קשה לומר שעקבתי במתח אחרי דראפט ה-NBA האחרון. למען האמת, קשה לומר שעקבתי בכלל אחרי דראפט ה-NBA האחרון. אולם מאחר שתוצאותיו התפרסמו למחרת באתרי ספורט כאלה ואחרים אותם אני פוקד בקביעות, העפתי מבט בבחירות הראשונות.
וכה סיפרו לי אנשי ESPN: קליבלנד קבאלירס לקחו את אנתוני בנט מנבאדה-לאס וגאס, אורלנדו מג'יק את ויקטור אולדיפו מאינדיאנה, וושינגטון וויזארדס את אוטו פורטר ג'וניור מג'ורג'טאון, שארלוט בובקאטס את קודי זלר מאינדיאנה, פיניקס סאנס את אלכס לן ממרילנד, וניו אורלינס פליקאנס את נרלנס נואל מקנטאקי, אותו העבירו חיש קל לפילדלפיה.
השאלה היחידה המעניינת העולה מנתונים אלה היא: מתי לעזאזל הפכו ההורנטס לפליקאנס, ולמה?
לא ייאמן מה שקורה לפעמים עם האמריקאים האלה בתחום השמות. רגע אחד אתה צרעה, ושנייה אחר כך מישהו מפיל עליך תיק חדש. במקרה שלפנינו, תיק שקנאי.
על רקע החום, העייפות המצטברת, סיום שנת הלימודים של הנסיכות, ובאופן כללי אווירת סוף הקורס שהשתלטה על הבית, החלטתי פה אחד לשים בצד את כל העניינים החשובים, ולהקדיש כמה דקות למשהו חשוב לא פחות, ובתנאים מסוימים חשוב אף יותר: התפלגות שמות הקבוצות ב-NBA. בלי להיכנס יותר מדי לשורשי כל שם ושם, פשוט תמונת מצב עכשווית. הנה זה בא.
הבית האטלנטי כולל את הקלטים מבוסטון (התחנפות ברורה של המייסדים לתושבי העיר ממוצא אירי), הרשתות מברוקלין, המכנסיים ההולנדים מהמאה ה-17 מניו יורק (שרוב השנים גם משחקים כמו במאה ה-17), הדינוזאורים מטורונטו ויום העצמאות מפילדלפיה.
בית המרכז: שוורים משיקאגו, פרשים אצילים מקליבלנד, בוכנות מדטרויט, מכוניות מירוץ מאינדיאנה וצבאים ממילווקי.
דרום מזרח: נצים מאטלנטה, שונרים (כן-כן, ככה קוראים בעברית לבובקאטס) משארלוט, החום של מיאמי, הקסם (איך להעלים קבוצת כדורסל שלמה) של אורלנדו, והקוסמים (שמצליחים לגרום לאלפי אנשים לשלם כסף כדי לצפות בהם, שלא לדבר על אלה עליהם הם משפיעים לשלם להם משכורת) מוושינגטון.
דרום מערב: סוסי פרא מדאלאס, הטילים של יוסטון, דובי גריזלי מממפיס, ידידינו השקנאים מניו אורלינס והדורבנות של סן אנטוניו.
צפון מערב: גושי זהב וכסף מדנבר, זאבי מינסוטה, פורצי הדרך (לשום מקום) מפורטלנד, הרעמים של אוקלהומה סיטי, ומוסיקה קוּלית (ג'אז) מהעיר הכי פחות קולית מבחינה מוסיקלית, יוטה.
בית פסיפי: לוחמים מגולדן סטייט, משיטי הסירות ואנשי האגמים מלוס אנג'לס, (ליקוי) השמשות מפיניקס והמלכים מסקרמנטו.
סיכום ביניים: תשעה בעלי חיים, ארבעה אמצעי תחבורה והכרוך בהם, שלושה ענייני מזג אוויר, שלושה נועזים משדה הקרב, שני איזכורים היסטוריים, פעמיים קסם, אחד זהב וכסף, אחד אצולה, אחד מוסיקה, אחד אנשי אגמים, דורבנות, רשתות ומכנסיים.
רוצה לומר: הלכו על בטוח, ניו אורלינס. גם חיפשו קרוב לבית (השקנאי החום, מסתבר, הוא הציפור הלאומית של לואיזיאנה), גם הצטרפו לרוב השולט בליגה. עכשיו הם רק צריכים לשחק כדורסל, וזה, כמובן, תיק אחר לגמרי.
אגב, הבלוג המצוין Bleacher Report אף הוא לא התרשם מדי מהשם, ומיהר לדרג אותו במקום הרביעי בין השמות הגרועים ביותר של קבוצות ספורט בארה"ב ובכלל. לא זה המקום לעבור על כל הרשימה, השנונה והמשעשעת כרגיל, שמאוד מומלץ לכם לחפש בגוגל הקרוב למקום מגוריכם, אבל קשה להתאפק ולא לציין את המקום הראשון.
מסתבר, שהכינוי של קבוצות הספורט של הקולג' הקהילתי בסקוטסדייל, אריזונה, קוראים - לא פחות ולא יותר - הארטישוקים הלוחמים. ממש כך. וכך אומר הבליצ'ר ריפורט, בתרגום חופשי לגמרי: "הבה נבהיר זאת אחת ולתמיד, משום שהעניין הרחיק לכת מעבר לכל פרופורציה בעולם הספורט אי אפשר סתם כך לצרף את התואר 'לוחמים' לכל שם עצם, ובכך להפוך אותו למשהו מצ'ואיסטי. לידיעתכם, סקוטסדייל, שום מלה באנגלית לא תהפוך קטניה למפחידה"...
shaharhermelin@gmail.com