מדברים על הופעות בנבחרת ישראל פתאום. וזו הרי שמחה גדולה, עד לא מזמן נדמה היה שמלבד 'ספסל' ואייטמוני סטטל'ה בכדורסלע-האתר, איש לא התייחס ברצינות רבה מדי למספר ההופעות או הנקודות של שחקני נבחרת ישראל בכל הזמנים.

אז כנראה שקרה משהו, אם מדווחים לנו פתאום על מספרי הופעות של קוז'יקרו ואלישי כדיר. מישהו לקח על עצמו את העניין וגם החל להפיץ את הדברים לתקשורת, כמו שצריך. רק לך תתחייב עכשיו על אמיתות הפרטים.

למשל, הדיווח על שלושה שחקנים בלבד – דורון ג'מצ'י, יניב גרין ומיקי ברקוביץ'- שעברו את 150 ההופעות. או ההתייחסות למספר של ג'מצ'י (188). נראה לי חסר ולא מדויק, לפחות על סמך נתונים שמתגוררים אצלי באפלת הוורד כבר הרבה מאוד שנים ומעודכנים אחרי כל משחק של נבחרת ישראל.

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, שכבר עשור שלם אינה איתנו, לג'מצ'י יש 191 הופעות. ככה לפחות רשום אצלי. שיינית, למיקי ברקוביץ' יש 165 הופעות, לנדב הנפלד 164 ולמוטי דניאל 162. על בוזי ינאי עם ה-150 שלו כבר קראנו כאן.

להגיד לכם שזה בדוק במיליון אחוז? מיליון אחוז כנראה שלא, אבל אלה נתונים שמתבססים על אנשים חרוצים דוגמת ישראל פז ז"ל ואחריו רון עמיקם יבדל"א ובהמשך גם אני, החרוץ פחות אבל חרוץ מספיק כשזה חשוב.

יכול להיות שאחד מאיתנו נרדם בשמירה פה ושם? יכול להיות.

עבדתי תקופה קצרה באיגוד הכדורסל, ועל סמך תשומת הלב פרטית זכו בסופו של דבר גור שלף ותמר מעוז לקבל גביעי הוקרה אישיים לרגל 100 משחקים במדי נבחרת ישראל. ההתרגשות שלהם והכרת התודה הוכיחה עד כמה חשובים הדברים האלה עבור כל אחד ברמה האישית, גם אם בדרך כלל איש מהם לא יודה. לכן, בין השאר, אני האחרון שאפקפק בחשיבות המספרים והנתונים האלה לשחקנים עצמם ולאוהדי הספורט בכלל, אבל כן אפקפק בנתונים המשונים, עושה רושם, שפורסמו בימים האחרונים.

הסיפור הזה מזכיר לי קצת את הנטייה להתפזר בבחירת מאמן העונה ושחקן העונה. איך קובעים, מי קובע, על פי מה, והאם בוחרים אחרי הסיבוב הראשון, תום העונה הסדירה או תום העונה כולל הפלייאוף? אין באמת חוקים ברורים וכל מקומון יכול לבחור בשחקן העונה שלו ולדבוק בבחירה שלו, תוך שהוא מנפנף את כל האחרים מעליו כאילו לא היו מעולם.

באותו מובן, ייתכן מאוד שלא ירחק היום ואלו שינהלו את מאגר הנתונים בעוד עשור או שניים יגלו לפתע, שבמשך שנה וקצת, מתאריך זה ועד ההוא, לא נלקחו בחשבון מספר משחקים של נבחרת ישראל. או אז יקומו ויקיימו ספירה מחדש ויגלו נתונים חדשים. כמובן שכל מה שהיה לפני כן לא ייחשב עוד כלל.

קשי עורף כמוני למדו עם הזמן לנהל את הרשימה שלהם ולצעוד איתה אל השקיעה, מתוך הבנה שאין כל כוונה אמיתית של שאר הגופים והפריקים להתאגד. גם אם כן, נדמה שעכשיו כבר מאוחר עבור קשישים כמוני.

כל אחד – כנראה שגם אני, בטח ענייני אגו, לא ביררתי לעומק - רוצה איזושהי בלעדיות לעניין הזה לנוכח ההשקעה והטרחה רבת השנים, בתקופה בה אחרים לא התעניינו ולא נקפו אצבע. מזכיר קצת את הסיפור שקראתי אתמול לתומרינגו סטאר (באנגלית! ספר שהביאה סבתא נועה, כן?) על הזאב הנחמד שביקש מכל שכניו שיעזרו לו להכין פנקייקים וכולם זרקו אותו לכל הרוחות מסיבות שונות, אבל התייצבו מול דלת ביתו כשהריח הציף את העיירה. כשאמר להם שאין סיבה שייתן להם את התענוג כי לא עזרו לו להכין, השיבו שזה פחות חשוב עכשיו, כי ישמחו לעזור לו לאכול.

נו, מה.

אלא שלמרבה הצער אין בלעדיות על נתונים כאלה ולמען האמת, גם לא אמורה להיות, אם כי בהחלט אפשר שאנשים שמאוד רוצים נתונים מסוימים צריכים לשלם תמורתם מחיר סמלי או משהו. אחרי הכל, רשימת ההופעות והנקודות של שחקני נבחרת ישראל אינה עוד נפיחת ניוז חולפת באזובי הביפ.

איך כתב סר ש. הקשיש-מאוד-בפני-עצמו באייטמון על בוזי? שיוכיחו אחרת. עד אז, לג'מצ'י יש 191 הופעות, לברקוביץ' 165, ליונה ולדניאל כך כך וכן הלאה והלאה. ובוזי עם 150, כמובן שבוזי עם 150.