אחד האירועים המשמעותיים והמעניינים שקרו הקיץ, לפחות בכל מה שנוגע לכדורסל הישראלי, הוא החתימה של גל מקל ב-NBA. הרבה מחמאות גרף מקל אחרי ההודעה על המעבר ואין טעם לחזור עליהן כאן – אבל כולן מוצדקות. מצד שני, כשהודיע שהוא מוותר על השתתפותו ביורובאסקט, כבר החלו להישמע קולות אחרים. היו כמובן כאלו שתמכו במהלך אבל היו גם כאלו שתהו איך זה שכשהנבחרת צריכה אותו מקל חושב רק על עצמו, ואיך זה שהוא מעז לא להתייצב לשירות הדגל. כדי להתמודד עם הטענות הללו, כדאי אולי לחזור לאחד שהיה בסרט הזה.
כשעומרי כספי נבחר בדראפט והבטיח את מקומו ב-NBA, ההתרגשות היתה גדולה ביותר. שנה אחרי שנה ראינו כחובבי כדורסל איך מדינות נוספות מצטרפות למשפחת "מדינות בעלות נציג ב-NBA" ותהינו איך זה ששועי העולם המקומיים שלנו לא עשו זאת. במקרים מסוימים ביש מזל מנע משחקנינו להגיע לליגה הטובה בעולם. עם זאת, במקרים אחרים הם קיבלו חוזים מצוינים במכבי ת"א וויתרו על ההתמודדות הלא פשוטה הכרוכה בלהיכנס לסגל של אחת הקבוצות האמריקאיות – כשגם אז דקות המשחק לא מובטחות ואפשר להיחתך מהקבוצה בכל יום. הבחירה בתנאים של מכבי ת"א נראית מבחוץ קלה אך לעיתים הכרחית, כדי לא להישאר קירח מכאן ומכאן.
כספי התגבר על חסם זה, שם לעצמו מטרה אחת בלבד והיא הגעה ל-NBA, ועמד במשימה. זה כולל מאבק לא סימפטי על דקות משחק במכבי ת"א - וכן, גם ויתור על נבחרת ישראל בקיץ 2009. קשה להתחייב איך היתה מתפתחת עונת הרוקי של כספי אלמלא היה מוותר על משחקי הנבחרת, אך עם התוצאות בשטח אי אפשר להתווכח: זו היתה למעשה העונה הטובה ביותר שלו עד כה, כולל עשרות משחקים במספרים כפולים בנקודות ועמידה בעומס של 82 משחקים (שיחק 77).
חשיבות נוספת של שחקן כמו כספי ב-NBA, ושל מקל שמצטרף אליו, היא שיש לענף משהו שלא ממש היה לו מאז קטש ושפר: household name, שם שמוכר לכולם. מישהו שגם אנשים שלא בדיוק יודעים להבדיל בין הגנה איזורית לאישית מכירים את השם שלו ומזהים אותו ברחוב. מישהו שיכול להיות פנים של ענף שבחלק מהזמן זוכה לביקורות על כהנה וכשמה, מישהו שאפשר להצמיד לאריזה של קורנפלקס. אפשר להתייחס לכך בציניות אך בסך הכל מדובר במגמה חיובית, בטח כשמדובר באנשים כריזמטיים ומדברים לעניין.
אם כספי שבר את מחסום ההישארות במכבי ת"א, עדיין נותרה מוסכמה די גורפת והיא של-NBA עדיף להגיע דרך מכבי ת"א, או לכל הפחות דרך היורוליג. החשיבות בחתימה של מקל, אם כן, היא בכך שהוא עשה זאת ללא ניסיון ביורוליג ומקבוצה שאיננה מכבי ת"א. את המוניטין שלו צבר מקל בזכות היכולת שלו והעובדה שהצעיד את קבוצותיו להישגים, וייתכן שבלט אף יותר כיוון שעשה זאת מחוץ למדים הצהובים. פתאום מזכירים את מכבי חיפה בידיעה באתר ESPN שבישרה על המהלך. פתאום יודעים מי הוביל בישראל שתי קבוצות שונות לאליפות. גם שחקן צעיר שחולם להגיע ל-NBA וסימן עד כה את מכבי ת"א כתחנה בדרך, יכול כעת לחשוב על כיוונים אחרים. מעבר כזה – ולו של שחקן בודד – יכול לסייע להגברת התחרותיות בליגה יותר מכל שיטת הכרעה הזויה כזו או אחרת.
הטענה שמקל מייצג קודם כל את עצמו נכונה כמובן, אבל הטענה שעובדת היותו ב-NBA לא תורמת במאומה לנבחרת ישראל ולכדורסל הישראלי – מוגזמת. כספי שלפני העונה הראשונה ב-NBA וכספי שאחריה הוא לא אותו שחקן, ולדעתי הוא לא היה מגיע לרמות הללו גם עם 30 דקות בממוצע ביורוליג (שכנראה ממילא לא היה מקבל). את התרומה שלו ראינו בטורנירי המוקדמות, והעובדה שהוא מתייצב חזרה לנבחרת מעידה שהיא אכן חשובה לו. מקל נמצא בסיטואציה מורכבת יותר שכן סיים את העונה הקודמת מאוחר יחסית ומיד נסע להיבחן מעבר לים, וההחלטה שלו מובנת מאוד. התרומה האפשרית ליכולתו שלו ולענף ככלל, כאחד שהתבלט על רקע הליגה המקומית ובזכותה הגיע לאן שהגיע, ובאופן כללי על רקע התקדמות אפשרית כתוצאה מהשהות בארה"ב, מצדיקה כל מנוחה שהיא. גם אם היא על חשבון היורובאסקט.
