נשאלת השאלה, למה אין יותר שאלות במדור "נשאלת השאלה"?

נחשפתי למדור מבריק זה רק השבוע (על אף ביקורים לא מעטים באתר, בעיקר בעקבות אחי, נתין מוכר לכל הדעות) ואני חייב להודות שהתמכרתי ועברתי על לא מעט חידות ישנות במטרה להגיע לפתרונן, מבלי לדעת כלל את השאלה, ועם לדעת את התשובה.

ברור לי שאי אפשר לחלק לכל נתין ונתין מגנטים ותחתיות כיד המלך, גם ברור לי שזמן אין בעודף ומלאי התמונות, מוגבל הוא.

אבל האם כל חידה עליה להיות נושאת פרסים? האם אפשר לפרסם חידות תכופות יותר שלא יחייבו את הנשיא (או עוזריו) בכתיבת טורים ארוכים המפרטים את טעויות העם והנתינים המוצלחים, ופשוט לשחרר חידות רבות יותר, במטרה מוצהרת לשלוח אותי ושכמותי לפשפש בדפי סטטיסטיקה מצהיבים ובאתרים משוקצים (אך מוצלחים) כויקיהפועל במטרה לגלות מיהו אותו מספר 13 על קצה הספסל של הפועל חיפה/נשר, ומהו אותו משחק כדי לדלות את שמו של השופט המטושטש שפדחתו בולטת.

אשמח אם יהיה אפשר, אבין אם לא, בכל מקרה, לטובת חדשים דנדשים שכמותי, אנא, כשמפרסמים תשובה, הזכר בתחילת הטור את השאלה, עבודת פיענוח השאלה מורידה מהכיף שבפתרונה.

דרור

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום שבקרוב ימלאו 11 שנים לפטירתה (ודומה כי היא מלווה את באי כדורסלע-האתר זה שנים רבות באזכורים אין קץ) – אני שמח לדעת שגם בחלוף כמעט שמונה שנים לקיומנו עדיין מגיחים פה ושם חדשים דנדשים כמוך, ומצטרפים אל הנשגב שבאתרים. אין לי ספק וספק אין לי, כי לו היינו עובדים בזה, ממש עובדים בזה יומם וליל, היתה כמות הקוראים והמגיחים כפולה מאשר היא כעת. ברם, עת לכל. וזמננו אינו בידינו כמו לפני שבע שנים או שלוש שנים, נניח.

בעקבות שינויים בהרגלי הצריכה ושאר שינויים, פחתה בחודשים האחרונים פעילותנו, לא נכחיש זאת. ברם אולם ואף על פי כן נמשיך לשאת בעול בתקווה לטוב, ונקווה כי העם ישמור לנו אמונים. לפיכך, ובעקבות זאת ועל סמך הדברים, יהיה מופרך לומר כי נוכל להגביר את פעילותנו בתחום 'ונשאלת השאלה'. מה גם שחידות בלי פרסים או הגברת קצב עלולים לפגוע יותר מאשר להועיל. כלומר, לפגום בייחוד של המדור. עדיף שהעם ימתין לבונבון שלו מאשר ישבע וימאס ויפנה גב.

אגב, מדור מבריק אמרת? לא יודע אם מבריק או לא, כבר היו וישנן חידות מצולמות מהסוג הזה, אם כי המדור הספציפי מגלה חוסן ואריכות ימים, מתגבר על משברי זמן, נפש וכסף, וסוגר בקרוב שמונה שנים לפעילותו. בדרך כלל, ולמעט מקרים חריגים וחופשות, הופיעה חידה מצולמת מדי שבוע. חתיכת רזומה יש לנו פה.

דווקא הקטע שהפך לסיזיפי (הפירוט לגבי הדמות, פרסום כל שמות הפותרים וכל השגיאות, הפנייה הרשמית לאנ-דנ-דינו והסיומת החוזרת על עצמה מדי פרסום פתרון) הם שהופכים את החידה למה שהיא, לצד תכיפות ומינון הפרסום. כך נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא.

אני לא משוכנע שירדתי לסוף דעתך לגבי הבקשה ששיגרת לנשיאות בשורות האחרונות שכתבת. הסבר שנית והדגם נא.

וזהו זה, בעצם. ובעצם, זהו זה.