במהלך אחת ממאות ארוחות הפסח, הודתה אחת הנוכחות כי היא מכורה לתכניות ריאליטי. "זה כל כך איום ונורא, שפשוט אי אפשר להפסיק עם זה", היא אמרה. לא יכולתי למצוא תיאור ראוי יותר לתחזית פלייאוף ה-NBA השנתית שלי, בדגש על אחוזי ההצלחה שלה.

אי לכך ובהתאם לזאת, פנסיה-מה-פנסיה - קבלו את בראקט 2014. נציין רק כי הדברים נכתבים עוד לפני פרוץ הסדרות, וכי דירקטוריון כדורסלע-האתר והחתום מעלה מסירים מעצמם מראש כל אחריות אם מי מבני העם יבחר לשים כסף על העניין, במיוחד אם היא או הוא לא יילכו בדיוק הפוך מהנאמר כאן.

מזרח

רבע גמר

אינדיאנה-אטלנטה: במשך רוב העונה הפייסרס נראו כמו מי שבוודאות ידיחו את מיאמי. בשבועות האחרונים הם נראים כמו מי שספק גדול אם ידיחו את בני הרצליה (עם כל הכבוד ובלי לפגוע באקוניסים, חלילה וחס). אטלנטה מסוגלת לעשות המון צרות לפול ג'ורג' והחברים, אבל לא מספיק בשביל להעיף אותם. 2:4 אינדיאנה.

מיאמי-שרלוט: הבובקאטס עשו את שלהם בעצם ההשתלבות בפלייאוף, ועוד במקום השביעי. אם הם יצליחו גם לנצח משחק אחד, יוכנס התאריך כנושא חובה בספרי ההיסטוריה של צפון קרוליינה. 1:4 היט.

טורונטו-ברוקלין: כמו שראינו כולנו בחודשיים האחרונים, הנטס הרבה יותר טובים מאיך שנראתה פתיחת העונה שלהם. עם כל הכבוד לראפטורס הבאמת נחמדים, העובדה שהם סיימו במקום השלישי במזרח אומרת הרבה יותר על המזרח מאשר עליהם. 2:4 נטס.

שיקאגו-וושינגטון: חברים בשיקאגו מספרים, שטירוף כזה לא היה בעיר מאז ימי ג'ורדן. כולם שם מאמינים שהבולס יכולים ללכת הכי רחוק שאפשר. אז הכי רחוק אולי לא, אבל לא רואה את הוויזארדס עוצרים אותם. ממש לא. 1:4 בולס.

חצי גמר

אינדיאנה-שיקאגו: אחד משני דברים יקרו כאן. או שאינדיאנה תיזכר מי היא היתה לאורך שלושת רבעי עונה, ואז זה ייגמר בחמישה משחקים לזכותה, או שהבולס יזכירו לה מי היא הפכה להיות ברבע האחרון, ואז ניפרד מהפייסרס כבר בשלב מוקדם זה. לצערי הרב, באמת לצערי הרב, האפשרות השנייה נראית לי יותר ריאלית. 2:4 בולס.

מיאמי-ברוקלין: רן בורוכוב-סוקולוב היה מסכים תוך שנייה לתרום כליה כדי שהנטס ינצחו. גם אני הייתי מסכים תוך שנייה שבורוכוב-סוקולוב יתרום כליה כדי שנטס ינצחו. מה לעשות שהאיש ימשיך את חייו עם שתי כליות בריאות (עד 120)? הלברונים עוברים. בקושי, אבל עוברים. 3:4 היט.

גמר

מיאמי-שיקאגו: איזה סיפור זה יהיה אם הבולס ינצחו. אפילו רק בשביל ג'ואקים נואה, האליל-בהתהוות. ממש סיפור מהאגדות. כלומר, יפה, אבל לאו דווקא מחובר למציאות. 2:4 מיאמי.

מערב

רבע גמר

סן אנטוניו-דאלאס: לא ממש בונה על המאבריקס שינצחו. אם יתישו את הספרס השנואים, ועל הדרך ינטרלו את פארקר או דאנקן להמשך הדרך (שום דבר רציני, חלילה. מקסימום שאיזה אוהד יתעטש עליהם וידביק אותם בשפעת) - דיינו. 1:4 סן אנטוניו.

אוקלהומה סיטי-ממפיס: איי-איי-איי, איזה מוקש לת'אנדר על ההתחלה. יותר מפרשן NBA אחד ששמעתי לאחרונה, סבורים שזו צריכה להיות העונה של OKC. לא ממש סגור על זה, אבל בכל מקרה - כדי שזה יקרה דוראנט ושות' צריכים לעבור דרך הגריזליז הקשים לפיצוח. יעברו, אבל רק בפוטו פיניש. 3:4 ת'אנדר.

לוס אנג'לס קליפרס-גולדן סטייט: על הנייר, אולי הסדרה הטובה והמלהיבה של הסיבוב הראשון. יכולה ללכת לכאן או לכאן, אבל למען שלמותו הנפשית של לוּ רוזנברג, חבר טוב ואוהד שרוף של הקליפרס, אני הולך איתו ואיתם. 3:4 לוס אנג'לס.

יוסטון-פורטלנד: עוד סדרה שתלך עד הסוף, עם לפחות שני ניצחונות חוץ על הדרך. שתי הקבוצות עשו עונה מצוינת, אבל בניגוד לבלייזרס, נראה לי שיוסטון עדיין לא מיצו את כל הפוטנציאל שלהם. ולא, זה לא קשור לזה שכספי משחק מעט, אם בכלל. 3:4 רוקטס.

חצי גמר

סן אנטוניו-יוסטון: עברו דרבי אחד ברבע הגמר, ויעברו גם את הדרבי הזה. הלוואי ואתבדה, באמת הלוואי, אבל הספרס טובים מדי ומנוסים מדי בשביל להפסיד סדרה לרוקטס. לא יהיה להם קל באף משחק, אבל הם לא יזדקקו לשבעה משחקים, ולעניות דעתי הלא קובעת אפילו לא לשישה. 1:4 ספרס.

אוקלהומה סיטי-לוס אנג'לס קליפרס: הנה מה שכתבתי על הסדרה הזו לפני שנה בדיוק, ובאותו מעמד בדיוק: "וואה-וואה-ווי-ווה. איזו סדרה זו צריכה להיות. אחת המלהיבות בפלייאוף של השנה, אם לא המסעירה שבהן. הרבה מטאטאים יירו בכל הכיוונים, אבל כשיתפזר העשן, הקליפרס ייאלצו לחכות עוד שנה לפחות לצ'אנס הבא. 3:4 ת'אנדר" מלים כדורבנות, אם יורשה לי, אלא שהפעם נראה לי שמי שיצטרך לחכות יהיו דווקא דוראנט וחבריו. 2:4 קליפרס. זכרו איפה קראתם את זה.

גמר

סן אנטוניו- לוס אנג'לס קליפרס: הספרס מנוסים יותר, מאוזנים יותר, עם יתרון ביתיות ועם פופוביץ' על הקווים. כל אלה רק יהפכו את הניצחון של הקליפרס בסדרה למדהים ומרשים יותר. 2:4 לוס אנג'לס.

סדרת הגמר

מיאמי- לוס אנג'לס קליפרס: בשלב הזה, אף אחד כבר לא יעצור את כריס פול, בלייק גריפין, וגם לא את דיאנדרה ג'ורדן. אפילו לא לברון, ווייד ויתרון הביתיות. 2:4 קליפרס, ורק אלוהים יודע מה יילך אצל לוּ רוזנברג בבית עם תום הסדרה.

אבל עזבו אתכם מכל אלה. מייקל פלפס חוזר, כך שכל השאר באמת מתגמד. חג שמח.

shaharhermelin@gmail.com