עדיין תחת השפעת הפידבקים העולים ומגיעים מבני העם באשר לזהות הדמות בחידה המצולמת האחרונה ("יכול להיות שזה בכלל מייקל קנדי?", כותב אחד ואחר מוסיף: "אין סיכוי שזה טרוי באוורס, הרבה יותר דומה למלווין מקנטס, אם כבר") – המסקנה היא כי יש להמשיך הלאה.

כמובן וכנהוג, יש לקלל קצת את מזג האוויר ורק אחר כך להמשיך.

הימים חמים מאוד. הלילות חמים מאוד אף הם. מבט מיואש אל לוח השנה מראה שטרם הגענו למחצית חודש מאי. חודשים מקוללים אלה, מה יש לומר. טיפת אוויר אין בהם, וגם הכדורסל כבר מחשב קיצו לאחור. הרבה אנשים ידועים הולכים לעולמם באחרונה, ודומה כי בחרו בזמן נהדר. יסלח לי האל הטוב, זה לא מזג אוויר לבני אנוש. נא לשפץ קצת את המזגן העולמי.

ובאמת, אם לחזור רגע לכדורסל, אחת הבעיות עם חודשי מאי בשנים בהן מכבי ת"א מגיעה לפיינל פור האירופי, היא תחושה של משחקים בנדמה לי.

מסקנה אכזרית משהו, רבת משמעות וגם נחרצת, אולי אף מעליבה אנשים רבים הנמצאים בזמן השיא של הפעילות שלהם העונה. ובכל זאת, קשה להשתחרר מהמחשבה שכל הנס-ציונה-מכבי-חיפה-אילת-הפועל ת"א הזה, וגם האחרות, הן לא יותר מאשר תפאורה זמנית, חולפת, שתחזיק עד להתעוררותה של התקשורת בימים שלפני הפיינל פור ביורוליג, וכמובן בשעת הסיכומים שאחרי.

פילרים. סתימות. לא יותר. וגם אם מישהו מחליט להבליט את הליגה פתאום ולהקדיש לה את עמודים 2-3 במדור הספורט, זה בעיקר כי לא קרה שום דבר מיוחד בביפ המזורגג באותו יום. זה הכל.

כלומר, האוהדים ממשיכים לעודד ביציעים, התקשורת עדיין מסקרת, אילדיס ונבו מקריאים טקסטים ומשתדלים להתאים את שהוכתב להם לתמונות על המסך בשעת לילה מאוחרת, אבל רוב האנשים שואלים זה מכבר: "אז באיזה משחק מכבי, הראשון או השני? ובאיזו שעה זה? וזה במילאנו? אהה, לא בפראג? חשבתי".

וגם: "מי משחק בצסק"א העונה? וואלה, דן שמיר שם? שמיר זה לא ההוא שהיה פעם . . . רגע, בעצם הוא היה עוזר של פיני או של דייויד? או של שניהם? לא משנה, אז מתי אמרת שזה מתחיל?".

לתחושתי, וזה אולי עניין של גיל או מבט רחב יותר על התחום, מגבוה או מרחוק, יש פער גדל והולך בין המעורים בכל פיפס בליגת קזינו, לבין אלה שחיים אותה על הדרך.

הקינה החרישית של ותיקים יחסית כמוני, שהחלו להתבכיין כבר לפני 15 שנה בערך לגבי הקושי האדיר לעקוב אחר סגלי הקבוצות המשתנים, הפכה לבכי המוני. בכל אשר אפנה - סתם מלים יפות אבל נכונות – אני שומע את אותה תלונה: 'לא מבדיל בין אלה של נס ציונה לאלה של גלבוע/גליל'; "הפועל ירושלים? לא, אתמול ראיתי עם אשתי רמזור/מאסטר שף". ואם זה המצב לא פלא שרבים מסתפקים באירועי שיא, ברבעים אחרונים, בחמש דקות אחרונות.

האיש הכי עסוק בליגה הוא כנראה שלומי פרי, הדובר והאחראי על אתר האינטרנט בין שלל תפקידיו. כמות המיילים שהוא מוציא בשבוע אחד לגבי עדכונים לשעות, לימי משחקים, למשחקים דחויים - גדולה מאוד. וזה הרי בדיוק העניין, אף אחד לא רוצה להיות תלוי בהודעות תכופות וחדשות, בשעות שונות ובימים קפריזיים, כדי לתכנן את המעקב שלו אחרי הליגה.

אבל המיילים ממשיכים להגיע, עוד ועוד ועוד. מ-19.30 ל-20.40, מיום שני ליום שלישי. משלישי לראשון. מראשון לחמישי. מנובמבר לדצמבר. היי, אנשים לא צריכים לנהל יומן בשביל ליגת העל. החיים שלהם הם לא פעם סרט מפותל בפני עצמו.

כדי להיות שם באופן קבוע צריך ימים קבועים ושעות קבועות. נקודה. ולא, בסופו של דבר הנאחזים על הענפים ישמטו אחיזה ויצנחו לתחום אחר. אם אתם בני 24 כנראה שלא ירדתם לסוף דעתי. בואו נדבר ב-42.

העונה עוד לא הסתיימה, אבל כאמור היא כבר כן, בדומה למצבה של הליגה בזמן שהתנהלה הסדרה בין מכבי ת"א למילאנו. בימים האלה משחקי הליגה התנהלו במחתרת, עושה רושם. כי ככה זה: בניגוד להיגיון הראשוני לפיו הגעה של קבוצה ישראלית למעמד בכיר מפארת את הליגה ממנה היא באה, הדבר הרע ביותר שיכול לקרות לליגה פה הוא עלייה של מכבי ת"א לפיינל פור האירופי.

זה קרה.

וזה אומר שעד ל-19 במאי, יום אחרי הפיינל פור ביורוליג, המשחקים כאן נערכים תחת כוכבית, וגם לאחר מכן קרוב לוודאי שלא יעוררו את אותה מידת עניין שהיו אמורים.

ברם וכרגיל, אם נחיה גם נראה, ובטח נשכח עד אז מהתזות העקרוניות האלו.

שלומות ונצורות בשלב זה.