שלומות,

נדמה לי, אף כי וכו', כי ליותם הלפרין מגיעה נקודה על סל ניצחון יוצא דופן, שמצטרף לשורה סטטיסטית נאה למדי ולהנפת יד מכובדת לאחר שהכדור הואיל להיכנס. אמנם הניצחון הושג על מכבי תל אביב, כך שזו לא חוכמה גדולה במיוחד השנה, אבל כפי שאני מבין את התקנון, זו לא עילה מספקת לשלילת נקודה.

בכבוד רב,

שלך,

לנצח נצחים, או עד למחזור הבא

אל_

שלומות גם לך,

מה זה אל ומקף תחתון? בזה טרם נתקלתי. כך או אחרת, אחרת או כך, אני מקבל את דעתך והמלצתך. הלפרין יקבל נקודה שאינה מן המניין בזכות סל הניצחון נגד מכבי ת"א. אבקש מהחבר המסור דביר שמעון להוסיף בפועל, ולא רק בהבטחות.

שלום,

לאחר האסיסט של השופט ליותם, לקראת סוף המשחק נלחץ יותם על ידי פניני והיטיח בו את הכדור שהגיע לידי מכבי בחצי המגרש של מכבי.

האם זאת לא עבירת חצי?

בכבוד רב

שמעון

עבירת חצי זה בטוח לא, כי אין פה שליטה של פניני בכדור או כוונה להעביר את הכדור לחצי המגרש שלו. מה שאולי היה, וגם זה לא בטוח, זו הפרת רגל או איך שקוראים לזה.

שלום,

אורי לוי וגור שלף דיברו רבות על מספר 15 של גג"ן וקראו לו פסאליץ'. לעומת זאת, כשהמצלמה התמקדה בגבו ראו שעל גופייתו רשום השם "פסאליק". בבדיקה באתר מנהלת הליגה רשום "פשאליץ'". אז מה נכון? אתמהה נואשות וממושכות ולא אבין זאת. לאור התעקשותו של כבוד הנשיא על ביטוי נכון של שמות, אשמח לבירור של שאלה זו.

בכבוד רב,

חן

קל ופשוט: פשאליץ'.

שלונ"צ לנשיאות ועמה,

הפייסבוק לא עלי כרגע, אז אתבטא במייל המיושן הזה, בתקווה שהנשיא והיו"ר יעלעלו בו בטרם ההיסטוריה תשטוף את העניין אל הים.

מדובר במחוזר 9 בקזינו, 2.12.2013, מכבי ת"א במלחה-האולם, דקת הסיום, הכדור נמסר ממרכז הצבע אל קשת השלוש, מקום בו עומד לא פחות מאשר שופט המשחק גילי עובד. הכדור ניתז ממנו ומגיע ליותם הלפרין, שקובר את השלשה המנצחת, משל היה המשחק במדריד-הכרך.

ובכן, מה שצריך להיאמר: אך שניות לפני שהשופט כה סייע להלפרין לקבל את הכדור, הוא למעשה הפריע לו לתפוס עמדה, ממנה יכול היה לקבל את הכדור ללא עזרת השופט. הזר התורן של ירושלים (איך קוראים לו? לא זוכר) מסר את הכדור למקום הנכון, הלפרין לא יכול היה להיות שם. השופט השפיע מאד על המשחק - מצד שתי הקבוצות.

רוב ברכה,

מייקי

נו, נאה. תרמת את חלקך להיסטוריה בדבר הסיפור המתוקשר הזה, שקצת קשה להאמין אבל כלל לא יצא לי לראות אותו בזמן אמת.

שלום,

תשמע, עשית לי את היום!

לפני שלוש שנים בערך זכיתי במחשבון כדורסלע - והיה מי שביקש להדפיס עליו כוכבית, יען כי לא זכיתי בו בעקבות בקיאות בתמונותיהם של שועי עולם אלא בזכות חסדיו של הנשיא, שרחמיו כנראה נכמרו על שגיאתי בדבר ידו החזקה של צ'ורה שהתבררה כזרועו הנטויה של דורון שפר (חבל שאינני מוצא את הדף הרלוונטי בארכיון).

תודה על התשתית הנפלאה שאתה מניח כאן.

רועי

אני מודה לך על המייל המחמיא. תשתית נפלאה? לא חשבתי על זה ככה, כלומר לא במלים האלה, אבל אם כבר אמרת זה בהחלט מזריק עוד מנת אנרגיות עד להתעייפות הנשיאותית הבאה.

היי ערן,

במשחק האחרון של של מכבי נגד קוצ'ה לבוראל שמתי לב לשתי עובדות: א. אף שחקן יליד הארץ שיחק אפילו לא לדקה, ואפילו סתם כדי לעשות עבירה. ב. נדב הנפלד עלה בתחילת המשחק להעניק כדור לילד. ומה הקשר בין שתי העובדות? זהו, שלכאורה אין, אבל למעשה יש קשר סמלי מאוד.

נדב הנפלד הוא השחקן שמסמל את השינוי בגישות לגבי שחקנים ישראלים.

עד תקופה מסוימת במכבי היה קיים הערך לשתף שחקן ישראלי למרות שיש על הספסל מישהו יותר טוב. ואז הגיעה עונה אחת שבה המאמנים החליטו, שוואלה, אז היונה שחקן ישראלי אבל לא תורם כלום בהתקפה, ועדיף להעלות שחקן אחר, כמדומני זה היה רנדי ווייט כשבעמדה 5 שיחק ויקטור אלכסנדר. לא ציונות, לא הדגשת מעמד הכדורסלן הישראלי ולא נעליים. וכאן תם עידן במכבי, שהחל אי אז בשנות ה-70. פתאום גם להשאיר אותו לא מוצאים עוד 50,000$, כי מה שחשוב זה נקודות וריבאונדים, ולא תעודת זהות.

אז, תהליך שהחל בכך שכבר מעדיפים חישוב קר של נקודות ואסיסטים על זהות, מסתיים בכך שהשחקן המקומי היחיד שעולה על הפרקט (וזה אותו אחד), נותן כדור לילד נכה.

אריאל

אני לא מת על עודף הזרים ומיעוט הישראלים במכבי ת"א וגם מביע את זה כאן לעיתים קרובות. דיבורים על כך שלא משחקים לפי תעודות זהות ומי שיהיה טוב יותר ישחק, לא משכנעים אותי. המצב ההתחלתי במכבי של העונה הוא בלתי נסבל בעליל, עוד לפני שמתייחסים למה שקורה על המגרש בהמשך.

בעניין הנוסף, הבולדוג ווייט לא שיחק עם ויקטור בסיפרה אלכסנדר אלא עם הפנתר באק ג'ונסון ועם רישאר-שלנו גריפית' (פשששש, אז באמת לכל אחד היה כינוי, או לפחות בערך). אבל חוץ מזה, אתה בכיוון. זה קרה קצת יותר מאוחר כאשר היונה איבד ממעמדו המקצועי ובסופו של דבר פרש. גם את הענקת הכדור של הנפלד לילד הנכה לא ראיתי. מה יהיה?

שלום,

סלח לי שבימים האחרונים קצת הגזמתי בשליחת מיילים אבל בזמן האחרון קורים דברים. היום, אחרי 20 שנה, חיפשתי טבלה של הליגה (ומסתבר שיש דבר כזה) כדי לראות על מה המהומה. ברמת הטריוויה זה אחלה, אני לא זוכר מתי מכבי ת"א היתה באירופה במאזן יותר טוב מאשר בליגה אבל באמת אין פה שוב דרמה ובטח שלא חרדה כמו בימי 93', או כמו לקראת משחק מספר 5 ב-92', או משחק מספר 3 ב-88' .הסימנים המעידים להתפוררות זה רק אירופה. מכבי של השנה היא הקבוצה המחוברת ביותר מבין כל הקבוצות של מכבי בשנים האחרונות בשלב זה של העונה. מחץ

בהתקפה וריבאונד זה חוליים בני תיקון. הליגה בשביל מכבי זה כמו משהו שנדבק לנעל ולא מרפה, עד שצריך לשחרר בכוח. כל הדיבורים על הלחם והחמאה זה נכון לימים אחרים, שהפסד אליפות שווה אי הופעה במפעל הבכיר באירופה, ואנחנו כבר יותר מ-20 שנה לא שם. להזכירך, מכבי לא אלופה וניפגש באותו מקום ובאותה שעה כל יום חמישי. וגם למחרת בשידור החוזר.

האקשן הוא בלאט, לא מכבי. אם יפטרו ויתנו לגודס לאמן הוא ירצה הבטחה לעוד שנה לפחות, ולא בטוח שזה מה שמכבי רוצה. אדלשטיין הוא ראש כדורסל נהדר וניגודים נמשכים, אבל בסיר לחץ של מכבי ראש כדורסל זה אובר קוואליפייד. מי מתאים? אין מתאים. מאמן שכוכבו זורח באותה נקודת זמן יאמן במכבי.

ובאשר לסר ש. הרמלין: חבל מאוד לקרוא שהוא פורש. מי ימלל גבורות קיבוצים, מי ירהט נכוחה על ד''ר ג'יי אייטמונים. היידה. בהצלחה.

ועוד לגבי אליהו: מצחיק אותי שאומרים האומרים שזה מפנה בתולדות העם היהודי, ששחקן בשיא אונו וגויאבתו מחליט להגיע לירושלים ולא למכבי ת"א. אליהו והלפרין בירושלים כי מכבי לא רוצה אותם, נקודה. וירושלים הוא המקום הכי פחות גרוע בשבילם כרגע. ובשביל אליהו ירושלים כעת היא המשך של לאס וגאס וליגת הקיץ בתשלום, עד שיחזור לסבב. בשנה הבאה יגיע לשם פניני שיסיים את החוזה. אף קבוצה באירופה לא תתקרב אליו. בישראל אף אחד לא מסוגל לשלם לו אפילו רבע מהחוזה המופרך שהיה לו במכבי. אז הקבוצה היחידה שמתקרבת מבחינת סכומים זו ירושלים, מה עוד שכעת ישנה הארינה ולמלא אולם כזה הוא אתגר אדיר וכל ישראלי שישבנו קיבל צורה של ספסל במכבי, ועם פס שיזוף מהמגבת היבשה על הכתפיים הוא כרגע נכס. כרגע, בשביל שלושת החברים האלה, זה באמת ירושלים של זהב.

משה

אני מודה לך בשם האומה על הדברים הנרחבים שהבאת כאן בשלל חזיתות. מודה גם בשם הסר הפורש, ומניח שישנם אוהדי ירושלים שירצו לומר לך דבר או שניים או שלושה בעקבות מסקנותיך ואמירותיך. אשאיר להם את הבמה, למקרה שירצו להגיב.

שלום,

א. אבוא ואודה - אני אחד מהמתנגדים לחוק הרוסי בעיקר בגלל שהוא גורם לשחקנים ישראלים לבקש יותר כסף מאשר מגיע להם, מה שבעצם מחזק את הקבוצות העשירות שיכולות להביא את הישראלים הטובים ובעצם להגדיל את הפער (לפחות זה מה שהיה בסיבוב הקודם). עם זאת, נראה כי השנה זה לא קורה. הישראלים התפזרו בין הקבוצות והם גם מככבים - רק אציין את הישראלים בהרצליה, קבוצתי האהובה, עם 37 נקודות מתוך 74 מול ירושלים ו-57 (60%) מתוך 95 מול נתניה.

ב. בזמנו כאשר פביאן ליפרמן שיחק אצלנו בשרון הוא הפך לשחקן האהוב עליי, ולבדיחה הקבועה של חברים שלי על הידע וההתעניינות הרבה שלי בכל פיפס קטן בספורט הישראלי. לפני בערך חודש כאשר ישבנו החברה הם באו ושאלו אותי: "נו, מה עם ליפרמן?" והאמת היא שהדבר היחיד שיכולתי לענות להם שפעם אחרונה שבדקתי הוא היה מאמן-שחקן במכבי רחובות. כאשר חזרתי הביתה כמובן מיד גיגלתי (מלשון גוגל) את שמו ושמחתי לראות שיש לו כאן ערך באתר. ועכשיו לשאלת השאלות האם כבוד הנשיא יודע היכן נמצא השחקן האהוב עליי?

דני

היידה בלייזר-זלקוביץ' בהרצליה-העיר, ושאר בני תמותה מקומיים, גם אם הסיפור בקבוצה הזו מבחינתי, ועל אף חיבתי לישראלים, הוא קודם כל ותמיד-תמיד-תמיד אנדי איבי הייחודי והמיוחד. באשר לליפרמן: כל מה שאני יודע הוא שהאיש התגורר עד לא מזמן בפתח תקווה, עיר האורות של המזרח התיכון, ועבר לכפר סבא, ושהוא עוסק במקצוע בעל טייטל מכובד למדי.

ועד כאן הפעם מהדורת שאלותשובות לפתיחת שבוע.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.