0 עגול - זהו מספר השחקנים הישראלים שהיו בין 20 המובילים בליגה במדד בעונה שעברה. לפני כשנה, בערך בתקופת הזמן הזו שבה הליגה נכנסת לחלק המעניין שלה, שחקנינו שבתו ממלאכה, וכידוע הוחלט מה שהוחלט בנוגע לחוקי הזרים. על רקע רצף האייטמונים באתר שעוסק בחוקי הזרים בליגה, מעניין לבדוק האם שינוי החוק מהעונה שעברה בכלל עבד. או במילים אחרות - האם הכדורסלנים הישראלים (כולל המתאזרחים) ניצלו את ההזדמנויות שקיבלו, לפחות לפי המספרים.

"המדד" של ליגת העל הוא סוג של, ובכן, מדד להיותו של שחקן שלם ורב-גוני (יזרעאלי), כאשר הן הסטטיסטיקה החיובית והן השלילית נלקחות בחשבון. מה נחשב מדד סביר? אם ניקח מדד 5 כנתון שמסמל שחקן שתורם לקבוצתו במידה סבירה ומעלה, הרי שבעונה שעברה 26 שחקנים עברו את הרף הזה. אם נשתמש באותו רף עבור נתוני העונה עד כה, נגלה שהגיעו אליו לא פחות מ-36 שחקנים.

זו לא רק הכמות, זו גם האיכות, יען כי המדד של המקום הראשון בין הישראלים בעונה שעברה – הפתעה: דרור חג'ג' – היה מספיק למקום החמישי בלבד השנה. אם, כאמור, בעונה שעברה בין 20 המובילים במדד בליגה לא היו כלל ישראלים, השנה יש כבר 4 כאלה: לימונד, אליהו, טיוס והלפרין. לא רק בהסתכלות עונתית, אלא גם ברמת התצוגות החד-פעמיות יש שינוי מרענן: בין 10 תצוגות המדד הטובות בליגה השנה במשחק בודד, 3 הן של ישראלים (אשתקד היו בעשירייה – ניחשתם נכון - 0).

מדובר בקפיצה מרשימה לכל הדעות, שמצטרפת לתחושה הכללית שיש לא מעט שחקנים ישראלים שבולטים השנה באופן מיוחד, כולל שמות חדשים ולא היו כאלה בעבר. מעבר לעובדה ששינוי החוק מאפשר יותר ישראלים ברוטציה, יותר כאלו שיכולים להשפיע על המשחק, ייתכן שיש גם שינוי תודעתי, ומאמנים ובעלים נותנים יותר דגש על הזווית הישראלית, גם מעבר למינימום ההכרחי.

כמה דוגמאות בולטות לעין בהקשר זה: הראשונה היא האלופה - מכבי חיפה נתנה עונה אדירה בעונה הקודמת, אבל אם יש משהו שאי אפשר להגיד זה שזו הייתה קבוצה בעלת דומיננטיות ישראלית. מקל היה מעל ומעבר, וקוז'יקרו נתן את כל מה שיש לו, אבל חוץ מהם אף אחד לא התקרב לרף 5 נקודות המדד האמור לעיל. השנה? 4 ישראלים מגיעים אליו (רוט, רייס, יבזורי ועידו) ועוד אחד שלא רחוק (צ'וברביץ'). יתרה מזאת, אפשר להגיד שבמובן מסוים היא הסתדרה עד כה עם שלושה זרים, לאור התרומה המועטה יחסית של קוביאן (עד ששוחרר).

דוגמה נוספת היא מכבי ראשל"צ. אפשר להרכיב חמישייה פלוס מהישראלים שמהווים חלק מהרוטציה של ראשל"צ השנה. בעונה שעברה שחקן אחד בלבד (חנוכי) עבר את רף ה-5. השנה? שלושה – דאוסן, חג'ג' וג'ייק כהן. ראשל"צ אמנם קצת מג'עג'עת, אבל הדקות שמקבלים שם למשל דאוסן וכהן יכולות להיות חשובות לא רק עבור הכתומים אלא עבור הכדורסל הישראלי כולו.

אז התשובה לשאלה שבפתיחה היא ככל הנראה כן, יש יותר שחקנים ישראלים שתורמים באופן קבוע, מבלי שנרשמה פגיעה כלשהי ברמה או באיכות. עדיין, אי אפשר לומר שזו "ליגה של ישראלים". קבוצות צריכות זרים איכותיים, כאלו שמסוגלים ליצור באופנים שישראלים בדרך כלל לא מתקרבים אליהם. חוסר ההצלחה של ראשל"צ, הרצליה ואחרות ממחיש זאת. בקבוצות אחרות ישנם עדיין שחקנים ישראלים שמחכים להזדמנות שלהם. מובן שגם המדד כשלעצמו מספר רק חלק קטן מהסיפור. אבל אם רוצים לבחון את שינוי שיטת הזרים, אז בהחלט אפשר לומר שיש התקדמות ושהשחקן הישראלי קצת יותר משמעותי, וגם זה משהו.