סיימנו לצפות אתמול, רעיית ואני, ב"בלש אמיתי".

חזק ביותר כאמור באייטמון קודם, ואגב - בנוגע להערתו של שי פיין כפי שהתקבלה בתיבת המייל הנשיאותי: הכוונה לא היתה להקשרי כדורסל סביב וודי הארלסון לאורך הקריירה (שיחק ב"ווייט מן קאנט ג'אמפ") אלא בסדרה הזו בלבד.

אז היה טוב מאוד, ברם הסוף מצועצע. עד לחמש דקות האחרונות היה נפלא, הסיומת קצת חלשה. להבדיל מאלכס טיוס, נניח, שאין על הסיומת שלו, ועל הסיומת שלו אין.

מה שמזכיר שיש פיינל פור היום. וואלה יש. ואפילו באיטליה, מכורתי השנייה מעולם קדום אחר, כך נדמה לעיתים.

אלפי צהובים, מדווחים בעיתון שהיתה לו פעם מדינה, נמצאים במילאנו-הכרך. לא יודע, זה לא מורגש בעיתון עצמו. שלושה עמודים וחצי בעיתון יום חמישי מוקדשים לאירוע הזה, משל היה סתם איזה דרבי ביפ יוקרתי וכמעט שגרתי.

פיינל פור, רבאק.

דיברתי השבוע עם מישהו שעבד איתי במעריב. העלינו באוב ימים אחרים, לפני עשור נניח, לא הרבה יותר, בהם עיתונים מובילים הוציאו מוסף פיינל פור מיוחד. 16 עמודים כמו כלום. במינימום.

לא להאמין איך הכל הולך אחורה, בחיי.

ובחיי, איך הכל אחורה הולך. לא להאמין.

על הדרך גם דנו קלות ברמת העיתונות נכון להיום, רמת העיתונאים, רמת הסיקור, הידע של העיתונאים, הנושאים בהם הם עוסקים והדרך בה הם כותבים. ואז הוא זז ונפרד. היה לו משהו חשוב יותר. כי עיתונות זה פאסה אומרים האומרים, ועיתונות לא קיימת יותר טוענים הטוענים.

לומדים לחיות עם זה ככה.

זה כואב, אבל פחות.

אז כן, יש פיינל פור. שום דבר מיוחד מסביב, עם זאת. וסיקור באינטרנט – לא יודע. זה בא והולך מהר מדי. יושב אדם ומרביץ 800 גרם טקסט באיזה וויינט כזה או אחר, ובאמת משתדל וקורע את התחת מבלי לקום מהכיסא, ובתוך שלוש שעות הקטע נעלם במחשכי הארכיונים ולא נודע כי בא לעולם.

אחח, כל התענוג היה לתפוס את המוסף המכובד והמושקע והחגיגי של העיתון לפיינל פור בשעת לילה מאוחרת, יען לא הספקת להגיע אליו כל היום, ולעבור, אפילו בחצי עין, על כל העבודה הרבה שנעשתה שם.

העיתון חיכה לך. בסלון, במיטה, בשירותים, בנהיגה בזמן הרכב. הוא היה רלוונטי בבוקר, בצהריים ואפילו בלילה. כי מי העלה בדעתו בכלל שקרו דברים אחרים בינתיים? רק באינטרנט מקדמים לפעמים את משחקי מכבי ת"א החל מ-16.00, כי מישהו, ודאי ביפיונר, החליט ששעות הבוקר והצהריים צריכות להיות מוקדשות לביפ מזורגג גם ביום של יורוליג.

כך או אחרת, אחרת או כך, אני סקרן אם כי לא רעב. נבוא שבעים כנראה מארוחת יום הולדת במסעדה טובה בשעת צהריים מאוד מאוחרת, יען ככה צריך. איתי סלע הפלאי חוגג היום 15. הוא רואה בעיקר NBA, הכדורסל האירופי לא יושב עליו טוב. קצת מביך ברמה המשפחתית, שבנו של מי שידע תמיד איך קוראים לשחקן התשיעי של אבלינו ולעשירי של אנטיב, מתקשקש סביב כל מיני דנבר נאגטס וכאלה, אבל זה מה יש.

ומה שיש הוא בדיוק זה.

יש לי קושי גדול מאוד עם מכבי ת"א כבר מספר שנים, ובמיוחד בשתי העונות האחרונות. לא מצליח לחבב את מרבית השחקנים שם, ובנוסף סיקור המשחקים הפך להיות קליל מדי עד דאחקתי במיוחד. לא יודע, פחות מתאים. עפר שלח אמנם טחן עד דק כל עניין והגיח יותר מדי פעמים ביותר מדי מקומות עד כי פשוט המאיס עצמו, אבל הוא הביא איתו משהו יותר גבוה ואיכותי. לא נוכל להכחיש זאת.

והעסק די נמוך כרגע. די נמוך. אבל מתפקד. כמו טיוס, הסנטר הנמוך יחסית שעושה את מה שהוא טוב יותר מאחרים.

היידה, פיינל פור. נרביץ צפייה.