שלום,

לא מזמן התפרסמה כתבה בעיתון לגבי כינויים בספורט. היה שם קטע על דורון שפר שאמר שהכינוי אייסמן הומצא למיטב זכרונו על ידך כשהוא שיחק בגליל עליון, ושהוא לא אהב אותו. האם יש לך נקיפות מצפון בנושא? מסתבר שגרמת לו סבל.

אביעד

צירוף מקרים נאה. קיבלתי לפני כמה ימים צילום של גזיר העיתון ההוא על ידי הקורא הנאמן משה (ניסיתי להחזיר תשובה, משה, אבל משהו במייל מפריע והתגובה לא עוברת. סלח ומחל). הנה חלק מהציטוט: "למיטב זכרוני הכינוי ניתן לי על ידי כתב הספורט ערן סלע בתקופה ששיחקתי בהפועל גליל עליון. הכינוי ניתן לי בעיקר בגלל קור הרוח שהפגנתי על המגרש ומחוצה לו. לא כל כך אהבתי ולא כל כך התחברתי לכינוי הזה כי בתוכי התחוללו לא מעט סערות מבחינה רגשית שפשוט לא נתתי להן ביטוי או אולי הדחקתי אותן. כל הדברים הללו יצרו פער גדול בין החזות החיצונית שהצגתי לבין המצב הפנימי הרגשי שלי היום כבר לא קוראים לי בכינוי הזה". ויש המשך קצר, אבל בוא נעצור כאן.

כשקראתי את הדברים המחשבה הראשונה שעלתה בי היתה זו: באמת? אני הייתי זה שהדבקתי לו את הכינוי או לא? ממש לא זוכר.

והאמת היא שאני לא זוכר עד רגע זה. היה לי הכבוד והעונג להמציא לא מעט כינויים לשחקנים בתקופה שבה היו פה שניים וחצי עיתונים ועוד ערוץ וחצי, וגם מאוחר יותר כשהגיע האינטרנט. את רובם אפשר לאתר בין דפי כדורסלע עד עצם היום הזה, אם רק תתאמצו ותגלגלו את עצמכם באתר, אבל איכשהו אני לא מצליח להיזכר אם אייסמן לשפר הוא שלי הוא לא. ייתכן מאוד, כי בתקופה ההיא הנושא מאוד העסיק אותי כנראה, אבל לא יכול לחתום על זה. מה שבטוח, אייסמן לא מקורי ושייך קודם כל ולפני הכל לג'ורג' גרווין.

בהזדמנות זו הנה הלינק לכל הכינויים, או לפחות רובם, בהנחה שחלק נפלו בין הכיסאות ושכחתי להביא אתם לכאן. ובאמת, אייסמן לא מופיע בו.

שלום,

שאלה כללית שעלתה מהכתבה האחרונה ב'סטטלה' - באיזה מקום היה מדורג שלומי הרוש לו מחולון קלע את סך הנקודות שלו בכל קבוצה אחרת בליגה? האם כבר היה נכנס לרשימת 30 הגדולים בקבוצה אחרת - קרי בכל הליגה אין מסורת ואין כבוד לשחקני מועדון, או שמדובר בחולה רעה של חולון בלבד?

אתמה ולא אבין.

שמיל

שמיל היקר, אתה מתקרב אבל זה עדיין לא זה. ריישית, פה זה אייטמון ולא כתבה, שאחרת היינו ככל העמים ואנחנו לא, וגם לא רוצים להיות. ושיינית, זה הולך ככה: אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת. עכשיו, משסיימנו ענייני פרוצדורה וגישה, ניגש לשאלה המעניינת.

591 הנקודות של הרוש, נכון לעכשיו, היו נותנות לו את המקום ה-21 במכבי ראשל"צ, המקום ה-26 ברשימה המאוחדת של גליל עליון וגלבוע/גליל, המקום ה-38 במכבי חיפה, המקום ה-39 בהפועל ת"א והמקום ה-59 במכבי ת"א כשהוא דוחק את וונדל אלכסיס ושפמו אל המקום ה-60. לו היה קולע את כל הנקודות שלו במועדון הצעיר בליגת העל של מכבי אשדוד, למשל, ה-591 האלו היו מעמידות אותו במקום השלישי בתולדותיו.

שלום לנשיאות ולדירקטוריון,

הצטרפתי באיחור יחסית לכדורסלע וכנראה שפספסתי את הסיבה שלפיה אתם קוראים לכדורגל "ביפ". מה הסיבה בדיוק? נהנה מאוד מהקריאה, תמשיכו ככה.

שלום

שלומות לשלום,

כל חבוב חדש מוסיף אנרגיות וזה חשוב, תודה שבאת. הכינוי לענף שאין לנקוב בשמו הוא זכר לימים עקובים מוויכוחים מרים בין פלג הכדורסל למחלקת הענף המזורגג כשעבדתי 15 שנים במעריב. כמעט מדי יום התנהלו ויכוחים קשים לגבי חלוקת המקום המוגבל של עמודי העיתון בין שני הענפים המובילים, כאשר פה ושם היה מתערבים גם האחראים על הענפים הקטנים, יו נואו. שייט, ג'ודו, טניס, התעמלות, שחייה. הם כמובן, במידה רבה של צדק, סברו שהענפים האלה הם ההישגיים ביותר ומגיע להם יותר מקום במדור הספורט. נטינו לאמץ אותם אל ליבנו לפרקים, יען עדיף הם על פני עוד במה לענף המיותר. אנשי הכ-ד-ו-ר-ג-ל (זה נחשב אם אני מפריד אותיות?) דרשו את הנתח העיקרי מדי יום, יומיום ועד צאת הנשמה. הם דיברו על מידת עניין, מספרי צופים, אהדה בציבור. והם כנראה צודקים. ברם, לנו היו מיליון התרחשויות: איפה תכניס גם יורוליג, גם ספורטה-יורוקאפ-קוראץ'-אתגר, גם נוער, גם לאומית, גם ידיעות מאירופה, גם ידיעות שוטפות. לפעמים אפילו גירשנו את ה-NBA אל תוך השטח של העולם, בטענה שהוא אכן עולם ושם מקומו, כדי לפנות עוד מקום לכדורסל ישראלי. האחראי של העולם, איש ביפ מובהק, התרגז מאוד יען התרגל למלא את שטחו בענייני ביפ בלבד.

ואיך נולד הביפ, אתה שואל? ביום שנולד כדורסלע נשבעתי (פחות או יותר, לא צריך להיות דרמטי) שאני נוקם נקמת 15 שנה לפחות, ולא מזכיר את המלה הזו בחלקת האלוהים הקטנה שלי שהלכה והתפתחה עם השנים וקיימת כבר שמונה וחצי שנים. גם מתחת ללוגו של האתר בעמוד הראשי תוכל למצוא את המוטו בעניין: "אף מלה על קשטן או גרנט". ברם, מפעם לפעם, כשאין ברירה או כשצריך לסנוט או ללעוג או לקלל, ביפ היא המלה, בדומה לפסקול של סרט שמילה או משפט מצונזרים ממנו.

שלום,

בהמשך לאייטמון ב'סטטלה' ייתכן מאד, אם אתה שואל אותי, זה אפילו וודאי, ששלומי הרוש ושון דניאלים כאלו הם-הם הסיבה שליגת הכדורסל יורדת מנכסיה כבר שנים.

ספורטיביות? תחרות? תארים? הכל קשקוש.

מהאליפות בחיפה, אחד נשאר (אלכס צ'), אחד חזר (שוטבין), אחד פרש (קיר בטון). השאר?

מקל סיים את סיבוביו בארץ והחל לנדוד בין ליגות אמריקאיות (התירוץ הסביר היחיד); דונטה סמית' צבע ירוק באדום, החליף דקות בספסל וכל זה בשביל עוד קצת ג'ובות; ג'יימס תומאס עבר לרפובליקה הדומיניקנית, לא לפני שהספיק להיצבע בכתום לחצי עונה; קורי קאר פרש לאחר עונה בכתום אחר.

טל אזולאי וליאור שגב נעלמו מהמפה וירדו ללאומית. גם קולמן נעלם אחרי קצת הפועל ירושלים; בראין כהן חזר חזרה למקום ממנו הוא בא (אולי, לא יודע לאן הלך ולא מאיפה הוא בא); סטול עבר לונצואלה עם עצירת ביניים בטורקיה; וקאלטס? הוא לפחות נאמן לקזאחים.

זה לא רק חולון ולא רק חיפה, זה אפילו לא רק בארץ. פתרונות? אין לי. אבל זה המצב וחבל. מאד חבל.

דרור

כן, חבל אינדיד. מפורר רצפים, מגרש פריקים, אבל זה מה יש.

שלונ"צ,

(מייל מ-28 בספטמבר): היום יום הולדתו של מיצ'ל וויגינס. תותחן בנבחרת כדורסלע. הייתי אומר שמעולם לא שמעתי עליו, אך זה כנראה לא מדויק: לפני כשנה ודאי קראתי עליו עת שמו ריצד במקום המיועד לו, אי שם על מסך כדורסלע-האתר. אולי היה זה לפני שנתיים או שלוש. אולי יותר, לך תזכור.

מה שתפס את העין: וויגינס הבוגר מייעץ לבניו להתאמן קשה, לאחר שהצליחו בדרג התיכונים. וכאן - מגיחה הנשיאות עם תחזית: "ואם זה לא יעבוד עם שניהם, אנדרו בן ה-13 כבר דופק בדלת", וזאת בהתבסס על הערכת האב כי "הוא יהיה יותר טוב משניהם".

לא עברו 6 שנים ואנדרו וויגינס בן ה-19 נבחר ראשון בדראפט המנש. באיזה עוד אתר בארץ השם הזה קיים כבר שנים?

מייקי

רק בכדורסלע-האתר, כמובן. ואתה יודע מה, אולי באמת עדיף לא לעדכן דברים ולהשאיר אותם כמו שנכתבו בזמנו, כי אין סיכוי שאוכל לעבור ולעדכן את כל הערכים שקיימים באנציקלופדית הכדורסל שנוצרה כאן עם השנים. בחלומי, עם זאת, צוות שלם של עובדים בשכר, אפילו סמלי, עודרים וחורשים וזרועים בשדות הטקסט של כדורסלע, מתקנים טעויות, מעדכנים אייטמונים, עורכים ערכים ומרצפים את האתר מחדש כדי שיהיה נקי ומופתי. הלוואי שהיום הזה יגיע. עד אז נסתפק, כנראה, בטקסטים שנכתבו לפני שנים ולא עודכנו מאז.

עד כאן להפעם מהדורה זו, הנאמדת בכ-1.1 קילו טקסט. בני העם ובנותיו מוזמנים להביע, לשאול, להתעניין, לייעץ, לספר, לעדכן, לרטון, לקטר, לשבח ואף לבקר. כל זאת באמצעות הלינק 'דבר אלי יפה' הקבוע בפינה השמאלית בעמוד הראשי של הנשגב באתרים.

ועד כאן להפעם מהדורת שאלותשובות זו.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.