שלום,
מסקנות ביניים.
קאטיץ' הוא חנוך דאום, וחנוך דאום הוא קאטיץ'.
אם נגדיר את דייויד בלו גיר אוטומט, כמכונת כדורי טניס המתיזה כדורים לכל עבר באין שכן רופס ממול, אז את ג'ו אינגלס נגדיר שחקן גיר רגיל הכי נהדר שהיה פה. ממצה כל מסירה ועוד מסירה בדרך להילוך הבא. לוקח זריקות שבאות לו טוב, לא כופה את עצמו על המשחק.
ואם כבר בלו, בקדנצייה האחרונה שלו, להבדיל מהראשונות, הוא היה מוריד כדור לרצפה והולך לסל הרבה פעמים, מה שהיה מוריד לחץ ומכניס למשחק שלא הולך כל כך מבחוץ.
אבל אולי המותג מחייב. במיוחד עכשיו והרצון להראות תמונת ניצחון אפקטיבית ומידית (שלשה) לחבר'ה על הקווים ולאנשים ביציע כאומר, הכל אנדר שליטה, הנני כאן, לא הלכתי, נשיקות וחיבוקים לכולם.
שון ג'יימס. בשנה שעברה בפלייאוף ריאל מדריד דאגה, מלבד מלחמת ההתשה בסנטר היחיד של מכבי ת"א, לכך שיקבל את הכדור רחוק מהסל ואז שימצא את הדרך בווייז.
כך (או קאחה) גם לבוראל עשתה. הוא זקוק לרי פוסט החוצה ושוב פנימה, יותר מאשר סופו.
יש שחקן ישראלי אחד מאז בריאת הכדור שאותו הערצתי (השם שמור במערכת כדורסלע). את שאר הישראלים לא ממש. אבל מה שקורה עם פניני ואליהו זה מטריד ועצוב .במיוחד פניני. הוא צריך חנוך מינץ מנטלי.
משה שוורדי
שלומות מר שוורדי,
נעים לשמוע ממך שוב לאחר שניצחת את כל הנורות המרצדות ברחבי העולם. רגע אתה ממטיר דבר חוכמה, תוכחה או סתם מספר משל עתיק, נניח, ואז נעלם לחמישה חודשים מכדורסלע-האתר. חייב לשאול אותך אחת לתמיד: האם אתה עובד מוסד, או שמא מדובר בשב"כ דווקא?
אשתדל לא לדבר על עדות ומנהגים יותר מדי, אבל אינגלס הוא כדורסלן אוסטרלי בכיר ומוביל. בעיניי ועל סמך ניסיון רב שנים בתחום, אוסטרלים מביאים איתם בדרך כלל כמה וכמה (וכמה!) דברים לשולחן. ביניהם רוח לחימה, הקרבה ורצון בלתי רגילים. ברגע שיש לך את כל אלה ואתה גם כדורסלן טוב, קשה להאמין שתיכשל במקום שמעוניין לדחוף אותך קדימה. אם תשאל אותי, הייתי מתחיל לבנות קבוצה בחיפוש אחר אוסטרלי ברמה גבוהה. קשה ליפול איתם, יו נואו. גם כשהשורה הסטטיסטית שלהם בינונית, הם יביאו איתם את הבסיס, החיבור הטוב והאווירה הנכונה.
ונדמה לי שכבר הבעתי דעתי זו כאן בכדורסלע-האתר, או אולי במקומות אחרים, מי זוכר.
עוד עניין הוא כמובן תיישון-סחור-סחור (אגב, אתה לא יכול להגיע לכדורסלע-האתר אחת לתקופה ארוכה, ולכתוב פה סתם ככה שון ג'יימס. אין שון ג'יימס, זו פיקציה. שמו תיישון). גם לגביהם נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהתייחסתי כבר.
בתמצית: בהנחה שמדברים על השלבים הכי מתקדמים ביורוליג, ולשם הרי מכוונים, עדיף היה להחתים סנטר זר ברמה גבוהה יותר משניהם, כאשר תיישון הוא מחליפו. ולא להחתים את סחור-סחור כמחליפו של התיש. במלוא הכבוד ל-26 הנקודות המשותפות, עוד לפני המשחק נגד הכוכב האדום היה ברור שהכיוון הוא לשם. אזעקת אמת עמדה באוויר ביחס לשני בעלי כינוי אלה, והם התייצבו בזמן ובמקום ומול היריבה הנכונה שבאה להם כמו בהזמנה.
לגבי בלו – אבחנה נאה. מודה שלא הקדשתי תשומת לב מלאה או חלקית לעניין, ברם ייתכן שהצדק איתך. נכבדך ונעריכך על כך מר שוורדי.
ובעניין פניני ואליליהו, אכן עצוב. לא בטוח שיש כאן אשם אחד, נראה כאילו כולם חולקים באשמה במצב שנוצר. גם מכבי ת"א שהרגילה ישראלים לטוב מדי ואחר כך החליטה שהיא לוקחת להם את זה, וגם הישראלים שלקחו מה שמציעים להם והתרגלו לטוב שהוצע. בחלומי אני רואה ישראלים שטורפים את המגרש במדי מכבי ת"א ובמשכורות צנועות בהרבה משהם משתכרים. עבור אליליהו ופניני החלום הזה רחוק מלהיות מציאותי כרגע או בעתיד. הדורות הבאים? מי יודע, כרגע נראה שלא.
וחבל. כי תשעה זרים ומתאזרחים בקבוצה אחת, בעשר בלילה אחרי יום ארוך, גורמים לי לעיתים להתקשות להחזיק את העיניים פקוחות. לפעמים זה קורה עוד לפני המחצית.
היידה חנוך מינץ המנטלי. ביטוי חזק, מר שוורדי. הפצע נא לעיתים קרובות יותר, גם אם הממונים עליך בשב"כ (או במוסד) גורמים לך לעבוד קשה מדי.