הפעם מ.י התחיל.

יעיד כל מי שמכיר אותי, שכאשר זה מגיע לכדורסל, אני בין אלה שלעולם לא יוותרו על הזדמנות להשתעשע ב"מה היה קורה אם...", אבל במקרה הספציפי הזה - בכלל לא הייתי בכיוון. הפגישה הדו-חודשית של מ' ושלי אמנם התמקדה בכדורסל, בעיקר בנבחרת ישראל ובסיכוייה להעפיל שלב באליפות אירופה (מ' בטוח שכן, אני הימרתי על גג שני ניצחונות שלא יספיקו), כשפתאום, משום מקום ובלי קשר לכלום, הפציץ מ' משל היה מינימום אוסקר שמידט.

"עם כל הנטייה שלך להיאחז בקרנות מזבח הנוסטלגיה, במיוחד כל מה שקשור לשנות ה-70' וה-80' בכלל ולגבת/יגור בפרט, ועם כל הפסימיות שלך לגבי הנבחרת הנוכחית, אני מוכן להתערב איתך על מה שאתה רוצה שאם אתה מעמיד את מחזור 2013 בשיאו מול הנבחרת של טורינו 79' בשיאה - החבר'ה של שיבק מנצחים", הוא אמר, "יותר מזה, אני נותן לך עשר פור. איך אני בשבילך"?

התגובה הראשונה שלי היתה לתת בו את המבט, בו כיבדתי את אותו רוכל בוונציה, שניסה לשכנע אותי שכל אחד בעולם חייב להחזיק בבית מסרק חתולים חשמלי. משהו בסגנון "אם זו בדיחה - היא ממש לא מוצלחת, ואם אתה רציני - אשמח להמליץ לך על פסיכיאטר טוב", אבל מ' נותר בשלו.

"אתה יכול לנעוץ עיניים מעכשיו, ועד שיניב גרין יגיע ל-90 אחוז הצלחה מהעונשין", התעקש האגדה והאיש, "עם כל הכבוד לנבחרת ההיא, ויש המון כבוד, היא לא היתה מחזיקה מעמד מול האתלטיות, המהירות והפיזיות של היום. הכישרון הוא לא פקטור בדיון הזה. להערכתי, אחרי מקסימום 30 דקות הם היו שופכים לאגר ומרימים ידיים".

בשלה הזה, השתכנעתי סופית שהוא רציני, מה שלא השאיר לי ברירה אלא לספק תגובה טורינואית הולמת. "לו הדברים היו נאמרים על ידי מישהו שלא זכה לראות את אותה נבחרת, מילא", פתחתי ואמרתי, "אבל אתה? הלא כמעט התחרשתי מהצרחות שלך אחרי סל הניצחון של מיקי מול יוגוסלביה, ובסיום הגמר מול ברית המועצות הודעת לי רשמית וחגיגית שאתה מודה להוריך שהולידו אותך בזמן, ואיפשרו לך לראות משהו שלעולם לא יחזור. דווקא אתה מתחיל עוד פעם עם השטויות האלו"? בסדר, אז לא היו שם אתלטים ברמה של כספי, אליהו או אוחיון, לצורך העניין, אבל בשאר התחומים? כאילו, ברצינות"?

"תפסיק לדבר באוויר, ותתחיל לדבר תכל'ס", אמר מ', "עכשיו אתה רלף קליין ז"ל ואני אריק שיבק. תעלה את החמישייה שלך, אני את שלי ונראה מה יקרה". "שלא נדע", אמרתי, "איזה מזל ששיבק לא כאן כדי לראות מי נכנס לנעליו. ורלף? אם איכשהו זה נודע לו, על אחריותך איך שהוא מתהפך בקבר עכשיו. באמת שאין לי כוח למשחקי חמישיות, או למנות יתרונות וחסרונות של כל שחקן מכאן ומשם. וכאלה. תן לי לסכם לך את העניין בכמה משפטים ונתקדם, אוקיי?

"נסכם את ההערה שלך בדבר הנחיתות בכושר גופני ובסיבולת במלה אחת: קשקוש, ובוא נתקדם. בשורה התחתונה, הנבחרת הנוכחית - עם כל הכבוד, איחולי ההצלחה בלה-בלה-בלה - היתה מפסידה בגלל שני דברים עיקריים. הראשון הוא אינטליגנציית משחק. לייבוביץ', מיקי, סילבר, ינאי, קפלן, מוסקוביץ', ארואסטי וכל השאר, ובל נשכח את מרזל שהיה פצוע, עולים משמעותית בתחום הזה על הדור הנוכחי. ואינטליגנציית משחק, כמו שאפילו אתה יודע, משליכה מיד על כל היבטי המשחק.

"אפרופו משליכה, סתם כהערת ביניים: לו היו בחורינו המצוינים מ-79' עושים מה שעשו לא פעם ושומרים 'אתכם' אזורית 2-3 מי בדיוק היה מנצח אותם מבחוץ? אוחיון? הלפרין? אפיק? פניני? בסדר, אז כספי היה קולע 25, מה עם כל השאר? אגב, אני יכול להרגיע אותך: הישועה לא היתה מגיעה מהצבע. סילבר, בדיוק כמו שעשה לאינספור פורוורדים ולפי האגדה גם לחתול שלו עצמו, היה מוציא לאליהו את החשק לחיות. במקביל, עם כל הערכתי לפיזיות של גרין וקוז'יקרו, לעניות דעתי הלא קובעת הם לא היו עושים הרבה מדי מול אריק מנקין, וגם לא מול המרפקים של שוקי שוורץ, ינאי, קפלן וכל מי מהגארדים שבא לעזור, לרבות ארואסטי. מהירות? ד"ש ממיקי, מוטי, מוסקו ובארי ואפשר להמשיך ולפרק לגורמים.

"אבל מעבר לכל אלה, היה שם משהו שלמרות כל מאמציי, אני במקרים רבים לא מצליח למצוא במחזור 2013, ודאי שלא כל הזמן ואצל כולם: מחויבות בלתי מתפשרת לתת בכל רגע נתון 120 אחוז מעצמם. ברור שאז זו היתה תקופה אחרת, הן במגרשים עצמם והן בתקשורת. לא זוכר שאי פעם קראתי או שמעתי אז משהו על 'מקורבים לבעז ינאי', 'גורמים בסביבתו של סטיב קפלן', או 'סוכנו של אביגדור מוסקוביץ''. סביר להניח שהיו כאלה, אבל ממקום מושבנו ביציע לא ראינו שום דבר שהשפיע על היכולת במגרש. אולי זו אמנזיה סלקטיבית, אבל כרגע אני לא מצליח להיזכר במשחק אחד, בו השחקנים לא נתנו הכל. היום? ראית לבד, נכון? אוי ואבוי לנו אם חצי מזה יחזור באליפות עצמה".

"אני עדיין חושב שבסוף דברים היו מתאזנים בין הנבחרות", אמר מ'. "אין מצב", אמרתי, "אבל נגיד שכן, במקרה כזה היינו הולכים להכרעה בזריקות עונשין. הרי לך שלוש מלים, שרוז'ה פדרר שומע לאחרונה בתדירות גבוהה ובניגוד לרצונו: גיים, סט, מאץ'".

shaharhermelin@gmail.com