ערן,

כתבתי לך בזמנו שלמקל אין סיכוי להצליח במכבי ת"א או להגיע לליגת מנש.

צדקתי. מה לעשות.

מגיע למקל כל הכבוד על הטכניקה המושלמת של השגת חוזים בקבוצות הגדולות, אבל בסופו של יום תמיד מגיע הרגע של קבלות, ואת זה למקל אין.

מקל לא מספיק טוב למנש. מה בדיוק החבוב יכול לתת שם? זריקה על שחקן מחצי מרחק? הגנה? מנטליות יוצאת דופן כמו של בראה הפורטוריקני?

אם מקל רוצה לחזור להוביל קבוצה ולא לדשדש בדי ליג, מוטב לו שיעשה את זה בקבוצת ליגה בישראל, לא במכבי ת"א, כי גם שם אין לו באמת מה למכור. ובחייאת רבאק, די כבר עם כל ה"מצגות" האלה שמקל עושה לסוכנים ולמקבלי ההחלטות בקבוצות, לא מכובד לקבל ככה חוזה.

חגי

אמת. כתבת. לא פעם, לא חמש, אלא הרבה יותר. לא יודע למה תמיד עולה ריח שמחה לאיד מכל הפעמים האלה, אפילו אם צדקת, נניח, אבל יאללה. אולי זה רק אני.

לגבי להצליח במכבי ת"א – לי, לפחות, גם אם אני לא שחקן, אף פעם לא משנה אם שחקן ישראלי מצליח בגדול במכבי ת"א, במכבי חיפה, בהפועל ת"א וכך הלאה. מקל הוביל שתי קבוצות כשחקן מרכזי לניצחונות על מכבי ת"א במעמד גמר ובמשחק מכריע, וזכה בתארים. עם חיפה הוא היה מאוד דומיננטי במשחק הגמר (21 ו-7 אסיסטים ב-40 דקות או קרוב לזה, אני זוכר בעל פה על אף זכרוני ההולך ומיטשטש) ולאורך עונת האליפות כולה.

גם עם ג"ג לא היה חסר לו כלום. להיפך, באותה עונה שבה עזב את מכבי ת"א, או שוחרר, או ביקש להשתחרר – מי זוכר – לקח להם את התואר בנוקיה-ההיכל.

הוא דוגמא לשחקן שביצע התקדמות מרשימה, עובד קשה וחותר קדימה כל הזמן. הלך לו. לרוע מזלו, עם או בלי קשר לשורה התחתונה, גם בבנטון טרוויזו וגם בדאלאס הוא נפצע.

ככה שלהצליח במכבי ת"א זה לא פקטור היסטרי בעיניי. להיות שחקן יורוליג טוב זה תמיד נחמד וחשוב. אבל גם אם לא, היית מאמין ששחקן ישראלי יגיע ל-NBA כרוקי בן 25 דרך ג"ג ומכבי חיפה? אני לא.

לגבי ה-NBA, חייב להודות שלא עוקב לעומק אחרי דיי-ביי-דיי וגם לא אחר פליי-ביי-פליי של דאלאס מאבריקס. עומרי כספי הוא זה שלקח את מרב תשומת הלב כשהגיע לראשונה אל הליגה, ואת הימים והתקופה של דורון שפר וההתעניינות העצומה בו אז כבר אי אפשר להחזיר. מקל בדאלאס פחות מעניין או מרגש, כמו כל התנסות שנייה לעומת התנסות ראשונה. לא היו לי ציפיות גדולות לגביו מבחינת מספרים או השתלבות ודומיננטיות. הפציעה שעבר והשביתה אותו לסדר גודל של חודש או קצת יותר ודאי לא הוסיפה. לרדת לליגת הפיתוח זו לא בושה, אלא הזדמנות לצבור מחדש דקות משחק, להתחזק, להתחשל ולחזור בהזדמנות הראשונה למאבריקס. או שלא.

ואם לא - אני רוצה להזכיר, שבין השחקנים הבינלאומיים שמגיעים לליגה לאורך השנים ישנם הרבה יותר סיפורים של חוסר הצלחה מאשר של פריחה נהדרת. הוא בטח לא יאהב את המשפט הזה מהיותו שאפתן חסר תקנה, אבל בהרבה מובנים מקל כבר ניצח כשהגיע ל-NBA מעמדה של שחקן שמכבי ת"א לא האמינה בו.

לגבי המצגות, אתה מכוון למשהו ספציפי שפספסתי? כי אם לא, ועד כמה שאני יודע, מצגות, ממש מצגות, הן עניין מקובל בשוק הזה, כולל ברמות הגבוהות. במו עיניי הזדמן לי לראות לפני כמה שנים מצגת וחוברת מהודרת שערכו ליותם הלפרין לפני שחתם בסופו של דבר באולימפיאקוס. אין פה עניין של מכובד או לא מכובד, ככה עובדים.

הרבה הצלחה לחביב הסיפרה המכובד גל מקל. ואם יחזור לארץ או לליגה אירופית כלשהי, גם טוב. לא אסון.