באמצע השבוע הקרוב, תצא לדרך עונת 2013-14 של ה-NBA. לא שהייתי שם לב לעובדה הזו בעצמי. מזל שמדי פעם אני מתעדכן אצל מי שעוקב, דוגמת איש הזאב ורב"ס. לולא הם, יש מצב שהייתי מצטרף לעונה הנוכחית באזור האולסטאר. לא סופי.

כך או אחרת, יפה מצד העונה שהיא יוצאת לדרך, ומן הראוי להקדיש לה כמה וכמה מלים. אלא שהפעם, במקום להתעסק כמו בשנים עברו בניתוחים, פרשנויות והימורים, החלטתי פה אחד ללכת בכיוון אחר. בעזרתו האדיבה של ה-א'-ב', בחרתי שחקנים מכל קצוות הליגה, שכל אחד ואחד מהם מעניין אותי מסיבה זו או אחרת, וגם מייצג סוג של תקווה. שהרי על רקע שיממון ליגת קזינו ושיעמומון היורוליג, או להפך, מה כבר נותר לנו אם לא לקוות?

אולדריג', למרקוס (פורטלנד טריילבלייזרס) - שחקן-שחקן. למרות שהאיש כבר נבחר פעמיים לאולסטאר, הוא עדיין לא מקבל בהרבה מקרים את הריספקט המגיע לו. 21 נקודות, תשעה ריבאונדים ושלושה אסיסטים לערב, ועוד יש לו לאן להשתפר. התקווה: לראות אותו משחק גם בחודש מאי, ולא גולף.

בראון, קוואמי (פילדלפיה 76') - קוסם האיש הזה, פשוט קוסם. 12 שנה חלפו מאז שנבחר ראשון בדראפט, ולמרות שהוא לא דומה לכלום, וגם לא לשום דבר, הוא ממשיך לקבל חוזים שלא ייאמנו. עובדה, הסיקסרס הסכימו לתת לו שישה מיליון דולר לשנתיים. על מה? רק הם יודעים. התקווה: שימשיך בדרך זו עוד חמש-שש שנים לפחות. יש מעט אתנחתות קומיות מוצלחות ממנו בליגה ובכלל.

ג'ורדן, מייקל (שארלוט בובקאטס) - אומרים שהוא חוזר למשחק אחד בלבד. התקווה: שזה יהיה במשחק מול מיאמי, ושיביא איתו את פיפן ורודמן. בחדר המיון המקומי נשלמות ההכנות להגעתו של לברון.

דאטומה, לואיג'י (דטרויט פיסטונס) - ידענו שהוא שחקן, נוכחנו בכך גם ביורובאסקט האחרון, עכשיו הגיע הזמן להרביץ (תרתי משמע) תורה בגויים. התקווה: מקבל בסוף העונה מחמאות מביל ליימביר.

היל, ג'ורדן (לוס אנג'לס לייקרס) - סנטר מהיר ואתלטי, שמצא חן בעיניי מהשנייה הראשונה שראיתי אותו. מה שעל פי ניסיון העבר, מקטין מאוד את סיכוייו להשתפר בעתיד. חייב לייצב קליעה וטווח בהקדם. התקווה: לראות את פאו גאסול הופך למחליף שלו.

וול, ג'ון (וושינגטון וויזארדס) - בסדר, הבנו, אתה שחקן. עכשיו, לך תעשה עם זה משהו שאולי יזיז גם את חבורת הסתמיים שלידך. התקווה: פלייאוף, או טרייד, מה שיבוא קודם.

זלר, קודי (שרלוט בובקאטס) - עוד זלר אחד מגיע לליגה, ואומרים שטוב מקודמיו. התקווה: לקרוא באוטוביוגרפיה שלו את המשפט הבא: "זכיתי לשחק עם מייקל ג'ורדן, באותו משחק בודד של חזרה מפרישה מול מיאמי, והוא הביא איתו את פיפן ורודמן להרביץ ללברון!".

חמש, ספורט (ערוץ) - הפרומואים שלהם מדברים על עונת שידורים חסרת תקדים בהיקפה ובגיוונה. התקווה: שמבחינתם 'גיוון' לא אומר: "פעם נשדר את יוסטון וכספי ואז את דאלאס ומקל, ופעם נפתיע עם דאלאס ומקל, ורק אחר כך יוסטון וכספי".

טרי, ג'ייסון (ברוקלין נטס) - אם הנטס הם בית גיל הזהב של הליגה, טרי הוא אח סיעודי ראשון במעלה. התקווה: יתרון ביתיות בפלייאוף, עדיף מול הניקס.

יאנג, תדיאוס (פילדלפיה 76') - אחת הסיבות היחידות להקדיש כמה דקות לכדורסל של הסיקסרס, ולא רק לקטעים עם קוואמי בראון. התקווה: פלייאוף, לא פחות.

כספי, עומרי (יוסטון רוקטס) - הכל כבר נאמר, נכתב, שודר, פורשן והולחן. התקווה: לא לשמוע ממנו במהלך העונה או בסופה הבעת געגועים לביירון סקוט.

לי, דייויד (גולדן סטייט ווריורס) - איזה שחקן נהדר. 18.5 נקודות, כמעט 12 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים. יכול וצריך להוביל יחד עם קארי את הוורויורס עוד יותר גבוה בפלייאוף. התקווה: שרק יהיה לנו בריא וחזק.

מקל, גל (דאלאס מאבריקס) - עיינו ערך עומרי כספי. התקווה: מצב הבריאות של קלדרון ומצב הברגים בראש של דווין האריס.

נואה, ג'ואקים (שיקאגו בולס) - האבא, יאניק, טניסאי ענק בעברו, אומר ש-12 נקודות, 11 ריבאונדים וארבעה אסיסטים הם עדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל של הילד. התקווה: הגש ורוץ לגזור את הרשת.

סטודמאייר, אמרה (ניו יורק ניקס) - במדיסון סקוור גארדן תוהים אם יצליח להשלים מתישהו חמישה משחקים רצופים, בלי להיפצע לחצי שנה. התקווה: יש מצב שהפועל ירושלים תמצא סוף סוף ביג-מן אמיתי.

עומר, אשיק (יוסטון רוקטס) - כן-כן, אני יודע שעומר הוא השם הפרטי. נסו אתם למצוא בליגה הזו שם משפחה ב-ע'. נראה הרבה יותר טוב ברוקטס מאשר בנבחרת. התקווה: דקות המנוחה של דווייט הווארד לא הופכות לדקות ההתאוששות של היריבות.

פירס, פול (ברוקלין נטס) - עדיין מוזר לחשוב עליו שלא כשחקן הסלטיקס. מוזר, אמרתי, לא עצוב או מדכא, חלילה. התקווה: חוטף יחד עם קווין גארנט אוקיינוס של שריקות בוז בביקור הראשון בבוסטון, ועונה עם 38 נקודות וסל ניצחון. עם הבאזר, אם אפשר.

צ'נדלר, טייסון (ניו יורק ניקס) - אם הניקס יצליחו אי פעם להגיע למשהו - והם לא, אבל לא משנה - זה לא יוכל להתבסס רק על אנת'וני, או על ההשתוללויות מבחוץ של ג'יי.אר סמית', פלטון, הרדאוויי או מי שזה לא יהיה. צ'נדלר יהיה חייב לתת כתף, וברוך השם יש לו שתיים משמעותיות. התקווה: אף אחד לא זוכר שברוסטר של הניקס רשום אחד, סטודמאייר משהו.

קאזינס, דמרקוס (סקרמנטו קינגס) - כבר עכשיו סנטר נהדר, ויכול להיות בין הטובים בליגה בתפקידו. במיוחד עכשיו, עם שאקיל כמנטור פוטנציאלי. התקווה: הופך לסיוט של הלייקרס לא פחות ממה שהיה שאק עבור הקינגס.

רוז, דריק (שיקאגו בולס) - אמר שהוא חוזר הכי טוב שאפשר? הכי טוב בליגה? הכי טוב במערכת השמש? הכי טוב בצפון-מערב שביל החלב? שיגיד מה בא לו, העיקר שיעיף את ההיט בפלייאוף. אחר כך נראה. התקווה: נו באמת.

שבד, אלכסי (מינסוטה טימברוולבס) - התאקלם לא רע, עכשיו חייב לקבל עוד דקות ולהעלות ממוצעים. התקווה: מקפיד במהלך העונה לעודד את המחליף שלו, ריקי רוביו, שימשיך לנסות ולא יתייאש.

תומפסון, טריסטן (קליבלנד קבאלירס) - השתפר מאוד בעונה השנייה בליגה לעומת העונה הראשונה, והמומחים טוענים שבעונה השלישית הוא יכול להגיע הרבה יותר גבוה. התקווה: לעשות כל מה שניתן כדי לעוף מקליבלנד, אלא מה?

shaharhermelin@gmail.com