למעלה, או לפחות לקבל את הסיכוי להיות שם. ובדרך כלל גם מקבלים את הכלים הטכניים והעזרים הטקטיים. זה הרבה יותר ממה שידעו ההורים והסבים שלהם בגילם.

אבל רק חלק קטן מבני הנוער כאן משקיעים באמת כפי שבן נוער בגילם אמור לעשות, כדי להגיע רחוק. רק חלקם הקטן מאוד בנוי חזק הן מנטלית והן גופנית. רק חלקם הקטן מאוד מקבל הכוונה נכונה. לחלקם אצה הדרך והם נשרפים מהר מדי.

אז חלק יורדים ללאומית ונעלמים, חלק פורחים ואולי מקבלים צ'אנס נוסף בגיל מבוגר יותר. בסופו של דבר, הגבולות בין ישראלים בליגת העל לליגה לאומית כבר מזמן מטושטשים, אם להוציא מכלל חשבון, נניח, את הטופ 16 פלוס-מינוס של סגל נבחרת ישראל. אבל מרביתם מגיעים עדיין כמשלימים ולא כמובילים, וצריך להפוך את היוצרות. לצמצם מכסת זרים, ולהעמיס נטל ואחריות על ישראלים.

האג'נדה שלי בעניין הזה ברורה כבר שנים: הייתי הולך על שני זרים תותחים וממלא את השורות בישראלים. מקומיים, מקומיים. בלי להפוך ולנער את ארצות הברית כדי למצוא מישהו שסבא וסבתא שלו יהודיים. הרי מהו החיפוש המאומץ אחר מתאזרחים עתירי גנים אם לא עוד הבעת אי אמון בצבר?

שני זרים תותחים בכל קבוצה, והרבה ישראלים מסביב. על זה הייתי הולך נגד כל החוקים והכללים ואפילו ההיגיון. קבוצות שרוצות להצליח באירופה וחושבות שמכסת זרים גדולה יותר תעזור לה, יוכלו להוסיף עוד שניים, עוד שלושה. כמה שירצו. ובתנאי שישחקו בתורות בליגה, באיזו דרך שירצו. כי כך או אחרת, אחרת או כך, רק שניים יתלבשו למשחק.

ולא משנה אם באיטליה, בלגיה, גרמניה או רוסיה יש חוקים אחרים. שייהנו הם עם החוקים שלהם, ואנחנו נהנה עם שחקנים שנולדו פה, גדלו פה, התקדמו פה ועכשיו הם גם משחקים פה, והרבה.

אתה יודע איך החמישייה של מכבי ת"א צריכה להיראות, לדעתי?

יוגב אוחיון (או כל רכז ישראלי שהם מוצאים לנכון), זר בעמדה 2, עומרי כספי, ליאור אליהו, זר בעמדה חמש. זהו.

ואתה יודע למה זה לא יעבוד אף פעם, בלי קשר לענייני מכסת זרים? כי מכבי ת"א לא תשלם לעומרי כספי ולליאור אליהו את הסכומים הראויים להם כדי לשמש כלב הקבוצה הזו, כגרעין שלה, כצמד שהקבוצה נסמכת עליו בטוב וברע. הייתי מפיל על כספי ואליהו לקחת את הקבוצה הזו על הכתפיים, ומסייע להם עם שני הזרים הכי טובים שאפשר למצוא. הרבה יותר מעניין, מאתגר ומרתק לראות מה הם יעשו עם העול והאחריות האלו, מאשר את היקמן, לוגאן ופלאניניץ' מעבירים עוד עונה בקריירה. הרבה יותר מעניין לראות את כספיהו מתבגרים תחת האחריות הכבדה, מאשר את קירק פני, מלקולם תומאס וכל מיני כאלה.

לקבוצה שבה כספי ואליהו משחקים 30 דקות בערב ביורוליג, ונלחמים את מלחמתם בערלים השונים, ומצדי שילבשו את מדי הפועל ירושלים או הפועל ת"א, כיף לעשות מנוי.

אבל עזוב, גלשתי. התשובה לשאלה שלך היא קצת מכל דבר, כנראה. ליגה שהישראלי המוביל במדד המשוקלל מופיע רק במקום ה-27 ברשימה, ובטופ 20 של הקלעים בה אין אף ישראלי, היא לא ליגה שאפשר להתחבר אליה באמת. היא פיקציה שמונשמת על ידי התקשורת ובעיקר ערוץ הספורט, וגם זה, אגב, קורה פחות ופחות. ראה 'נאה / לא יאה' ומספר הפעמים שאני מתריע שם בעניין הבוקסות שנפחו את נפשן באחרונה ובמקרים רבים כלל לא מופיעות.

שמים פס על הכדורסל. ואתה יודע מה, אולי בצדק.