שלומות ונצורות לנשיאות (של כדורסלע-האתר, לא חלילה של רובי),

מתבונן אנוכי במשחק האחרון לעונת ליגת לוטו. מטבע הדברים, מלוא תשומת הלב נתונה לרייס הצהוב. אני חושב שתוך כדי אחד ההילוכים החוזרים שהראו את אחת ההתגנבויות החתוליות שלו לסל הירוק, נפלה גם נפלה אצלי התובנה.

רבות דובר על כך שבתחילת העונה עסקו בסיום דרכו בקבוצה המכבית. ומה רב הניגוד לעובדה הזו ביחס למה שקורה עם הבחור היום. מדובר בשחקן שללא ספק נמצא בקדמת הבמה האירופית מבחינת רמת משחק בתפקידו. אני חושב וגם סבור, שהבנאדם עשה פשוט עבודה מנטאלית ופיזית הן מבחינת כושר, כוח וגם יכולת התקפית בשיעור בלתי רגיל. אין כמובן אינפורמציה כיצד כל זה פרץ החוצה בעוצמות וברמות כאלה, ובעיקר בקונטרסט כזה חריף לעומת השלב הראשון של העונה. יתכן שזו עבודה אישית קשה. אולי נעשתה עם הבחור עבודה צמודה מצד הצוות המקצועי של הקבוצה במהלך העונה. בכל מקרה, כך או כך, מדובר בהחלט בתופעה מדהימה.

לא זכור לי, אולי יוכל כבוד הנשיא לתקן, שקים תקדים לכך ששחקן יחסית אלמוני שהגיע מאחורי הקלעים מקבוצת דרג שלישי, שפרץ והתפוצץ לרמות כאלה. אפילו ל־AP לקח עונה אחת לחמם מנועים. בכל מקרה, כאוהד הקבוצה אני חושב שמדובר בתופעה בלתי רגילה עבור כל חובב כדורסל באשר הוא. וכשמביאים את הסיפור האישי והתמונות הבלתי נשכחות עם הבן החביב - אפשר כמעט להוסיף להגדרות הללו גם 'שובה לב ומלבב'.

וזאת בלי אפילו טיפ טיפה של ציניות.

אבי

טייריס רייס גרם ללבנו להחסיר פעימה, נתקשה להכחיש זאת. מדובר בסוג גארדים שכמותו לא אהבנו במיוחד בנשיאות בשנים קודמות, ועדיין נעדיף סטייל אחר של מוביל משחק, מכוון דרך ורכז. ברם אולם ואף על פי כן בחלקים מסוימים של הפיינל פור האירופי ובפלייאוף בישראל האיש נראה כמו מנוע שלא ניתן לעצור. חמקמק, מהיר, נחוש, מוכוון מטרה, מאיים לסל בתדירות גבוהה. היה מי שהשווה אותו לפטרוביץ'. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שמוטי קירשנבאום עשה זאת. נעריכו על התעוזה, אם כי רייס בהחלט הבעיר הגנות כלא היו.

ללא טיפ טיפה של ציניות נהנינו, כאן בנשיאות, עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ מטייריס רייס בחלקים המאוחרים של העונה. אם יש תקדים? מן הסתם יש, ברם קשה לנבור בזיכרון בשעות המאוחרות במיוחד של הלילה. נשאיר זאת לבני העם שיקראו את האייטמון ואולי יעבור בהם פרץ של שיתוף ידע ויעדכנו באמצעות תיבת המייל הנשיאותית.